זה מוזר שכתבתי את זה לעצמי אחרי פרידה. כאילו אני מרגיש שזה הדרך שלי לפרוק.

היי (השם שלה) אני כותב לך למרות שכנראה לא תראי את זה. גם כתבתי עלייך הרבה לעצמי אבל אני רוצה לכתוב משהו אחד שפשוט יתאר את כל מה שאני מרגיש וזהו אני אפסיק.
אני רוצה שתדעי דבר ראשון שאני אוהב אותך וכל מה שאני אומר זה כי אני אוהב אותך, לא יודע אם אני אוהב אותך כי אני מאוהב או שאני מאוהב ברעיון שיכל להיות או אפילו בגלל אגו וקנאה. כן אגו וקנאה כי אני לא מבין איך אני לא הצלחתי. שסהכ רצית רק לעשות לך טוב אבל האקס שלך כן הצליח להיות איתך וזה הורג אותי איך פשוט הקנאה והאגו הורגים אותי. אני רצית לנשק אותך רצית לדאוג לך שאת בוכה ולהיות שם שאת שמחה. אני יכול באמת לכתוב 100 דברים שאני אוהב בך בלי בעיה. ועדין למרות כל זה נפגעתי ממך ולא מגיע לך אותי אחרי שאת פשוט סיננת אותי ולא באמת ניסית שזה יעבוד אפילו לא קצת. לא ביקשתי שתתחילי שיחות אבל לענות שאני שולח הודעה או כן לוותר קצת על שינה כי בסוף אני לא תמיד בבית אז זה היה הזמן היחיד שלנו להכיר באמת. אבל אני לא שונא אותך מאמי בסוף אני יודע שאמרת לי שלא באמת נקשרת בחיים וגם עבר שלך קצת מסובך. ויכול להיות שזה לא קשור לזה ובכלל פשוט אולי לא רצית אותי. וזה בסדר כי את לא חייבת לרצות אותי. פשוט עדין מעניין אותי אם בכלל באמת סיקרנתי אותך והרגשת אליי משהו ואם בכלל היה לך קשה אחרי שנפרדנו. קיצור שתדעי אני עדין נפגעתי ממש אבל אני אוהב אותך אז אני לא שונא אותך רק מקווה שיום אחד את תצאי לי מהראש ואם זה לא קורה אז מקווה שנחזור ואני אהפוך אותך למלכה שלי ואת תתני לי תחושה שאת זכית בי לפחות מקווה. קיצור חפרתי אבל זה כי היה לי הרבה להגיד ועדין יש לי מה להגיד ואני יכול להמשיך לחפור אבל זה נראה לי מספיק. קיצור אוהב אותך