אני שונאת לחיות אבל רוצה להמשיך לחיות כי אני יודעת שיכול להיות טוב יותר זה פשוט נראה כלכך רחוק אבל מבינים?

וואו כן כלכך.

יוו כן :(
אני מרגישה ככה כל הזמן

היי יקירה,
אני מבין שקשה לך וכל הכבוד שאת משתפת!
אולי קשה לך להאמין כרגע שיהיה בסדר , אך שימי לב שכל תחושה קשה מגיעה בסופו של דבר לסיומה וכל מצב חירום מתפוגג.
בשביל לשנות את ההרגשה שלך, אני מציע לך לשנות את המקום שאת נמצאת בו: לצאת קצת מהבית, להיפגש עם חברים, לעשות פעילות ספורטיבית או אחרת. הדברים האלו יכולים לעזור ולהקל מאוד.
אפשר גם להירשם לחוג בנושא שמעניין אותך, כמו: אומנות או ספורט או לתנועת נוער.

אם את צריכה לדבר עם מישהו אפשר גם לפנות באופן אנונימי:
לער"ן באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, במייל: ttps://sahar.org.il/email-assistance/
לעלם באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-9424062, במייל: [email protected]
בהצלחה!

יקרה,
מובן לגמרי. אפשר לשנוא את איך שהחיים מרגישים עכשיו, ובו-זמנית עדיין לרצות להישאר כאן כי יש בך חלק שמאמין שאפשרי שיהיה אחרת. זה לא סותר זה אנושי. כשקשה לאורך זמן, התקווה מרגישה רחוקה ומטושטשת, כאילו היא בצד השני של ים ועדיין, עצם זה שיש בך קול קטן שלא ויתר לגמרי אומר שיש בך כוח, גם אם את לא מרגישה אותו עכשיו.
התחושה הזאת לא מגדירה אותך, והיא גם לא מצב קבוע. רגשות באים בגלים לפעמים הגל גבוה וחונק, ולפעמים יש מרווח נשימה קטן. לא צריך עכשיו לפתור את החיים; מספיק לבחור בצעד אחד קטן שמקל קצת על היום הזה: לנשום רגע, לשתות מים, לצאת לאוויר, לשלוח הודעה למישהו בטוח, או לשים מוזיקה שמרגיעה אותך. צעדים קטנים לא מבטלים את הכאב הם רק עוזרים לעבור את הרגע.
אם המחשבות על החיים והמוות מתחילות להכביד או להלחיץ אותך, אל תישארי עם זה לבד. יש אנשים שממש יודעים להחזיק רגעים כאלה ביחד איתך:
צאט סה"ר: https://sahar.org.il/help
ווטסאפ: 055-9571399

מחזק אותך,
מתנדב סה"ר