למה הרבה אנשים בוחרים בתקווה ולא בהתמודדות עם המציאות ? נגיד יש אנשים שאיבדו את היקירים שלהם ונאחזים במשיח

כי מי רוצה להתמודד עם המציאות

זה קל יותר שיש על מה להישען

כל אחד והדרך התמודדות שלו

הרבה אנשים בוחרים בתקווה כי המציאות לפעמחם מפחידה מדי להתמודד איתה. ובצדק. בטח ובטח עם אובדן
תקווה נותנת רגע של נשימה, של אשליה נעימה, של אולי יהיה טוב גם אם הם לא עושים עם זה כלום.
סתם לדוגמא פרידה- תצא ממנה במחשבה של "אולי זה יחזור אם זזה זה" זה פחות קשה להתמודד ומשאיר פתח
להתמודד באמת לעשות שינוי, להזיז משהו זה דורש כוח ולפעמים גם כאב.
לא לכולם יש את זה ברגע נתון.
אז אנשים נאחזים במה שקל יותר להרגיש מאשר במה שקשה לעשות

שואל השאלה:
^^^^^אתה צודק
מצד שני כמה אפשר לשקר לעצמנו/למשוך את הזמן ובנתיים המצב מתדרדר מרגע לדודלי כי אנחנו רק מתקבעים עם הבעיות

שואל השאלה:
תשובות מדהימות כולם❤
קשה להיות בן אדם בעולם הזה
חבל שאנחנו לא יכולים לקחת דברים בקלות כמו חיות לא כל כך מפותחות