אם אני לא אוהבת את עצמי עדיף לי להשלים עם עצמי או לשנות את עצמי?

תלוי למה את לא אוהבת את עצמך

לשנות עד שתאהבי ולא בגלל אחרים

אם את לא אוהבת את איך שאת נראית תעשי עם זה משהו

לא מה

להשלים עם עצמך אבל עם זאת לא להזניח וכו' לעבוד על מה שכן אפשר לשנות טבעי.

להשלים

להשלים עם עצמך ואני אסביר, כשתתחילי לשנות כל דבר בעצמך את אף פעם לא תהיי מסופקת ותכנסי לאובססיה כלפי הגוף שלך שכל דבר לא טוב בו
אלא אם כן את תקבלי את עצמך כמו שאת, לא בהכרח לאהוב רק לקבל.
ברגע שתקבלי את עצמך ותגדלי ביטחון ושימי אלף ז על אנשים, את כבר תביני לבד מה את רוצה לשנות בך,את תתשתני בשביל עצמך ולא בשביל אף אחד, תציבי לעצמך מטרות ויעדים אבל הדבר הראשון הוא לקבל את עצמך

לשנות אי אפשר לחיןת עם דבר שאת לא אוהבת את תסבלי מזה לכל החיים

הטעות שלך זה שאת חושבת שמדובר בשני דברים מנוגדים.

תלוי אם זה דברים שאת יכולה לשנות בלי לפגוע בעצמך זה בסדר לגמרי. אם זה דברים שאין לך איך לשנות/שאין לך דרך בריאה לשנות בבקשה פשוט נסי להשלים עם זה, גם אם זה קשה..
משהו שדודה שלי אמרה לי פעם, זה שאנחנו כבני אדם תמיד נמצאים במצב שיש לנו יותר טוב, פוטנציאל לא ממומש. שהמטרה שלנו היא לממש את מלוא הפוטנציאל שלנו, עבודה של חיים שלמים. אבל מה שצריך לזכור פה זה את תור הזהב. אסור להגזים לשום כיוון. אדם שנמצא למשל במשקל מאוד לא בריא, עדיף שינסה להכנס לבריאות במקום להשלים עם זה, לטובתו שלו. אבל אדם במשקל בריא שרוצה לרדת ופונה למשל לה.ע, זה גם לא בריא. כן, הוא רוצה לעשות שינוי, אבל הוא פנה לקיצון. קיצון אף פעם לא טוב. וגם לא הכל צריך לשנות, תמיד צריך לזכור מי את.

מה ש"תחשבו שרשמתי את שמי" כתבה, שניהם ביחד. להיות בהתפתחות מתמדת זה כוח החיים, והלוואי שלכולנו יהיו עוד מטרות להשיג ועוד תחומים להתחזק בהם. אבל אנחנו לא מושלמים, ולקבל את עצמנו כמו שאנחנו זה אולי השינוי הכי חשוב והכי חזק שאנחנו יכולים לשנות בעצמנו, וכמו שהיא אמרה, את תשני בשביל עצמך, ממקום של אהבה עצמית אמיתית, ממקום שאת אוהבת את עצמך כמו שאת בכל מצב

לשנות איך?
ניתוחים? לא. אל תעשי דברים כאלו
מראה? בטח. לייזר? בטח

אבל כמו שאמרה פה מישהו למעלה- זה עניין פסיכולוגי. את חייבת לקבל את עצמך. ובשביל זה תלכי לטיפול פסיכולוגי, זה יכול לעזור מאוד

היי,
כל הכבוד שבחרת להתייעץ כי להיחשף ברשת זה לא מובן מאליו! זוהי תופעה נורמלית ונפוצה בקרב בנות בגיל התבגרות שהן ביקורתיות ביחס לעצמן.
כדי שלא תישארי לבד עם הרגשות שלך, רצוי שתשתפי מבוגר אחראי שאת סומכת עליו כגון אחד ההורים וביחד תבחנו מה ניתן לעשות כדי שתרגישי טוב עם עצמך.
אם תרצי לדבר באנונימיות עם נציג/ה שיקשיב לך וינסה לסייע, תפני לאחת משלוש עמותות שמיועדות לצעירים הבאות:-
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]

היי,

זו נשמעת שאלה שנושאת איתה הרבה עומס רגשי, אולי בלבול ואי נחת פנימית שמלווה מחשבות על מי שאת, איך את נראית, ואיך את חווה את עצמך מבפנים. יכול להיות שיש שם תחושה של מאבק מתמשך עם עצמך, ניסיון להבין למה הקשר הפנימי הזה לא מרגיש נעים או בטוח, ואולי גם עייפות מלהיות כל הזמן מול עצמך בעין ביקורתית...

ייתכן שאחת התחושות הקשות כאן היא ההצבה של שתי אפשרויות שנשמעות כמו קצוות: או להשלים או להשתנות, כאילו כל אחת מהן דורשת ויתור כואב. לפעמים המחשבה שצריך "לתקן" את עצמך עלולה להעמיק תחושת פגם, ומנגד, הרעיון של "להשלים" יכול להישמע כמו כניעה למשהו שכואב לחיות איתו. ואולי הקושי הוא לא רק בשאלה מה לעשות, אלא בעצם זה שהשיפוט כלפי עצמך כל כך נוכח, עד שאין הרבה מקום לחמלה פנימית.

אם תראי, כדאי לשקול לשתף אדם קרוב במה שעובר עלייך. מישהו שיוכל לשמוע את ההתלבטות הזו בלי למהר להכריע ולומר מה לעשות. שיתוף כזה עשוי לאפשר להוציא החוצה חלק מהכובד, להרגיש שמישהו מחזיק איתך את המחשבות האלו, ואולי לקבל תובנות נוספות שמקלות מעט על הנטל הרגשי שנשאר בפנים...

בעמותת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת, אנו מציעים צ'אט תמיכה, שם אפשר למצוא אוזן קשבת ולשתף את המחשבות והרגשות המציפים... מזמינה אותך לשלוח הודעה בווצפ למספר 055-9571399 או באמצעות הלינק שצירפתי.

שלך,
מתנדבת סה"ר.