אפשר בבקשה חוות דעת על קטע שכתבתי?

העיר שוממה, ללא אף נפש חיה
הרחובות הסוערים, הפכו מזמן לשקטים
והשמיים הבהירים, מזמן כבר אפורים

כולם ברחו לפני שנים רבות,
המשפחה, החברים הקרובים
ורק היא נותרה לבדה,
מטיילת בין הרחובות החשוכים,
הסמטאות הישנות, הבתים הרעועים
אבל הכל נשאר דומם ושקט,
אפילו הציפורים כבר לא מצייצות בין העצים

מחשבה מהדהדת בראשה,
כשהיא בדרכה לגבעה,
אליה תמיד הלכה כשהרגישה בודדה,
הרי למה לחיות כשהיא לבדה?

בעוד מחשבות סוערות רצות בראשה
היא נזכרת בגנים הירוקים,
בהם נהגה לטייל עם אימה,
אך הם נעלמו, אחרי הסערה
כמו משפחתה האהובה

אני חושבת אולי לשנות/להוסיף כמה דברים
אבל אשמח לחוות דעת בכל זאת