ההורים שלי הולכים להתגרש ואני מפחדת

יש מקרים שלהתגרש זה עדיף, וזה נשמע שזה המקרה גם אצלך, לפעמים זה יותר נורא כל הריבים מאשר להיות בנפרד

ההורים שלי במצב מאוד דומה, חבר אמר לי פעם שלפעמים עדיף בשבילם שיפרדו, את בסך הכל רוצה לראות את ההורים שלך מאושרים ואם זה יקרה אולי הם יהיו מאושרים

לדעתי כדאי לך לקבל עזרה חיצונית, נניח מהיועצת בבית ספר או במרכז ערן, זה ממש לגיטימי לפחד בסיטואציה כזאת ומגיעה לך שיעזרו לך להתמודד עם זה, בהצלחה:)

ממש מצטערת וממש מבינה אותך. תזכרי שגירושין זו מילה גדולה ומפחידה אבל בפועל, יש המון מקרים שנפרדים בגלל שאוהבים אחד את השני. יכול להיות שהם הבינו שהיחסים בניהם לא עובדים או מתאימים, וכדי להיות אנשים טובים יותר או להתקדם לאנישהו, עדיף שיתפתחו בנפרד במקום לכלוא את עצמם. הם בזוגיות לפני הכל, ולפעמים כדי להמשיך למלא את התפקיד של ההורות והמשפחה, צריך לוותר על זה. מבינה מאוד את החשש, הייתי ממליצה לך לדבר עם יועצת בית ספר או עם מישהו אחר במשפחה שאת סומכת עליו. אולי כשהמצב ירגע אז אפילו את אחד ההורים שאת מרגישה איתו יותר בנוח. חשוב לשתף, חשוב לתפקד, אל תחיי עם זה לבד. תנסי להתגבר על הכאב ולחשוב בצורה חיובית (גם אם זה אירוני ומאתגר). יכול להיות שדווקא תמצאי בזה יתרונות.

אני מאוד מבינה אותך.
רוב הילדות שלי חייתי בבית שבו ההורים לא אוהבים אחד את השני ותמיד רבים, וכמו שאמרת נשארו בגלל הילדים.
לדעתי זו סיבה לא מוצדקת להישאר ביחד. אם לא מסתדרים מתגרשים.
זה מפחיד כי את לא מכירה משהו אחר אבל המחשבה על בית שקט ושתהיה להם הזדמנות לממש את עצמם ולא "לסבול" עם אדם שכבר אין אהבה כלפיו זה עדיף פי מליון.

אז מה שאני מנסה להגיד שכל שינוי מפחיד אבל זה לא בהכרח משהו רע.

יקרה
מה שאת מתארת זו אכן תקופה מאוד מטלטלת ומפחידה ילדים . זה נורמלי .
לדעתי כדאי לך לערב את אחד ההורים באופן רגוע בתחושות ובחששות שלך . לדעתי את צריכה תמיכה בתקופה זו של חייך . ואולי מטפל.ת או פסיכולוג.ית יוכלו לשמש לך כמשענת בטיפול יהיה לך מקום בטוח לדבר בלי שיפוט . יעזור לך להבין איך את יכולה להתמודד עם הכאב והחשש מהעתיד . זה יאפשר לך להרגיש פחות לבד עם מה שמעמיס עלייך . ועשוי לתת לך כלים להתמודד אחרת עם רגשות ומצבים .
יש גם אפשרות שתערבי מישהו קרוב מהמשפחה (דודים ?) או חבר משפחה קרוב (אם יש) . את יכולה לפתוח את סגור ליבך גם בפני המחנכת או היועצת בבית הספר .
בהצלחה

היי,
נשמע שמצב היחסים בין ההורים מלחיץ.. אולי גם הלב מתמלא בחשש.. ייתכן וגם עולות מחשבות של מה ואיך יהיה.. ככל הנראה הפחד כה נוכח עד שאת מרגישה אותו פיזית.. אולי זה גם מרגיש כמו שהאדמה רועדת מתחת לרגליים..
אני יכולה לדמיין לעצמי שלא קל להיות חשופה לריבים ביניהם או בכלל לסיטואציה שההורים יפרדו.. אני רוצה להציע לך לא להישאר לבד עם מה שאת חווה ומרגישה.. יכול להיות שיש מישהו קרוב אליך, שאת סומכת ובוטחת בו שתוכלי לשתף במה שיושב על הלב.. מישהו מהמשפחה, מהחברים או יועצת, פסיכולוגית או כל מי שתבחרי..
מעבר לכך, אם גם מוזמנת בחום להיכנס לצ'אט אנונימי של עמותת סה"ר [סיוע והקשבה ברשת], להיכנס למרחב חמים ואינטימי, בו תוכלי לשתף ולכתוב כאוות נפשך, מתנדבת או מתנדב יקשיבו, יתמכו ויושיטו יד.. אנחנו פה איתך..
מצרפת קישור אלינו בתחתית ההודעה ומוזמנת להתחבר בכל שעה..
שלך,
מתנדבת סה"ר