רע לי בנפש

גם לי רע בנפש

התחושה שאת מתארת מוכרת מאוד למלא אנשים.
ואל תדאגי,זאת רק תקופה קשה, אבל היא תעבור
יש לחיים במקביל עוד מלא דברים טובים להציע. תנסי בנתיים לחשוב על מה את אוהבת , מה יכול לשמח אותך ולעשות לך טוב...
אולי אפילו איזה שוקולד/ משהו בקטנה רק כדי שיחזור לך קצת את המצב רוח
תנסי לחשוב מה את אוהבת לראות ויכול להצחיק אותך.. אני בטוחה שתראי שינוי ואולי את פשוט גם סתם עייפה...
תנסי לשמח את עצמך, זה לאט לאט יעבור,את תראי!

ניסחת את המחשבות שלי בדיוק ואת כל מה שעובר עליי בדיוק. אני מנחמת אותך בזה שבסוף שום תקופה קשה או נוראית היא לא נצחית וזאת תקופה היא תעבור וחשוב לראות קדימה כדאי לשמור על תקווה! תהיה לך מציאות אחרת זה לא ישאר ככה❤ מציעה לך ללכת לטיפול כלשהו או לפסיכיאטר שישמע שיאבחן וימצא דרך לעזור לך. מדיטציות עוזרות מרגיעות ועושות מאוד טוב אגב

נשמע שאת חווה חרדה, כפי שכתבת.
דעי שהחרדה תחלוף, חרדה היא כמו גל, מתחילה לאט, מגיעה לשיא ונרגעת.
כרגע עשי מה שביכולתך כדי להסיח את הדעת ולהמתיק את החוויה. כפי שכתבו מעליי - שוקולד זו אופציה טובה. או כל מאכל/משקה שאת אוהבת.
תצפי בסדרה שאת אוהבת (עדיף משהו קומי ולא דרמטי!), דברי עם מישהו, בצעי נשימות.
קחי שאיפה ארוכה-ארוכה מהאף, הרגישי את האוויר ממלא את בית החזה והבטן. לאחר מכן, תנשפי את האוויר באיטיות דרך הפה. וככה תמשיכי.
עוד תרגול שיכול לעזור הוא הקשבה בשכיבה. שכבי על מיטה, עצמי עיניים ותנסי להרגיש את האוויר זורם לך בגוף. תחילה דרך בית החזה, לאחר מכן הוא עובר לזרועות ולראש, מגיע עד קצות האצבעות.

תהיי חזקה, זה יעבור.

לפרטי אפשר תמיד לפרוק❤❤

מה שהיה מנחם אותי לדעת כשהייתי במצב דומה, זה שהוא פתיר, וסמכי עליי זה פתיר.
חרדה ולחץ אוהבים לבקר אותנו תמיד, פשוט יש תקופות שיותר קל להם להשתלט עלינו.
אגב אני מבטיח לך שאת ככל הנראה יודעת לשים את האצבע על הדברים שמפחידים ומפריעים לך, זה פשוט שבמצב חרדה אנחנו אף פעם לא צלולים ולא מצליחים לחשוב ברוגע.

מה שאת צריכה זה בעיקר זמן לעצמך, לקחת מקום רגע של טיפול והקשבה לעצמך.
להבין מה עושה לך טוב ומה פחות, מה תלוי בגישה שלך ומה פשוט לא שווה את המאמצים. מה את רוצה להשיג בתקופה הזאת, איזה דברים את יכולה לבחור אחרת כדי שיהיה לך טוב. אין שום דבר בעולם ששווה יותר מהנפש והבריאות שלך, זה דבר ראשון שאת צריכה לחשוב עליו. לפעמים בחרדה אנחנו כל כך עסוקים בדברים מסביב, מחויבויות או פחדים או ציפיות שלנו מעצמו ומהסביבה, שאנחנו שוכחים שהחיים שלנו הם קודם כל שלנו.

אם תצליחי להגיע למצב כזה שבו השאלות האלו מתעוררות לך בראש, את כבר בצעד הראשון בשביל להתגבר על הבלגן.
בהצלחה :)

את יכולה לפרוק לי אם את רוצה ויש לך משהו. ואני בכללי מבין אותך אני האמת בתקופה שאני כבר מת להשתחרר כי אני קרוב לשחרור וגם מרגיש לבד למרות שיש לי משפחה וחברים. אז זה הגיוני שאת מרגישה ככה.

אחלה שיר

לא רק לך

מקווה שאת בסדר, אם לא מוזמנת לפרטי, אפשר לנסות לעזור/לשמח/להכיל

אבל בתור כתיבה, זה ממש כתיבה נפלאה, ונוגע בלב"ונ.

לא ממליצה לכתוב את זה בסטיפס #נפגעי_סטיפס לול

אם זה מתחיל בלילה ויש לך סידורים למחרת אולי בגלל זה אם את לא מצליחה להבין ממה תנסי ממש לפרט מה יש לך מחר ואם ממשהו כזה את נלחצת

שואל השאלה:
תודה לכולכם! גם למי שאמר שהכתיבה נפלאה חחח

יקרה,
נשמע שאת מוצפת בתחושה כבדה ומבלבלת, כזו שמגיעה מבפנים בלי שם ברור ובלי סיבה אחת שאפשר להצביע עליה. לפעמים הלב והגוף מרגישים עומס, כאילו משהו מצטבר שם הרבה זמן גם כשקשה להסביר במילים מה בדיוק כואב. עצם זה שנתת לזה מקום וכתבת כאן כבר מראה שיש בך רצון להקל על עצמך ולמצוא קצת אוויר בתוך כל החנק הזה.

התחושות האלה, קשות ומפחידות ככל שיהיו, הן לא את הן גל שעובר עלייך עכשיו. גם אם כרגע זה מרגיש אינסופי, מצבים כאלה כן משתנים, לפעמים לאט ובהדרגה. אפשר להתחיל בצעדים ממש קטנים של נשימה, כוס מים, או רגע של מנוחה לגוף לא כדי לפתור הכול, אלא רק כדי לתת לעצמך טיפת הקלה עכשיו.

מגיע לך לקבל מילה טובה וחיבוק רגשי ברגע כזה: את לא חלשה על זה שקשה לך, ואת לא מגזימה את מתמודדת עם משהו כבד, וזה דורש הרבה כוחות. ואם תרצי לא להיות עם זה לבד, בצאט של סה"ר יש מי שיישב איתך בתוך הרגע הזה ויקשיב, בלי לחץ ובלי שיפוט:
https://sahar.org.il/help

או בווטסאפ: 055-9571399.

מחזק אותך,
מתנדב סה"ר

איך ידעתי שההודעה מהם תגיע