9 תשובות
את לא דפוקה לנצח, כל עוד את מטפלת בזה אני בטוח שתהיי בסדר.
לצערי יש מלא שעברו חרם, גם אני עברתי פעם אחת חרם, ומאז ידעתי לבחור את החברים שלי.
את לא דפוקה בכלל.
אני ממליץ לך לקחת את עצמך בידיים, תעשי כושר, תפתחי ביטחון עצמי, אל תשבי בחוסר מעש, אל תתני לקוף הקטן במוח לדבר אלייך ככה.
אני אישית ידעתי להתמודד עם החרא הזה מחטיבה.
לצערי יש מלא שעברו חרם, גם אני עברתי פעם אחת חרם, ומאז ידעתי לבחור את החברים שלי.
את לא דפוקה בכלל.
אני ממליץ לך לקחת את עצמך בידיים, תעשי כושר, תפתחי ביטחון עצמי, אל תשבי בחוסר מעש, אל תתני לקוף הקטן במוח לדבר אלייך ככה.
אני אישית ידעתי להתמודד עם החרא הזה מחטיבה.
אני מזדהה מאוד זה מפחיד
שואל השאלה:
אני התחלתי טיפול dbt מקווה שיעזור
אני התחלתי טיפול dbt מקווה שיעזור
אנונימית
את הולכת לכיוון הבודהיזם?
אני אישית לא חושב שזה הצעד הנכון להתמודד אבל מה שעושה לך טוב.
נסי לפתח חסינות בזכות עצמך ולא בזכות אמונה.
אני אישית לא חושב שזה הצעד הנכון להתמודד אבל מה שעושה לך טוב.
נסי לפתח חסינות בזכות עצמך ולא בזכות אמונה.
שואל השאלה:
זה לא אמונה זה ממש דיבור פנימי
לאיך לווסת את הרגשות
לא ממש דיבר איתי על בודהה וכזה
יותר על
כשאת חושבת ככה וככה תחשבי על זה מצד נוסף
נגיד אני מרגישה לבד אבל בעוד חודש אמורה להתחיל לימודים ולהכיר אנשים חדשים
זה לא אמונה זה ממש דיבור פנימי
לאיך לווסת את הרגשות
לא ממש דיבר איתי על בודהה וכזה
יותר על
כשאת חושבת ככה וככה תחשבי על זה מצד נוסף
נגיד אני מרגישה לבד אבל בעוד חודש אמורה להתחיל לימודים ולהכיר אנשים חדשים
אנונימית
את ממש לא "דפוקה לנצח",
יכול להיות שהחרם השפיע עליך ושטיפולים מקצועיים יהיו לך שימושיים, בסוף המטרה היא להצליח לעבוד עם המצב הקיים ולקיים אורך חיים נורמלי שישמח אותך, אל תוותרי על המטרה הזאת3>
יכול להיות שהחרם השפיע עליך ושטיפולים מקצועיים יהיו לך שימושיים, בסוף המטרה היא להצליח לעבוד עם המצב הקיים ולקיים אורך חיים נורמלי שישמח אותך, אל תוותרי על המטרה הזאת3>
באיזשהו אופן משהו אצלך לא בסדר, זה לא משהו חיובי, זאת מוגבלות נפשית...
גם אני עם הפרעת אישיות... =)
זה בסדר אנחנו פשוט מיוחדים לא דופקים שונים את בסדר גמור
זה בסדר אנחנו פשוט מיוחדים לא דופקים שונים את בסדר גמור
היי יקרה,
ממה שאת כותבת עולה כאב מאוד עמוק, וחשוב להגיד את זה בצורה ברורה,
זה שיש לך אבחנה לא אומר שאת לא בסדר.
את בעצמך אומרת משהו מאוד משמעותי - לא נולדת עם זה. עברת דברים לא פשוטים שהשאירו בך את אותותיהם. הרבה פעמים מה שמכונה "הפרעת אישיות" הוא בעצם דרכי הישרדות של המוח והגוף שלנו שנבנו כדי להתמודד עם פגיעה מתמשכת...
כשילד או ילדה חווים דחייה, בדידות וכאב חברתי לאורך שנים - זה משפיע. לא כי יש בהם פגם, אלא כי הם נאלצו להגן על עצמם. הקושי החברתי, העצבים, התחושה שלא מצליחים "להסתדר" - כל אלה לא גזר דין, אלא סימנים של פצע שעדיין מבקש ריפוי.
את לא מקולקלת לנצח, חלילה... את מישהי שנפגעה, ועדיין מנסה להחזיק את עצמה בעולם. וזה משהו שאפשר לעבוד עליו, לאט, עם ליווי נכון ועם הרבה חמלה כלפי עצמך.
עצם זה שאת שואלת - זה כבר סימן שיש בך תנועה, רצון, חיים.
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו בצ'אט של סה"ר, מרחב פתוח ובטוח לרגשות, תחושות ושיתופים מכל סוג. בלי שיפוטיות ועם המון חמלה ואוזן קשבת.
מצרפת לך לינק.
שלך,
מתנדבת סה"ר
ממה שאת כותבת עולה כאב מאוד עמוק, וחשוב להגיד את זה בצורה ברורה,
זה שיש לך אבחנה לא אומר שאת לא בסדר.
את בעצמך אומרת משהו מאוד משמעותי - לא נולדת עם זה. עברת דברים לא פשוטים שהשאירו בך את אותותיהם. הרבה פעמים מה שמכונה "הפרעת אישיות" הוא בעצם דרכי הישרדות של המוח והגוף שלנו שנבנו כדי להתמודד עם פגיעה מתמשכת...
כשילד או ילדה חווים דחייה, בדידות וכאב חברתי לאורך שנים - זה משפיע. לא כי יש בהם פגם, אלא כי הם נאלצו להגן על עצמם. הקושי החברתי, העצבים, התחושה שלא מצליחים "להסתדר" - כל אלה לא גזר דין, אלא סימנים של פצע שעדיין מבקש ריפוי.
את לא מקולקלת לנצח, חלילה... את מישהי שנפגעה, ועדיין מנסה להחזיק את עצמה בעולם. וזה משהו שאפשר לעבוד עליו, לאט, עם ליווי נכון ועם הרבה חמלה כלפי עצמך.
עצם זה שאת שואלת - זה כבר סימן שיש בך תנועה, רצון, חיים.
אני מזמינה אותך להמשיך ולשתף אותנו בצ'אט של סה"ר, מרחב פתוח ובטוח לרגשות, תחושות ושיתופים מכל סוג. בלי שיפוטיות ועם המון חמלה ואוזן קשבת.
מצרפת לך לינק.
שלך,
מתנדבת סה"ר
קישורים מצורפים:
באותו הנושא: