חייבת לפרוק משהו מהלב, אני פשוט כל פעם בוכה על זה בזמן רנדומלי למרות שכמעט עברו חודשיים, אני פשוט חייבת לפרוק את זה ממני

היה לי חבר הכי טוב במשך שנתיים וחצי שגם חצי מהזמן הרגשתי שהוא היה הנפש התאומה שלי, ממש אני בבן, וגם היה לי סוגשל רגשות אליו שאני לא יכולה להסביר, אף אחד לא יבין בחיים את הקשר שהיה לנו ואת הרמת חיבור שהרגשתי אליו אף אחד אף פעם לא מבין למה זה ככ קשה לי, אבל בקיצור בכזה אוקטובר היה לנו איזה ריב קטן אחריי שהוא התחבר עם מישהי שהשפיעה עליו לרעה ושינתה את הבן אדם שהוא, אחריי הריב הזה חזרנו לדבר כרגיל עד שהוא התחיל ממש להתרחק ממני ובקושי דיברנו יותר אז דיברתי איתו על זה והוא ראה את זה כתקיפה ועשה עוד כמה דברים שנורא פגעו בי גם שלא אפרט כבר, ואז היה לנו בסוף נובמבר ריב שדי סיכם הכל ומשם פשוט לא דיברנו, ואני אגב אדם שלא רב עם חברים בכלל אלא אם זה ככ קיצוני אז שתבינו..
בכל מקרה, קשה לי עם זה בטירוף ואני לא מצליחה לשחרר ואף אחד לא מבין את זה, ואני לא חושבת שאני חסרה לו אפילו גם אז זה לא הדדי, אבל מאז שהפסקנו לדבר אני מרגישה ככ ריקה כאילו משהו בי חסר וככ קשה לי ואף אחד לא מבין אותי עם זה, אבל הוא אמר לי שאני החברה הכי טובה שלו וכמה שהוא מעריך אותי ואז עשה את מה שהוא עשה וזהו ועכשיו אני תקועה.