אנשים אני בהתלבטות תעזרו ליי

אני חושבת שאת אחרי זה תצטערי יותר אם לא תבואי לבקר.

מניסיון

כן תלכי זה רגע שלא יחזור

תלכי לבקר זה עדיף מאשר לא

קרה לי אותו דבר עם סבתא שלי, בסוף לא הלכתי היא נפתרה ועד היום זה יושב לי על הלב, אם את מרגישה שאת לא מסוגלת נפשית עדיף שתזכרי אותו כמו שהוא תמיד היה..

לדעתי עדיף לבקר, אח"כ תתחרטי על זה אם לא תוותרי ותמיד יהיו לך זיכרונות אחרים שלו בריא יותר.

עדיף ללכת. זה קשה ממש נפשית אבל את כל החיים תחשבי על זה שלא ביקרת אותו
את תזכרי גם את הזיכרונות הטובים איתו וגם הפחות טובים

אם את תבטיחי לעצמך שתזכרי אותו כאדם הטוב שהוא היה ולא האדם בבית החולים ממליץ לך ללכת לראות אותו ולתמוך בו. הוא ירגיש אותך וילחם בשביל להמשיך להרגיש אותך

תלכי
ק

תלכי להיות איתו ברגעים האחרונים שלו.
פשוט תשתדלי לזכור אותו ברגעים הטובים יותר שלו

כואב לי לקרוא שאת עוברת את זה.
אפשר להבין את ההתלבטות שלך- מצד אחד געגועים ומצד שני חשש מזיכרון לא טוב וכואב.
אין תשובה ברורה מה לעשות ולכל אחד מתאים משהו אחר. כדאי להמשיך ולדבר עם ההורים על זה (מכירים הכי טוב את היכולת שלך להתמודד עם זה נפשית) ולשתף אותם בהתלבטות שלך. יכול להיות שהשיחה עם ההורים תעזור לך להתמודד עם הגעגועים או לקבל החלטה האם לבקר.
את יכולה גם להכין לו משהו קטן שההורים יקחו אליו כשהם מבקרים אותו- זה יכול להיות מכתב, ציור או פיסול שיניחו ליד מיטתו. גם אם הוא לא יכול לראות את זה, אולי זה יעזור לך לפרוק.

שולח לך חיבוקים.