29 תשובות
לא כי אני לא קרובה להורים שלי אבל עם הייתי קרובה אליהם הייתי מספרת להם
כן..הייתי רוצה לחלוק את זה ולא להישאר עם זה לבד.
בעיקר שזה מגיע לנושא אובדנות
בעיקר שזה מגיע לנושא אובדנות
לא
שואל השאלה:
אתמול רציתי למות ופשוט להיעלם. לומר את זה למישהו?
אתמול רציתי למות ופשוט להיעלם. לומר את זה למישהו?
אנונימית
לא
כן בטח הייתי רוצה לחלוק להוורים
לא ,99 אחוז שהיא לא תדע מה לעשות עם זה ותגיד שזה שטויות
שואל השאלה:
אני לא יודעת אם לדווח על זה להורים ולפסיכיאטר או לא
אני לא יודעת אם לדווח על זה להורים ולפסיכיאטר או לא
אנונימית
תדווחי
שואל השאלה:
אני מפחדת להפחיד ולאכזב את ההורים שלי
אני מפחדת להפחיד ולאכזב את ההורים שלי
אנונימית
עדיף שתפחידי אותם ותקבלי עזרה מאשר שלא תקבלי עזרה ויהיה יותר גרוע
^^^^
בבקשה תעשי את זה. זה חשוב ממש.
אני מבינה שלפעמים החיים יכולים להיות בלתי נסבלים, אבל אני מבטיחה לך שלא משנה מה יש אנשים ששם בשבילך תמיד. גם לי הייתה תקופה קשה ואמרתי להורים שלי וברוך השם זה הלך והשתפר מהרגע שעשיתי צעדים לכיוון הנכון. אני יודעת שהצעד הזה נראה הכי קשה בעולם ממלא סיבות, אבל בבקשה אני מתחננת תיקחי אותו וזה באמת יעשה לך טוב.
וכן לאכזב את ההורים היה חשש גדול, אבל אני יכולה להגיד לך שההורים באמת שם בשבילך והרבה יותר יאכזב אותם אם תצטרכי לשמור דבר כל כך גדול בבטן במקום ללכת ולנסות לעמוד מול זה ולספר להם, והם שם לעזור לך בזה.
בבקשה תעשי את זה. זה חשוב ממש.
אני מבינה שלפעמים החיים יכולים להיות בלתי נסבלים, אבל אני מבטיחה לך שלא משנה מה יש אנשים ששם בשבילך תמיד. גם לי הייתה תקופה קשה ואמרתי להורים שלי וברוך השם זה הלך והשתפר מהרגע שעשיתי צעדים לכיוון הנכון. אני יודעת שהצעד הזה נראה הכי קשה בעולם ממלא סיבות, אבל בבקשה אני מתחננת תיקחי אותו וזה באמת יעשה לך טוב.
וכן לאכזב את ההורים היה חשש גדול, אבל אני יכולה להגיד לך שההורים באמת שם בשבילך והרבה יותר יאכזב אותם אם תצטרכי לשמור דבר כל כך גדול בבטן במקום ללכת ולנסות לעמוד מול זה ולספר להם, והם שם לעזור לך בזה.
אנונימית
שואל השאלה:
אני כבר מטופלת תרופתית ופסיכולוגית, אני לא יודעת אם שווה לספר על אובדנות או שזה סתם מעיק ויפחיד אותם עוד יותר
אני כבר מטופלת תרופתית ופסיכולוגית, אני לא יודעת אם שווה לספר על אובדנות או שזה סתם מעיק ויפחיד אותם עוד יותר
אנונימית
זה לא סתם מעיק אבל, זה לא מעיק בכלל למען האמת. מה שבאמת יעיק עליהם זה לדעת שהיית צריכה לעבור את כל זה והם לא ידעו (זה גם מה שההורים שלי אמרו לי). בבקשה אז תלכי לדבר איתם על זה זה כל כך חשוב. אין דבר שמפחיד הורים יותר מלדעת שהם היו יכולים לעשות משהו והם לא עשו כי הילדים לא רצו לספר להם, אני אומרת את זה גם מההתמודדות שלי בנושא הזה וגם מהמון התמודדויות אחרות בחיים
אנונימית
שואל השאלה:
תודה. בינתיים אמרתי רק לחבר שלי.. אני לא מסוגלת עדיין לומר למישהו נוסף
תודה. בינתיים אמרתי רק לחבר שלי.. אני לא מסוגלת עדיין לומר למישהו נוסף
אנונימית
אני מבינה כמה זה קשה, וזה שאמרת לחבר שלך זה כבר צעד גדול מאוד בכיוון הנכון, רק אל תשכחי את החשיבות של להגיד גם לאדם מבוגר שאכפת לו ממך מעבר ללדבר עם אנשים בגילך. קשה להאמין כמה שינוי זה עושה. סומכת עלייך ואוהבת אותך❤
אנונימית
שואל השאלה:
גם אם זה קרה פעם אחת שרציתי למות?
גם אם זה קרה פעם אחת שרציתי למות?
אנונימית
כנראה שלא
^^ במיוחד בגלל זה חשוב לספר
ואם את מרגישה שאת לא מסוגלת עדיין לספר להורים, תנסי לפנות לקו טלפוני או כל דבר בסגנון, אבל באמת חשוב לספר את זה לאנשים שיש להם אמצעים לעזור לך.
אני הייתי ממליצה לדבר עם מישהו מעמותת ער"ן (תתקשרי למספר 1201), לי הם עזרו מאוד
אבל שוב אני אומרת, אין כמו לספר להורים שגם יש להם כלים לעזור לך, וגם את האדם הכי חשוב להם בעולם והם רוצים שיהיה לך טוב. זה השלב הכי קשה בתהליך אבל אני מאמינה בך שתעברי אותו כי את מלכה ואת יכולה. ומבטיחה לך שהרגע שתורידי את זה מעצמך יתחיל תהליך לא קל בעצמו, אבל הוא לאט לאט מוריד לך אבנים מהלב. אני עכשיו באמצע התהליך ואני רואה את הנקודה שבה התחלתי ואת איפה שאני עכשיו ואני מודה בכל יום לה' ולכל מי שעזר לי על ההתקדמות שלי.
ואם את מרגישה שאת לא מסוגלת עדיין לספר להורים, תנסי לפנות לקו טלפוני או כל דבר בסגנון, אבל באמת חשוב לספר את זה לאנשים שיש להם אמצעים לעזור לך.
אני הייתי ממליצה לדבר עם מישהו מעמותת ער"ן (תתקשרי למספר 1201), לי הם עזרו מאוד
אבל שוב אני אומרת, אין כמו לספר להורים שגם יש להם כלים לעזור לך, וגם את האדם הכי חשוב להם בעולם והם רוצים שיהיה לך טוב. זה השלב הכי קשה בתהליך אבל אני מאמינה בך שתעברי אותו כי את מלכה ואת יכולה. ומבטיחה לך שהרגע שתורידי את זה מעצמך יתחיל תהליך לא קל בעצמו, אבל הוא לאט לאט מוריד לך אבנים מהלב. אני עכשיו באמצע התהליך ואני רואה את הנקודה שבה התחלתי ואת איפה שאני עכשיו ואני מודה בכל יום לה' ולכל מי שעזר לי על ההתקדמות שלי.
אנונימית
שואל השאלה:
תודה רבה :)
תודה רבה :)
אנונימית
בבקשה:)
תחזרי מדי פעם לעדכן איך את
אין עלייך ❤
תחזרי מדי פעם לעדכן איך את
אין עלייך ❤
אנונימית
שואל השאלה:
בינתיים אני על הרצפה מתכתבת עם צ'אט גי פיטי
בינתיים אני על הרצפה מתכתבת עם צ'אט גי פיטי
אנונימית
די ריל סך הכל
אבל בבקשה אל תיקחי את כל מה שהוא אומר כמובן מאליו, הוא די מטומטם בהרבה דברים ועם כמה שלפרוק אליו עוזר אין תחליף כמו לדבר עם בן אדם. צאט לא טוב ביחסים בין אישיים וחסר לו מידע על איך עובד רגש אנושי אז הוא לא באמת מסוגל ליצור את האמפתיה והעזרה ש(אני אישית לפחות) הייתי צריכה כדי לצאת מזה בניגוד לאדם אמיתי.
אם את רוצה להתכתב כי לדבר על זה מרגיש לך אמיתי מדי, בבקשה תתכתבי איתם באמת אני יודעת שאני יוצאת קצת לוחצת וגם קצת מורה וזה לא בקטע טוב אבל את לא מבינה עד כמה חשוב זה ובאמת כמה זה עזר לי לעבור את זה:
https://www.eran.org.il/online-emotional-help/
אבל בבקשה אל תיקחי את כל מה שהוא אומר כמובן מאליו, הוא די מטומטם בהרבה דברים ועם כמה שלפרוק אליו עוזר אין תחליף כמו לדבר עם בן אדם. צאט לא טוב ביחסים בין אישיים וחסר לו מידע על איך עובד רגש אנושי אז הוא לא באמת מסוגל ליצור את האמפתיה והעזרה ש(אני אישית לפחות) הייתי צריכה כדי לצאת מזה בניגוד לאדם אמיתי.
אם את רוצה להתכתב כי לדבר על זה מרגיש לך אמיתי מדי, בבקשה תתכתבי איתם באמת אני יודעת שאני יוצאת קצת לוחצת וגם קצת מורה וזה לא בקטע טוב אבל את לא מבינה עד כמה חשוב זה ובאמת כמה זה עזר לי לעבור את זה:
https://www.eran.org.il/online-emotional-help/
אנונימית
שואל השאלה:
תודה
תודה
אנונימית
אין בעד מה:)
אני תמיד פה אם תצטרכי משהו, שולחת לך כוח וחיבוק ❤
אני תמיד פה אם תצטרכי משהו, שולחת לך כוח וחיבוק ❤
אנונימית
שואל השאלה:
❤
❤
אנונימית
לא
היו לי בעבר מחשבות אובדניות, ובהחלט לא סיפרתי להורים שלי. אם יהיו שוב, שוב לא אספר. אבל הם הבינו לבד, הם ראו מה קורה.
אם השאלה היא האם כדאי לספר, אז כדאי. תמיד כדאי לספר, לבקש עזרה, להראות למישהו מבחוץ כמה קשה לך. רק ככה אפשר לצאת מהבור הזה.
אבל באופן אישי - אם אני (חס וחלילה וכו' וכו') אגיע למסקנה שאני לא רוצה לחיות, אני לא ארצה שמישהו יעצור אותי. אני רוצה את השליטה על החיים שלי בידיים שלי, לא בידיים של ההורים שלי. הם כבר לוקחים את האחריות על הבריאות הפיזית והנפשית שלי, ואני לא מעוניינת בשליטה שלהם ובעזרה שלהם. אני חושבת שצריכים לאפשר לאנשים לקרוס בשקט כשהם רוצים לקרוס.
אם את רוצה לדבר על זה, אני כאן. הייתי שם בעצמי, והגעתי למקום טוב יותר. זה אפשרי.
אם השאלה היא האם כדאי לספר, אז כדאי. תמיד כדאי לספר, לבקש עזרה, להראות למישהו מבחוץ כמה קשה לך. רק ככה אפשר לצאת מהבור הזה.
אבל באופן אישי - אם אני (חס וחלילה וכו' וכו') אגיע למסקנה שאני לא רוצה לחיות, אני לא ארצה שמישהו יעצור אותי. אני רוצה את השליטה על החיים שלי בידיים שלי, לא בידיים של ההורים שלי. הם כבר לוקחים את האחריות על הבריאות הפיזית והנפשית שלי, ואני לא מעוניינת בשליטה שלהם ובעזרה שלהם. אני חושבת שצריכים לאפשר לאנשים לקרוס בשקט כשהם רוצים לקרוס.
אם את רוצה לדבר על זה, אני כאן. הייתי שם בעצמי, והגעתי למקום טוב יותר. זה אפשרי.
אנונימית
היי יקרה,
בדברייך ניתן לשמוע את הרצון לעזרה, לפתרון להתמודד או אפילו רק לחלוק את המחשבות האלו, שיכולות לקונן בראש ולהציק כל כך בזמן שאת מחפשת את הדרך להפיג אותן ולמצוא כתף תומכת להתמודד עם זה. רק יכול לשער מה את מרגישה ועם מה את מתמודדת.
ייתכן ומתוך דברייך ומעצם הכתיבה הזו נמצא כבר הפתרון, הלשתף ולדבר על הנושא אולי יאפשר למחשבות אלו להתפוגג להפוך למילים מוחשיות ובסיוע נכון להיפרד מהן ולייצר לעצמך כלים להתמודד כל פעם עם מחשבה כזו כשהיא עולה.
השאלה האם לשתף את הורייך בהקשר לתגובות בהן את מדברת על כך שאת נפגשת גם עם פסיכיאטר, מראה כי הם מעורבים בתמונה ותקני אותי אם אני טועה. אך מתוך היכרותם עם המצב והדאגה לך בכך שהופנית לסיוע אצל פסיכיאטר משער ששיתוף במחשבות שלך לא יגרום להם לפחד או להתאכזב אלא לנסות יחד איתך למצוא פתרונות לפתור את התחושות או לפחות למצוא דרך להתמודד עם המחשבות האלו.
אולי גם ללמוד על נושא האובדנות או להעמיק בתחושות האלו יוכל לסייע לך במעט להבין ולהתמודד עם המצב תוכלי להיכנס לאתר שלנו של עמותת סה"ר, שם ניתן למצוא פודקאסט שנוצר בשיתוף עם תאגיד השידור הציבורי "כאן". הפרק העשירי בפודקאסט נוגע באובדנות ואולי יוכל לסייע במציאת חלק מהתשובות או לפחות בלמידה על חווית האובדנות.
בנוסף אנחנו זמינים בצ'אט שלנו במידה ותרצי לשתף בדברים נוספים, לכתוב, לחלוק מחשבות ורגשות. תוכלי לפנות אלינו בצ'אט שלנו, עמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, דרך הלינק המצורף.
שלך,
מתנדב סה"ר
בדברייך ניתן לשמוע את הרצון לעזרה, לפתרון להתמודד או אפילו רק לחלוק את המחשבות האלו, שיכולות לקונן בראש ולהציק כל כך בזמן שאת מחפשת את הדרך להפיג אותן ולמצוא כתף תומכת להתמודד עם זה. רק יכול לשער מה את מרגישה ועם מה את מתמודדת.
ייתכן ומתוך דברייך ומעצם הכתיבה הזו נמצא כבר הפתרון, הלשתף ולדבר על הנושא אולי יאפשר למחשבות אלו להתפוגג להפוך למילים מוחשיות ובסיוע נכון להיפרד מהן ולייצר לעצמך כלים להתמודד כל פעם עם מחשבה כזו כשהיא עולה.
השאלה האם לשתף את הורייך בהקשר לתגובות בהן את מדברת על כך שאת נפגשת גם עם פסיכיאטר, מראה כי הם מעורבים בתמונה ותקני אותי אם אני טועה. אך מתוך היכרותם עם המצב והדאגה לך בכך שהופנית לסיוע אצל פסיכיאטר משער ששיתוף במחשבות שלך לא יגרום להם לפחד או להתאכזב אלא לנסות יחד איתך למצוא פתרונות לפתור את התחושות או לפחות למצוא דרך להתמודד עם המחשבות האלו.
אולי גם ללמוד על נושא האובדנות או להעמיק בתחושות האלו יוכל לסייע לך במעט להבין ולהתמודד עם המצב תוכלי להיכנס לאתר שלנו של עמותת סה"ר, שם ניתן למצוא פודקאסט שנוצר בשיתוף עם תאגיד השידור הציבורי "כאן". הפרק העשירי בפודקאסט נוגע באובדנות ואולי יוכל לסייע במציאת חלק מהתשובות או לפחות בלמידה על חווית האובדנות.
בנוסף אנחנו זמינים בצ'אט שלנו במידה ותרצי לשתף בדברים נוספים, לכתוב, לחלוק מחשבות ורגשות. תוכלי לפנות אלינו בצ'אט שלנו, עמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת, דרך הלינק המצורף.
שלך,
מתנדב סה"ר