מרגישה שאני רק גוף בשבילו ואין לו באמת כוח אליי, כאילו אני איזו מטלה.

כאילו הוא לא רוצה בחברתי, אין לו כוח אליי והוא גם קצר רוח כבר תקופה.
ספציפית בזמן אינטימי כן יש לו כוח אליי אבל כשאני מבקשת לעצור הוא מתווכח איתי ומנסה לשכנע אותי לעשות דברים גם כשאני צורחת מכאב או מבקשת כמה פעמים שנעצור לרגע. (פעמים בודדות שכן בלי מסע שכנועים לפני)
מרגיש לי שהוא לא מכבד אותי ואת הרצון שלי,
כאילו אני רק גוף עבורו ולא מישהי שהוא באמת רוצה לבלות איתה זמן :(
הגיוני שאני מרגישה מנוצלת? או שאני סתם מדמיינת ולא להסיק מסקנות..
אני עברתי טראומה מאוד קשה לפני שנה שקשורה לקטע של לבקש לעצור.. והוא יודע את זה.
זה פשוט קשוח עליי כל העניין ואני לא יודעת מה לעשות כי זה עושה לי מידי פעם טריגרים.