7 תשובות
הסיפור לא משנה, אלא הדרך שבה אתה חווה את הדברים.
אני חושב שיש 90% שמישהו חיי עכשיו או חיי בעבר חיים מאוד דומים לחיים שלי
תכלס שום דבר
לא חושב שיש דרך להוכיח את זה באיזשהי צורה, אבל לדעתי כל עוד אני יוצר דברים אני יכול לדעת שזה נורא סביר שאני הראשון, אולי יש אנשים שעשו דברים דומים אבל אם אני מצייר ציור אף אחד בעולם לא יכול לצייר את אותו ציור במאה אחוז
זה מאוד פשוט, סטטיסטית הסיכוי אפסי.
אפקט הפרפר, מכיר? ככה גם השוני בבני אדם. הדבר הכי קטן, מחשבה יחידה, יכולה להבדיל אדם ממה שהיה עד כה זהה לו. כל מוח הוא שונה.
שאני חלק מישות אלוקית, לא יודע מה עם רובכם
מעולם לא טענתי שאני מיוחדת. אני פשוט פתית אבק חסר תועלת ומשמעות שמסתובב לו בגלקסיה.
אם אני לא עושה משהו שמשנה את פני העולם אין לי דבר מיוחד וזכיר שמבדיל אותי בין כל בני האדם שחיים על כדור הארץ.
אבל מי אמר שאני חייבת להיות מיוחדת?
האם אני צריכה לשנות את פני העולם כדי להיות בעלת ערך? האם אני צריכה להיות זכירה כדי להיות זכאית לחיות?
ואם היו הרבה לפני שהיה להם את אותו סיפור כמוני, האם אני צריכה להשתנות כדי להיות מיוחדת?
אין לי בעיה להיות חסרת ייחוד, או לא משמעותי או לא זכירה. אני לא מבססת את הערך שלי או של אחרים על בסיס ייחוד או מרגישה צורך להראות שאני מיוחדת.
השאלה היא אם משהו בהכרח חייב להיות בעל משמעות. או מיהי הגדרה שלך למשמעות.
ראיתי פרפר לפני כמה זמן. הוא חיי את אותו חיים של כל פרפר אחר שהיה לפניו, או שיתקיים אחריו. האם זה משנה? האם הוא חייב להיות שונה? לא. הוא חיי את חיו. וזהו.
שאת מבססת את הערך שלך על ייחוד את מאבדת את יכולת להעריך חיים שהם לא בהכרח זכירים. לא כל אחד חייב להיות אלברט איינשטיין או כל אדם שינה את פני העולם. אפשר לחיות גם בלי להיות מיוחדת. ואני לא צריכה להיות אחת כדי לחיות את חיי ולהנות מהם.