פריקהה למטה

15 זה צעיר מדי, פשוט תשתדלי לצמצם קשר ככל שניתן, ואם היא מפסיקה לשלם לך על הוצאות חובה (מזון, ביגוד, מקום לישון ולחיות בו, תרופות וכו) או כולאת אותך בחדר, מונעת ממך ללכת לבית ספר, מונעת ממך לאכול, מונעת ממך לעזוב את הבית, תתקשרי למשטרה.

שואל השאלה:
אני לא רוצה לדבר איתה ואבא שלי לא גר בארץ ואני בת 15

בת כמה את?
אם את בגיל שאת יכולה לצמצם את השהות בבית, תעשי זאת.
באופן כללי, ההורים לא איתנו לנצח.
אם את לא בגיל שאת יכולה לעשות את זה, איפה אבא בסיפור?
אולי תשבי איתה ותסכמי איתה על הזכויות והחובות שלה, אם אין ברירה.

הי,
את מתארת מצב מורכב של יחסים.
אפשר להבין את ההרגשה שלך אבל לא בהכרח להסכים איתה.
ההבנה הבסיסית שההורים אוהבים ודואגים לילדים שלהם ורוצים את טובתם.
גם אם נראה לך שאמא שלך לא אוהבת אותך תדעי שבפנים עמוק את הילדה היקרה שלה.
תנסי לא להכנס לעימותים עם אמא ולנסות להראות לה שאכפת לך ממנה.
התקופה הזאת תחלוף ותחזרי ליחסים נורמליים בין בת לאמא.
כיבוד הורים!!!!

בהצלחה!!!

תדברו על זה ותסדרו את העניינים
אני לא אומרת תהיו חברות טובות אבל לפחות תרגיעו את האש בינכן אמא זה לפני הכל

שואל השאלה:
אני מעריכה מאוד את מה שהיא עושה תאמין לי אבל הלוואי שהיא גם הייתה מבינה אותי לפחות קצת

דיימ אחי נשמע קשוח,לא חושבת שאת אמורה לעשות עם זה משהו אם את מרגישה בצורה מסוימת זה מוצדק וכאילו פשוט תנסי לחיות עם זה נראלי

שלום לך,
מהתמונה שבחרת ניתן להבין שבא לך לצעוק ולצרוח מרוב עצבים,
אולי עצם הכתיבה כאן קצת עזרה לך לפרוק קצת את התסכול והייאוש שאת מרגישה.
אני מתארת לעצמי עד כמה את מאוכזבת שאינך יכולה לשתף את אימך בדברים אישיים ולקבל את מה שאת מצפה מאמא - אבל בלי שיפוטיות.
יכולה להבין שאת מרגישה כאילו אתן שתי זרות ולא יכולה לחשוב על קרבה אליה, זה בטח מרגיש בודד, אולי אפילו נטוש. אולי את בדיוק צריכה אותה עכשיו לעזור לך ,לייעץ , להיות שם בשבילך ואת מרגישה שהיא לא קשובה שהיא מבקרת אותך וזה מכעיס אותך וגורם לך לשנאה וזעם..
אולי יעזור לך לפרוק את מה שעובר עליך ואפילו להתייעץ בלי שיפוטיות עם המתנדבים שלנו.
אנחנו כאן בשבילך,לינק לצ'ט בסוף התגובה
ערב טוב, מתנדבת סה"ר