התחלתי לכתוב poem ואני צריך את דעתכם, עזרה בבקשה?

(מהות, לדעת אם כדי לעלות את זה או לא)


יפה שלי קטנה שלי, אישתי שתחייה. לנצח,
אני אוהב בך כל דבר מפה ועד הירח,
כל יום שעובר אני רק חושב עלייך,
ובחיים לא אבין איך אפשר לחיות בלעדייך.

כששואלים אותי למה אני שמח אני תמיד אומר סתם,
אבל כולם יודעים שזה לא סתם, שאת שם ,
שם בלב שלי פשוט קיימת.
ואולי זה מוזר אולי זה מטומטם, שכבר מעכשיו אני אוהב אותך סתם.
ואני יודע שזה לא ברור למה ואיך ואפילו גם כמה,
אבל יודע שעדיין אפשר לצחוק גם אם את לא שמה.
יודע שיש בינינו הרים ונהרים אבל עדיין מצאתי אותך שם, בין אנשים.
מצחיק איך שנפגשנו ככה בלי ידיעה שכשניהיה גדולים נאהב אחד את השנייה.

אז אני יושב וכותב איך שאני אוהב אותך סתם,
למרות שזה ממש לא סתם זה הכי בעולם.
ואולי אנשים לא יבינו ולא ידעו מה להגיד,
אבל תמיד אפשר פשוט לצחוק ולשיר.
ופשוט להגיד.
אני אוהב אותך סתם



(בבקשה דעות כנות).