אנשים של ספרות מורחב תגיבו לי בכנות

מה אתם חושבים על השיר שכתבתי


המחשבות רצות, הלב נשאר במקום.
העולם ממשיך, ואת תקועה באדמה,
בין האבדון למלאך המוות.

הפרחים פורחים, השמיים מחייכים.
והוא עומד שם,
בשקט שמאפיין מלאכים אנושיים,
מסתכל עלייך במבט לא מבין.

אין מחשבות, הלב פועם חזק.
ואת מסדרת פרחים באגרטל,
בזמן שהוא מכין
תה חם
עם כמות הסוכר המדויקת שאת אוהבת.