3 תשובות
תפסיקי לתת מעצמך כל כך הרבה למי שלא מחזיר לך באותו מטבע.
תני לעצמך זמן, תשבי עם עצמך ובלי לחץ בסוף תביני את הרגשות שלך.. אל תחשבי על זה יותר מידי. תנסי לדבר עם החברים שלך או עם מישהו שאת סומכת עליו ויכולה לדבר איתו בפתיחות..
אוף מבינה אותך כל כל
הי לך,

שומעת את התהייה שלך לגבי האיזון הנכון בין לתת מעצמך, שזה כנראה משהו שבא לך ממש טבעי, לבין רצון בהדדיות... מרגישה את תחושת הבדידות ואולי אפילו אכזבה שאולי מתגנבות כשאת זקוקה למישהו.י לצידך, ואת לא זוכה לאותו מענה שייתכן שאת מציעה לאחרים בנדיבות רבה.

האם פתחת את הנושא אי פעם עם מישהו מהחברים שלך? או עם אחד ההורים, אח/ות גדולים או אדם קרוב אחר? יש משהו בשיתוף של אדם קרוב בתחושות או במחשבות שיכול לספק קצת הקלה... מאפשר למישהו קרוב לתת לך כתף להישען עליה, או חיבוק אמיתי. לפעמים השיתוף, גם של הדבר הכי קטן, יכול להקל כל כך...

ואם תרגישי רצון לשתף עוד, להתייעץ, או פשוט להיות רגע עם מישהו שמקשיב, אנחנו בצאט של סה"ר כאן בשבילך, גם הערב.

בלי לחץ, בלי שיפוטיות, בקצב שלך.

ולבינתיים, שולחת לך חיבוק וירטואלי מחזק ומאחלת לילה טוב,
שלך,
מתנדבת סה"ר