8 תשובות
וואלה יוסי אני מבין מה אתה אומר
אומנם לא ממש מבין כי בחיים לא הייתי במצב כזה אבל כן מבין בגדול.
קודם כל אני אשמח להיות חבר שלך, ואני מתכוון ברצינות! אני בטוח שביחד נוכל לחשוב על משהו טוב. (או על משהוים חח)
בכל אופן אני יודע מנסיון שאחרי תקופת קשות באות תקופות טובות יותר
ואתה של לפני לא אותו דבר של האחרי.
תקופות קשות בונות אותך - גם כשזה תקופות של שנים.
כמובן שזה עצוב שאתה עובר מה שאתה עובר. אבל אם גם ככה אתה עובר את זה. אני בטוח שאתה יכול לקום מזה
ואם לא עכשיו אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים
אבל אתה תקום מזה!
אל תשבר אחי, חיים טובים זה משהו ששווה להילחם עליו!
רק תחשוב על החיים העתידיים ועל המשפחה שלך העתידית, האישה והילדים - רק בשבילהם שווה להילחם
בטח שבשבילך! ובשביל החיים שלך ושל כל האנשים שתפגוש בדרך, שווה להילחם על זה!
בהצלחה במסע אחשלי :)
אומנם לא ממש מבין כי בחיים לא הייתי במצב כזה אבל כן מבין בגדול.
קודם כל אני אשמח להיות חבר שלך, ואני מתכוון ברצינות! אני בטוח שביחד נוכל לחשוב על משהו טוב. (או על משהוים חח)
בכל אופן אני יודע מנסיון שאחרי תקופת קשות באות תקופות טובות יותר
ואתה של לפני לא אותו דבר של האחרי.
תקופות קשות בונות אותך - גם כשזה תקופות של שנים.
כמובן שזה עצוב שאתה עובר מה שאתה עובר. אבל אם גם ככה אתה עובר את זה. אני בטוח שאתה יכול לקום מזה
ואם לא עכשיו אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים
אבל אתה תקום מזה!
אל תשבר אחי, חיים טובים זה משהו ששווה להילחם עליו!
רק תחשוב על החיים העתידיים ועל המשפחה שלך העתידית, האישה והילדים - רק בשבילהם שווה להילחם
בטח שבשבילך! ובשביל החיים שלך ושל כל האנשים שתפגוש בדרך, שווה להילחם על זה!
בהצלחה במסע אחשלי :)
למה אתה חושב שזו לא בחירה שלך? שואל מסקרנות כי גם מרגיש במצב דומה
שואל השאלה:
לא רוצה להתחתן עם אישה
ולהביא ילדים לעולם הזה
כל עוד אני לא במצב ראוי
אני צריך להתחתן עם עצמי קודם
גיל 24 זה לא צחוק
מרגיש אחרי כולם
אין חברים בעולם הזה
לכולם יש תחליף
אני נהייתי אדם שלילי בגלל חוויות עבר שעברתי.
פרקתי. (גם כשאין לי מושג למה)
לא רוצה להתחתן עם אישה
ולהביא ילדים לעולם הזה
כל עוד אני לא במצב ראוי
אני צריך להתחתן עם עצמי קודם
גיל 24 זה לא צחוק
מרגיש אחרי כולם
אין חברים בעולם הזה
לכולם יש תחליף
אני נהייתי אדם שלילי בגלל חוויות עבר שעברתי.
פרקתי. (גם כשאין לי מושג למה)
גיל 24 זה עוד ילד אחי הכל טוב
תבין מה אתה צריך לעשות ותעשה את זה
תתחיל להעריך את עצמך תהיה בטוח שהתקופה הזאת תעבור בסוף אתה רק תיגדל מי זה בסוף תיתחתן אם אישה תביא ילדים ויהיה לך רק טוב
מבינה מה אתה אומר ועצוב לשמוע שאתה מרגיש ככה..
עם כל הכאב שבדבר תזכור שמה שאתה מרגיש זמני לגמרי וזאת רק תקופה.
ונכון שאתה מרגיש ככה הרבה זמן אבל כמו כל תקופה, היא תעבור בסוף ויבואו דברים טובים יותר :)
תיקח לחיוב שהתקופה הקשה הזאת בונה אותך ומחזקת אותך להיות אדם יותר חזק וטוב.
תנסה לעשות דברים שגורמים לך לשמחה, תהיה סביב אנשים שאתה אוהב (אל תישקע בלהיות לבד)
תנסה להחזיר לעצמך הרגשה טובה
ותמיד תזכור שזה יעבור :)
עם כל הכאב שבדבר תזכור שמה שאתה מרגיש זמני לגמרי וזאת רק תקופה.
ונכון שאתה מרגיש ככה הרבה זמן אבל כמו כל תקופה, היא תעבור בסוף ויבואו דברים טובים יותר :)
תיקח לחיוב שהתקופה הקשה הזאת בונה אותך ומחזקת אותך להיות אדם יותר חזק וטוב.
תנסה לעשות דברים שגורמים לך לשמחה, תהיה סביב אנשים שאתה אוהב (אל תישקע בלהיות לבד)
תנסה להחזיר לעצמך הרגשה טובה
ותמיד תזכור שזה יעבור :)
הי יוסי,
הפוסט שלך מכה חזקה ישר לבטן. קשה לדמיין מה אתה עובר... נשמע כאילו אתה מסובך ברשת של קורי עכביש צפופים צפופים שהולכים ומתהדקים ולא נותנים לך לזוז. זה מרגיש חונק.
יכולה לתאר לעצמי כמה מתסכל זה להישאר בקהות חושים ולא להצליח לקחת חלק בשמחה של אחותך, של המשפחה. מניחה שזה יכול להשאיר אותך בתחושת ריקנות עצומה.
לא קשה לחוש במילים שלך את הכמיהה להרגיש ולהתנהג אחרת, די בטוחה שאם היית יכול היית עושה את זה כבר עכשיו.
לא כתבת אם פנית עד היום לעזרה, אם לא אולי תרצה לשקול את זה. מצרפת לך מטה קישור לאתר של ס.ה.ר (סיוע והקשבה ברשת) יש שם מאגר של מקורות תמיכה שאולי יתאימו לך.
תוכל למצוא שם גם קישור לצ'אט שלנו לשיחה אנונימית עם מתנדב או מתנדבת אם אתה מעוניין להמשיך לשתף במה שעובר עליך.
דבר אחרון, לא יודעת אם התכוונת, אבל כתבת את הפוסט כמעט כמו שיר, "שיר כאב" כמו שאומר מאיר אריאל. אלה המילים של הפזמון, איזה מזל שאתה שר עכשיו...
"שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אולי זה עוזר"
תחזיק מעמד,
שלך,
מתנדבת ס.ה.ר
הפוסט שלך מכה חזקה ישר לבטן. קשה לדמיין מה אתה עובר... נשמע כאילו אתה מסובך ברשת של קורי עכביש צפופים צפופים שהולכים ומתהדקים ולא נותנים לך לזוז. זה מרגיש חונק.
יכולה לתאר לעצמי כמה מתסכל זה להישאר בקהות חושים ולא להצליח לקחת חלק בשמחה של אחותך, של המשפחה. מניחה שזה יכול להשאיר אותך בתחושת ריקנות עצומה.
לא קשה לחוש במילים שלך את הכמיהה להרגיש ולהתנהג אחרת, די בטוחה שאם היית יכול היית עושה את זה כבר עכשיו.
לא כתבת אם פנית עד היום לעזרה, אם לא אולי תרצה לשקול את זה. מצרפת לך מטה קישור לאתר של ס.ה.ר (סיוע והקשבה ברשת) יש שם מאגר של מקורות תמיכה שאולי יתאימו לך.
תוכל למצוא שם גם קישור לצ'אט שלנו לשיחה אנונימית עם מתנדב או מתנדבת אם אתה מעוניין להמשיך לשתף במה שעובר עליך.
דבר אחרון, לא יודעת אם התכוונת, אבל כתבת את הפוסט כמעט כמו שיר, "שיר כאב" כמו שאומר מאיר אריאל. אלה המילים של הפזמון, איזה מזל שאתה שר עכשיו...
"שיר כאב, עובר ושב
איזה מזל אני שר עכשיו
שיר כאב כל פעם חוזר
אולי זה עוזר"
תחזיק מעמד,
שלך,
מתנדבת ס.ה.ר