כאילו הכול התחיל בכיתה ז'. הוא הצחיק את הכיתה, נפלט לי שקראתי לו ליצן, והוא שמע והגיב בחיוך וצחוק. מאז הוא התחיל להציק לי הרבה. באחת ממסיבות היום הולדת תפסתי אותו בוהה בי כשרקדתי, ויום אחרי חבר שלו אמר לי שהוא מאוהב בי. לא היה לי אז עניין בו, ואחרי זה הוא פחות דיבר ויותר הסתכל, וגם החברים שלו היו בוהים בי. בכיתה ח' עברתי כיתה, וכשהיינו נפגשים במסדרון הוא הציק קצת, ובשלב הזה כבר היה לי קראש עליו. בסוף ח' הוא התחיל איתי: בא לכיתה שלי, אמר שאני יפה ומוצאת חן בעיניו, ביקש שאיצור קשר ואז יצא בלי לתת לי להגיב. אחר כך ראיתי את החברים שלו מנסים למנוע ממנו לחזור, והוא אמר שחבר שלו מאוהב בי. בכיתה ט' כמעט לא היה דיבור, אבל היו המון מבטים, והחברים שלו היו מרביצים לו בצחוק כשעברתי לידם. אחרי הטיול השנתי, עקבתי אחריו באינסטגרם אבל הוא לא אישר, חשבתי בגלל שבכיתה ז היינו עוקבים אבל התעצבנתי עליו ועשיתי unfollow. בכיתה י' חזרנו להיות באותה כיתה, והיו הצקות קטנות בשביל תשומת לב. למשל, הוא דחף לי את הכיסא, והחברים שלו ניסו לעצור אותו אבל כשאני עצרתי הוא התנצל וחייך. וגם בפעילות כיתתית שאלו אותי מה אני שומרת לשנה החדשה, והוא התפרץ ואמר אותי. אני עניתי בצחוק: ברור, רק את ** הייתי שומרת, והחברים שלו התחילו לצחוק ולהגיד שהוא מסמיק. וגם בטיול השנתי היה הרבה מגע ביננו, בטעות הוא עובר ונוגע במרפק, או נצמד כזה מאחורה באוטובוס וזה קרה הרבה פעמים גם לאורך השנה. יש הרבה קשרי עין השנה, אבל אין צעד ברור. החברות שלי חושבות שהוא מסתלבט, וההורה שלי אומר שאם כבר 4 שנים אין צעד רציני אז הוא חיי פשוט באשליות. ואני עדיין מחבבת אותו ולא יודעת מה לעשות..