4 תשובות
שומע אותך אני לא יודע מה לומר לך נשמע ממש קשה להתמודד ככה ולחיות כאילו הכל כרגיל
תאמת שקראתי את הכל אני מרגישה את הכאב הזה של פחד מדחייה ובכללי
הגעת לנקודה שבירה מסיבה מסוימת ואני חושבת שכדאי כבר להתחיל להקשיב למוח רגע ולהניח ללב כי הוא רק מדרדר אותנו לפעמים אני מבינה שאת במצב קשה ושזה ממש מבאס אותך ומשפיע עלייך אפילו לרעה אבל תאמיני לי שאף אחד לא יעזור לך לוץ מעצמך אף אחד בעולם לא יוציא אותך חוץ מאחת והיא הזאת שפרקה כאן אז אני מאמינה שתעברי את זה כמו גדולה כי אם לא היה לך אכפת לא היית בוחרת לשתף ותדעי שהחיים תמיד ממשיכים ויבואו עוד אחריו
יהיה בסדר נשמה הכל טוב את תמיד מוזמנת אליי לפרטי. :))
הגעת לנקודה שבירה מסיבה מסוימת ואני חושבת שכדאי כבר להתחיל להקשיב למוח רגע ולהניח ללב כי הוא רק מדרדר אותנו לפעמים אני מבינה שאת במצב קשה ושזה ממש מבאס אותך ומשפיע עלייך אפילו לרעה אבל תאמיני לי שאף אחד לא יעזור לך לוץ מעצמך אף אחד בעולם לא יוציא אותך חוץ מאחת והיא הזאת שפרקה כאן אז אני מאמינה שתעברי את זה כמו גדולה כי אם לא היה לך אכפת לא היית בוחרת לשתף ותדעי שהחיים תמיד ממשיכים ויבואו עוד אחריו
יהיה בסדר נשמה הכל טוב את תמיד מוזמנת אליי לפרטי. :))
שואל השאלה:
תודה רבה
תודה רבה
אנונימית
אנונימית יקרה
נשמע שהגעת למקום מאד כואב, כאילו מה שהחזקת בפנים כל כך הרבה זמן פשוט התפרק בבת אחת. את מתארת עומס רגשי גדול, אהבה שלא מקבלת מענה, ותחושה של מאמץ אינסופי שלא חוזר אלייך. זה נדמה כאילו את נשחקת ונשברת.
מותר לך להרגיש מותשת מכל המאמץ הבלתי פוסק הזה. מהצורך להתאמץ כל הזמן כדי שמישהו יראה אותך ומהמחשבות הבלתי פוסקות על מה יקרה ואם יקרה. לפעמים עצירה קטנה, רגע לנשום ולהבין מה טוב לך, יכולה להיות התחלה של הקלה.
את לא צריכה להתמודד עם כל זה לבד. אם את מרגישה שאת קורסת מבפנים או שהכול נהיה גדול מדי, את יכולה לפנות לצאט של סה"ר, לשיחה אישית ואנונימית, רגישה ובגובה העיניים, שבה אפשר לדבר ולהרגיש פחות לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר
נשמע שהגעת למקום מאד כואב, כאילו מה שהחזקת בפנים כל כך הרבה זמן פשוט התפרק בבת אחת. את מתארת עומס רגשי גדול, אהבה שלא מקבלת מענה, ותחושה של מאמץ אינסופי שלא חוזר אלייך. זה נדמה כאילו את נשחקת ונשברת.
מותר לך להרגיש מותשת מכל המאמץ הבלתי פוסק הזה. מהצורך להתאמץ כל הזמן כדי שמישהו יראה אותך ומהמחשבות הבלתי פוסקות על מה יקרה ואם יקרה. לפעמים עצירה קטנה, רגע לנשום ולהבין מה טוב לך, יכולה להיות התחלה של הקלה.
את לא צריכה להתמודד עם כל זה לבד. אם את מרגישה שאת קורסת מבפנים או שהכול נהיה גדול מדי, את יכולה לפנות לצאט של סה"ר, לשיחה אישית ואנונימית, רגישה ובגובה העיניים, שבה אפשר לדבר ולהרגיש פחות לבד.
שלך,
מתנדבת סה"ר