אנשים שכותבים דברים וזמרים תוכלו להיכנס להביע דעה על משהו?

איך השיר הזה (אין לו לחן):
כשהיינו ילדים
כתבנו בעיפרון,
וידענו שטעות
אפשר למחוק.

עם השנים
החלפנו לעט,
וכאילו אמרו לנו בלי מילים
מה שנכתב, יישאר.

בכיתה ז' טעיתי,
והמילים נשארו על הדף.
כשהגעתי לתיכון
קרעתי אותו,
בתקווה להתחיל מחדש.

אבל גם בדף החדש
העט חזר לטעות,
והזיכרונות
המשיכו לקרות.

הניסיון לעבור
הוא עוד קריעה,
עוד רצון לשכוח,
אך לא כל דף שנקרע
מעלים את מה שהיה.

כי יש מילים
שלא נמחקות,
ויש טעויות
שנשארות
גם כשהמחברת כבר נגמרת,
המחשבה עדיין נשארת