איך להתמודד עם תחושת ריקנות ובאסה?

כולנו הרבה פעמים מרגישים את זה תעשה דברים שאתה אוהב תסדר את הסביבה שלך מקלחת סדרה טובה תכין או תזמין לך לאכול ותלך לישון זה חשוב

תאכל משהו או שתנסה לישון. מחר יום חדש

שואל השאלה:
הלוואי יש לי עוד עבודה לעשות פשוט מרגיש כאילו נפלתי לתוך ביצה..

זה באמת מעניין למה התחושת ריקנות הזאת בסופו של דבר חוזרת זה כאילו משהו בטבע שלנו אוף

שואל השאלה:
בני אדם

יש דברים שממלאים אותך ביום יום חוץ מעבודה?

שואל השאלה:
להתאמן, אבל כבר התאמנתי, חשבתי לעשות הליכה אבל לא יודע כמה חכם זה בקור כלבים שיש בחוץ

היי,
קודם כל זה נורמלי לגמרי. התחושה הזאת באה בעיקר בתקופות קשות שבן אדם עובר או אפילו שיעורים קשים שהוא עבר במהלך החיים.
תנסה למלא את היום שלך בעשייה, תמצא תחומים שמעניינים אותך, תהיה בסביבה שעושה לך טוב ומרימה אותך !
זה לגמרי נורמלי להרגיש ככה והדור שלנו לצערי חווה את זה חזק מאוד.
אם תרצה לפרוק, לדבר, כל דבר אחי.. אתה תמיד יכול לשלוח לי הודעה, מבטיח !

היי יקר
שומעת את תחושת התשישות והכובד העולים מהמילים שכתבת.
ייתכן וכרגע אתה מרגיש כאילו הוציאו ממך את כל האוויר ולא נותר בך כוח לעשות אפילו צעד אחד נוסף. אולי המאמץ של יום עבודה מוצלח ועמוס עדיין מהדהד בפנים והנפילה המורגשת גם בגוף וגם בלב בבת אחת מבלבלת וגורמת לחפש הבנה ופטרון בו זמנית. יכולה לתאר לעצמי עד כמה המעבר הרגשי החד יכול לבלבל ולדרוש ויסות והחזקה מנטלית.
מבינה שקשה להישאר עם הרגשות הללו לבד. ייתכן שיש מישהו שתוכל לשתף ואולי יושיט לך יד לתמיכה.
אם נכון לך לשתף בכאב בצורה אנונימית ולא שיפוטית, מזמינה אותך אלינו לסה"ר (סיוע והקשבה ברשת) לצ'אט עם המתנדבים שלנו. נהיה שם בשביל להקשיב, לתמוך ככל שנוכל.
שלך, מתנדבת סה"ר.
צ'אט (מצרפת לינק)