דוד שלי נפטר ביום שישי האחרון...

כמה דקות לפני שבת אמרו לי שמצאו אותו מחוסר הכרה ושמבצעים בו החייאה ואז כל השבת לא ידענו כלום כי המשפחה שלי חרדים אז לא ידענו כלום כל השבת והשתגעתי ואז במוצרי שבת גילינו שהוא נפטר... הוא היה רק בן 27 והוא נפטר בגלל חימום של גז... דודה שלי שבאה לארץ לכמה ימים (הם גרו באוקראינה) הייתה פה עם התינוקת שלה (אחת מתוך חמישה ילדים) גילתה את זה רק במוצרי שבת ואז אתמול בלילה החזירו את שאר הילדים מאוקראינה אבל עדיין לא היה הלוויה כי עדיין לא הצליחו להביא את הגופה שלו לישראל..
אני איתה כל יום מהבוקר עד השעות המאוחרות של הלילה ואני לא מצליחה להבין מאיפה יש לה כוחות... האישה פשוט מדהימה... אתמול היא גרמה לי ולעוד שתי בנות דודות שלי לרקוד איתה במשך שעה כי היא אמרה שכל עוד הוא לא קבור היא עדיין יכולה לשמוח וראיתי שזה נתן לה כוחות אבל אני באמת לא מבינה איך היא מצליחה להחזיק את עצמה... והילדים... הם כל כך קטנים... אני אוהבת אותם כל כך והייתי איתם היום כל היום והבן הבכור (רק בן 6) שאל אותי מתי ההלוויה של אבא שלו... לא ידעתי מה לענות לו... לקחתי את שתי הבנות (רק בנות 5 ו4) לקנות להן מתנות והבת הגדולה רצתה רק מחזיק מפתחות של ווסט של מד"א כי זה מזכיר לה איך שלוש אנשי מד"א נכנסו לחדר של אבא שלה לעשות לו החייאה... הייתי כל כך קרובה להישבר מול הילדים היום עשרות פעמים ואני באמת לא יודעת מה לעשות עם עצמי כי אני רוצה לתמוך בהם יותר ואני לא יודעת איך...