5 תשובות
טיפולים כאלה במיוחד ליותר מאדם אחד עולים כסף..ולא מעט.
אם הצעת לאמא את הרעיון כבר והיא אמרה לא אז תשחררי. אדם ילך לטיפול רק כשיפסיק להכחיש את העובדה שהוא צריך אחד
אם הצעת לאמא את הרעיון כבר והיא אמרה לא אז תשחררי. אדם ילך לטיפול רק כשיפסיק להכחיש את העובדה שהוא צריך אחד
^אבל בינתיים הוא ימשיך לסבול, וזה יכול להשאיר צלקות ולהשפיע על שאר המשפחה. לדעתי זה רעיון מצוין, את יכולה לדבר איתה על זה ולהיות כזה "אם כמה שאנחנו דואגים ומטפלים בx אנחנו צריכים לדאוג גם לעצמנו, כי כל זה משפיע על כולנו דורש מאיתנו הרבה כוחות נפשיים, שלפעמים אני מרגישה שאין לנו, אני מרגישה שיש הרבה סטרס בבית ואני חושבת שצריך לעשות עם זה משהו, ואם לא כולם ביחד, אז לפחות תלכי את, את נראה לחוצה ואני רואה שזה משפיע עלייך ואת ממש סובלת
כאילו אני לא באמת יודעת מה קורה בבית שלך, אבל תתאימי את זה למה שקורה אצלך
אניווי אם את רוצה להתיעץ בפרטי, תמיד מוזמנת
אניווי אם את רוצה להתיעץ בפרטי, תמיד מוזמנת
שואל השאלה:
אני בן ואני יודע שזה יקר אבל אני מוכן לשלם על זה יש לי כסף פשוט המצב בבית לא טוב ואחת הסיבות שאני עובד זה כדי שיהיה לי תירוץ לא להיות בו
אני בן ואני יודע שזה יקר אבל אני מוכן לשלם על זה יש לי כסף פשוט המצב בבית לא טוב ואחת הסיבות שאני עובד זה כדי שיהיה לי תירוץ לא להיות בו
אנונימי
היי,
אולי אתה מרגיש אחריות גדולה שמונחת על הכתפיים שלך, כאילו אתה זה שרואה את מה שקורה מבפנים ורוצה להזיז משהו... ייתכן שיש בך דאגה עמוקה לאח שלך, ואולי גם תחושה עדינה שאמא מתמודדת עם משהו שלא תמיד נראה כלפי חוץ. לפעמים כשאנחנו היחידים שמזהים את הסדקים, זה יוצר בדידות ותסכול, ואולי גם חוסר אונים מול הקושי לגרום לאחרים לראות את מה שאנחנו רואים.
לעיתים כשאדם לא מרגיש שהוא זקוק לעזרה, או חושש מסטיגמה או מחשיפה, כל ניסיון לשכנע עלול להתפרש כאיום או ביקורת. ייתכן שההתנגדות לא נובעת מחוסר רצון להשתפר, אלא מחשש ממה שזה אומר עליהם. לפעמים עצם הדיבור על טיפול נוגע במקומות רגישים של בושה, הכחשה או פחד מאבחון. במצבים כאלה, שינוי לא תמיד מגיע דרך לחץ, אלא אולי דרך שיח שמביע דאגה אישית ופחות ניסיון לתקן.
אם תרגיש שזה אפשרי, אולי כדאי לשתף אדם קרוב ואמין בתחושות שלך. עצם השיתוף עשוי להקל על העומס שאת מחזיקה לבד, ולאפשר לך לקבל תובנות נוספות על איך נכון לפעול מתוך מקום שמגן גם עליך. לפעמים כשלא נשארים לבד עם האחריות, משהו מהכובד הרגשי משתחרר מעט.
אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מרחב בטוח לשיתוף ולחלוקה, שם אפשר לדבר עם מתנדב או מתנדבת ולשתף את התחושות... המספר לווצפ הוא 055-9571399, וצירפתי לינק לפנייה ישירה.
שלך,
מתנדבת סה"ר.
אולי אתה מרגיש אחריות גדולה שמונחת על הכתפיים שלך, כאילו אתה זה שרואה את מה שקורה מבפנים ורוצה להזיז משהו... ייתכן שיש בך דאגה עמוקה לאח שלך, ואולי גם תחושה עדינה שאמא מתמודדת עם משהו שלא תמיד נראה כלפי חוץ. לפעמים כשאנחנו היחידים שמזהים את הסדקים, זה יוצר בדידות ותסכול, ואולי גם חוסר אונים מול הקושי לגרום לאחרים לראות את מה שאנחנו רואים.
לעיתים כשאדם לא מרגיש שהוא זקוק לעזרה, או חושש מסטיגמה או מחשיפה, כל ניסיון לשכנע עלול להתפרש כאיום או ביקורת. ייתכן שההתנגדות לא נובעת מחוסר רצון להשתפר, אלא מחשש ממה שזה אומר עליהם. לפעמים עצם הדיבור על טיפול נוגע במקומות רגישים של בושה, הכחשה או פחד מאבחון. במצבים כאלה, שינוי לא תמיד מגיע דרך לחץ, אלא אולי דרך שיח שמביע דאגה אישית ופחות ניסיון לתקן.
אם תרגיש שזה אפשרי, אולי כדאי לשתף אדם קרוב ואמין בתחושות שלך. עצם השיתוף עשוי להקל על העומס שאת מחזיקה לבד, ולאפשר לך לקבל תובנות נוספות על איך נכון לפעול מתוך מקום שמגן גם עליך. לפעמים כשלא נשארים לבד עם האחריות, משהו מהכובד הרגשי משתחרר מעט.
אני מזמינה אותך להיכנס לצ'אט של עמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. זהו מרחב בטוח לשיתוף ולחלוקה, שם אפשר לדבר עם מתנדב או מתנדבת ולשתף את התחושות... המספר לווצפ הוא 055-9571399, וצירפתי לינק לפנייה ישירה.
שלך,
מתנדבת סה"ר.