הגיוני שאני מרגישה צורך בחדר פרטי?

אני יודעת שאין לי זכות להתלונן כי אני עם חדר עם רק אחות אחת,
אבל החדר קטן ואין מקום לכלום,
המיטות קרובות ואני שומעת כל נשימה ותזוזה וגם היא שומעת את שלי, החד צפוף מאוד ואני צריכה פרטיות, החדר יש בו הרבה דברים שאין איפה לשים אותם, ואני הולכת לישון מאוחר ותמיד שאני מגיעה היא מתעוררת.
אני רוצה לחזור לחדר ולבכות לבד אבל אני לא יכולה כי היא שם. נמאס לי לצרוח בדממה. אני לא רוצה חדר פרטי אני צריכה חדר פרטי בגלל המצב הנפשי שלי. אני הולכת ומשתגעת שאני לא יכולה לעשות כלום בלילה. ביום אני לא צריכה פרטיות אבל בלילה אני זקוקה נואשות לפרטיות. ואין עוד חדר פנוי בבית.
והכי גרוע שאני לא יכולה להתלונן כי אנשים במצב גרוע בהרבה .