למה אנשים מאמינים באלוהים למרות דברים לא הגיונים?

יש אנשים שנשארים אטומים עם האמונה שחינכו אותם מגיל קטן עד כדי כך ששום דבר לא ישכנע אותם, וזה פתטי בעיניי

אני מאמינה באלוהים אבל תמיד אני שואלת הרבה לגבי זה אני לא ככ מבינה אבל אני פשוט מפחדת אז אני ממשיכה לנסות להאמין

אני מאמין כי אני רוצה
כי טוב לי לחיות בידיעה שיש יישות כלשהי שמובילה אותי, שדואגת לי, שאוהבת אותי, שתעזור לי להגיע להחלטות נכונות, שתפתח לי השקפת עולם ותענה לי על תשובות לשאלות
זה מה שעושה לי טוב, להאמין וללכת בדרך של אמונה, להרגיש חלק ממשהו (=היהדות והזהות שלי)

שואל השאלה:
וואלה הייתי היום בתפילת שחרית והבנות שם מתפללות לה' כאילו החיים שלהן תלוי בו והן אפילו לא יודעות למי הן מתפללות
אף אחד לא יכול להגדיר לי מי הוא ה' ולמה הוא בחר עם

שואל השאלה:
מסכימה שיהדות נותנת הרגשה טובה אבל כשמבינים שזה לא באמת נכון שהכל קורה מסיבה כלשהי זה עצוב

יש לך הוכחות של 100% שזה לא נכון ושום דבר לא קרה?
נגיד מהתנך או משהו, שום סיפור מהתנך לא קרה לדעתך?

זו הפואנטה של אמונה

כלום לא הגיוני
אנחנו בחיים לא נוכל לדעת מה הדת הנכונה, ואם דת מסויימת גורמת להם להרגיש טוב יותר (כל עוד זה לא פוגע באנשים אחרים) אז בכיף

שואל השאלה:
אם הגעתי למסקנה שהכל מקרי בעולם הזה אז זה גם שולל את סיפורי התנך (שבהם מסופר על השגחה )

ואיך הגעת למסקנה הזאת

שואל השאלה:
מה נותן לאנשים להאמין במשהו שהם יודעים שהוא לא נכון

הם לא יודעים שהוא לא נכון
אין שום דרך לדעת אם זה נכון או לא

הרצון להאמין (כמו אצלי) או חינוך וגדילה לתוך הדבר הזה

שואל השאלה:
^^ כי למה אנשים טובים חווים דברים קשים ולמה מישהי דתייה שמתפללת על זיווג לא מתחתנת בזמן שמישהי חילוניה כן?

לפי ההשקפת עולם שלי, ה' עוזר לכל אחד להגיע לחיים הכי טובים שהוא יכול להגיע
לגבי האנשים הטובים, הגלגל יתהפך
והאישה הדתייה, אולי יהיה לה יותר טוב לחיות בלי גבר והיא רק צריכה לאמץ ילד או תרומת זרע

כי אנחנו בני אדם ואנחנו מטומטמים ובחיים לא יהיו לנו התשובות להכל
אולי העובדה שהיא לא זכתה עד עכשו בזיוג תוביל אותה בהמשך לאהבת חייה? ואולי האנשים הטובים שחוו דברים קשים יתחזקו מזה ויעזרו לעולם?
נו באמת, אפילו אדם אתאיסט יכול להבין שאנחנו בחיים לא נוכל לדעת את הסיבות לדברים, בלי קשר לדת
ואני מדברת בתור אגוניסטית (לא מאמינה אבל לא שוללת)

זה הקטע של "אמונה"
תחושה פנימית כזאת של ביטחון (לדוגמא, ביטחון בה'), שלא דורשת הוכחות לוגיות או ביסוס עובדתי. זה פשוט לדעת בלב שזה נכון.

שואל השאלה:
יודעת מה זה אמונה, אבל בואי, אם אף אחד לא יודע בוודאות שהוא קיים זה כבר מוכיח משהו

חלק מהאנשים פשוט גדלו לזה,
ככה הם חונכו מגיל קטן.
אחרים בוחרים להאמין כי זה נותן מן שלווה נפשית, להאמין שיש מישהו למעלה שמשגיח ומגן עליך

כי הם לא חושבים שזה לא הגיוני

כי את רואה את הדברים בצורה שטחית ולא את התמונה המלאה והשלמה שרואה בורא עולם יתברך

את חושבת שהנביאים לא שאלו שאלות כאלה? התנ"ך וגם ספרות חז"ל מלאים בשאלות כאלה יש תשובות ובשבילך שאת כה מקובעת בדעתך אני אפילו בלי נדר לא אטרח להביא את זה וחבל על קורס "גיור" שלך שאת מטעה אנשים שאין לך אפילו אמונה בסיסית ואפילו לא דאגת לחכות למוצאי שבת שיענו לך אנשים יותר בקיאים או אפילו לשאול רבנים בזמן שאת עוברת קורס "גיור"

שטיפה מוחית (תנו מינוסים, אבל זו האמת)

שואל השאלה:
מה לעשות שאני 100 צודקת , היהדות באמת יפה והלוואי וזה היה אמת אבל אני לא יכולה להיות מהאלה שמשקרים לעצמם שיש ישות עליונה ושהכל בהשגחה .
יש פיזית הוכחה שהכל מקרי וההוכחה היא שלא משנה אם אתה דתי או חילוני אתה תחווה דברים באופן מקרי

אז את היית מאמינה רק אם על המקום כל מי שדתי מקבל מתנות מן השמיים וכל מי שחילוני מקבל מכות? אז איפה חופש הבחירה וכל העומק שיש פה? ולא, זה לא מקרה כי גם לרשע מגיע גמול בעולם הזה (אם לא מגיע לו עולם הבא) על המצוות ומעשים הטובים שהוא עשה (לרוב יש לכל אחד) וגם לצדיק מגיע עונש על כל עבירה קטנה שהוא עשה (לרוב יש לכל אחד) בעולם הזה כי השם רוצה אותו בעולם הבא נקי מחיוב על עבירות ולתת לן גן עדן ללא צורך של גיהנום על מה שעשה וזה מעבר לכך שיש עיכובים שהם לטובה ויש רווחים שהם לרעתו של האדם

וואלה נכון יש מלא שאלות ודברים שאנחנו לא יודעים אבל בנוסף לכח גם יש כל כך הרבה הפוך ויש כאלה שעושים הסברים לכל השאלות את רק צריכה למצוא רבנים טובים ולא מחרטטיפ או כאלה בלי ידע

הנה הוכחות לוגיות שרק השם יכל לכתוב את התורה ולא בשר ודם, שהיא ניתנה במעמד הר סיני
ושהיהדות היא היחידה שנכונה

הבעיה היא שאת הגדרת לעצמך מה זה טוב, ובגלל שאנשים לא מקבלים את הטוב (כפי שאת מגדירה אותו) מהבורא גם לאחר שהם מאמינים, את בטוחה שהקב"ה רע.

מאחר ואנו סוברים שיש בורא שהוא טוב מוחלט, אזי ממילא רצונו הוא טוב מוחלט, לא מצד שזה יגרום לטוב להגיע לעתיד (סבל בעבור טוב עתידי), אלא שעצם המעשה הוא טוב מוחלט, מחמת שאם הוא נעשה, הוא רצון ה', ואם הוא רצון ה' הוא טוב מוחלט בהגדרה.
כלומר אותו אחד שמת, שסבל, שהתייסר, כל סבל וסבל שנעשה לו, מחמת שהוא נעשה, הרי שהוא היה רצון ה', מחמת שאין דבר אשר נעשה בעולם בניגוד לרצונו יתברך, ואם הוא רצון ה', הרי שזה בהגדרה טוב גמור (ובאמרי הגדרה, כוונתי למשמעות 'הגדרה' במתמטיקה).

זה שאנחנו לא רוצים בטוב הזה, יהיה מה שיהיה, ייסורים, מוות, כאב, דחקים, לחצים, גהינום וכו', זו בעיה שלנו שאנחנו לא רוצים בטוב הזה, אבל ההגדרה שלנו לטוב היא סובייקטיבית ולא מחייבת את הבורא. לאחר שהוא זה שברא את ה'משחק', הוא גם קבע את 'כללי המשחק', ובין הכללים קיים הכלל שרק הוא יתברך קובע את הערכים, ואם יש לנו בעיה עם הערכים שהוא קבע, זה אנושי, אין טענה כלפינו שאנחנו לא משיגים בשכל איך זה נכלל במושג 'טוב', אבל מה שאין לנו הבנה בזה, לא משנה את המציאות שזה טוב גמור מעצם היותו המציאות, שהיא רצון ה', מכוח שאין אפשרות לשום דבר להיעשות בניגוד לרצונו.

כל עוד לא מעמיקים באמונה והתורה נשארת ברמה של כיתה ג' אז באמת יש לכאורה דברים לא הגיוניים וזה גם מה שאני חשבתי פעם אבל לאחר שהעמקתי באמת מהו אלוקים דרך הסבר רציני ולא הסבר שכל אחד יכול לסתור כמו הסבר הסיבה הראשונית..וגם הבנתי מהם הטעמים של הרבה מצוות ומה זה בונה בנו ואיך התורה אמורה לשנות אותי אישיותית ולפתור בעיות במציאות בצורה פרקטית אז ב"ה הדברים יתבהרו לי!
כל עוד אנשים לא מעמיקים אז התורה לא באמת משנה אותם יותר מידיי ואז קיימות השאלות ששאלת.
אם תרצי לשאול אותי שאלות באמונה מוזמנת לפנות בשמחה!