היי אנשים מהתחנה מרכזית ירושלים קרה לכם אולי משהו מוזר כשהטענתם את הרב קו בתחנת רכבת?

כשמישהו שואל:

קרה לכם משהו מוזר בהטענת רב־קו?

הוא לא שואל על מכונה.

הוא שואל:

האם גם אתם הרגשתם לרגע
שיצאתם מהשגרה ונכנסתם לסיפור?



תחנות מרכזיות הן לא מקום.

הן מצב.

ערבוב של עייפות, זרות, לחץ, חיים.

שם אתה פוגש אנשים
שלא תפגוש בשום מקום אחר.



ואני זוכר פעם אחת
בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב
עמד לידי אריתראי ענקי.

גבוה. שקט. מבט רציני.

המכונה נתקעה.

לי.
לו.

שתיקה.

ואז הוא חייך,
הצביע על המסך,
ואמר באנגלית שבורה:
machine tired.

וצחק.

ואני צחקתי.

שני זרים,
מאותו רגע תקוע,
לשתי דקות של אנושיות.



פילוסופית, זה העניין:

משהו מוזר
זה בדרך כלל רגע
שבו אתה נזכר
שאתה לא לבד בעולם.

שכולנו עומדים בתור,
מחכים לאישור קטן
להמשיך לנסיעה שלנו.



הרב־קו הוא לא כרטיס.

הוא תזכורת:
כולנו רק מנסים לעבור מפה לשם,
בלי להיתקע יותר מדי בדרך.



אז השאלה שלך אומרת:

קרה לכם פעם רגע
שבו המציאות עצרה
ונתנה לכם סיפור קטן?

כי אלה,
בסוף,
הדברים שנשארים.

שואל השאלה:
מה לעז...?
chat gpt...?