9 תשובות
שואל השאלה:
כן בבן גוריון צריך פסיכומטרי נמוך יותר בהשוואה לתל אביב/עברית/טכניון אבל אני גר בצפון אז אני לא יכול ללמוד שם, אני מעדיף ללמוד בטכניון ותודה על העצה!
כן בבן גוריון צריך פסיכומטרי נמוך יותר בהשוואה לתל אביב/עברית/טכניון אבל אני גר בצפון אז אני לא יכול ללמוד שם, אני מעדיף ללמוד בטכניון ותודה על העצה!
אנונימי
תקשיב אני הייתי בול במצב שלך (גם רציתי צמרת וספציפית md phd) ובסוף יצאתי מהמיונים, בשלב של המרקם (לא ניגשתי)
ניגשתי לפסיכומטרי פעמיים, בפעם השנייה הוצאתי 733 שזה די גבולי לקבלה לרפואה במסלול רגיל בעברית/ת"א (האוניברסיטאות שהכי מעניינות אותי), ובכל זאת בחרתי לצאת מהמיונים כי אני בטוחה שלא יתאים לי לשרת במערכת הצבאית לכמות זמן כזו.
ועכשיו אחרי שהתגייסתי אני אומרת לעצמי תודה כל יום שלא תקעתי את עצמי שנייה אחת יותר ממה שאני צריכה במערכת הזו כי זה באמת לא מתאים לי.
אבל!! יש מלא יתרונות במסלול הזה ולא הייתי ממליצה לך לפסול מראש... לדעתי כדאי לך לנסות לעשות פסיכומטרי ולראות איך הולך לך, ומשם כבר תראה מה תעשה
בסופו של דבר הקבלה לצמרת היא הרבה יותר קלה מהקבלה למסלול רגיל, יש מימון לשכר לימוד ומעונות וגם מענק של איזה 5 אלף אם אני זוכרת נכון לשנה הראשונה. פשוט בתמורה צריך להשתעבד לצבא לתקופה לא קצרה בכלל, וגם להשתעבד בגיל מבוגר (הרוב הגדול של השירות אחרי גיל 25) ולשרת עם צעירים ממך. בקיצור זה אישי לגמרי, לדעתי כדאי לך לעשות פסיכומטרי ומשם לראות איך זה הולך
ניגשתי לפסיכומטרי פעמיים, בפעם השנייה הוצאתי 733 שזה די גבולי לקבלה לרפואה במסלול רגיל בעברית/ת"א (האוניברסיטאות שהכי מעניינות אותי), ובכל זאת בחרתי לצאת מהמיונים כי אני בטוחה שלא יתאים לי לשרת במערכת הצבאית לכמות זמן כזו.
ועכשיו אחרי שהתגייסתי אני אומרת לעצמי תודה כל יום שלא תקעתי את עצמי שנייה אחת יותר ממה שאני צריכה במערכת הזו כי זה באמת לא מתאים לי.
אבל!! יש מלא יתרונות במסלול הזה ולא הייתי ממליצה לך לפסול מראש... לדעתי כדאי לך לנסות לעשות פסיכומטרי ולראות איך הולך לך, ומשם כבר תראה מה תעשה
בסופו של דבר הקבלה לצמרת היא הרבה יותר קלה מהקבלה למסלול רגיל, יש מימון לשכר לימוד ומעונות וגם מענק של איזה 5 אלף אם אני זוכרת נכון לשנה הראשונה. פשוט בתמורה צריך להשתעבד לצבא לתקופה לא קצרה בכלל, וגם להשתעבד בגיל מבוגר (הרוב הגדול של השירות אחרי גיל 25) ולשרת עם צעירים ממך. בקיצור זה אישי לגמרי, לדעתי כדאי לך לעשות פסיכומטרי ומשם לראות איך זה הולך
שואל השאלה:
^אני יודע שתנאי קבלה זה עניין קריטי בקבלה לרפואה אבל באמת שאין לי בעיה להקדיש שנה-שנתיים בזמן הצבא או אחרי הצבא כדי לקבל את הציון שצריך כדי להתקבל (דרך אגב ציון מטורף!). וחשבתי לעומק על מסלול צמרת ואני חושב שגם להתחייב לצבא זה קצת מפחיד ומרתיע אותי כי אין לי דרך לצאת מזה כל-כך, וגם מרגיש לי לא ריאלי לעצור את הלימודים שלי וההתמחות לאיזה 5.8/6.8 שנים (גם אם חוסכים לי מאות אלפי שקלים) וידוע לי שברפואה אף אחד לא צעיר אבל להתחיל התמחות בגיל 36 בערך אחרי שנים במרפאה צבאית זה לא נשמע כיף גדול. בסופו של דבר עבורי זמן הרבה יותר חשוב מכסף וכמובן שאפשר לחסוך ולהתנהל נכון כלכלית ולחיות סבבה לגמרי כסטודנט לרפואה. דרך אגב סתם שאלה - האם בטכניון כדאי ללמוד תכנית md phd? אני פשוט גר בצפון ואני מתלבט אם ללמוד שם, למרות שלפי מה שהבנתי בעברית הכי כדאי ללמוד אבל הבעיה המרכזית זה שאני אצטרך לחיות במעונות או בדירה ליד וזה הרבה כסף בהתחשב בעובדה שזה לימודים של מעל עשור.
^אני יודע שתנאי קבלה זה עניין קריטי בקבלה לרפואה אבל באמת שאין לי בעיה להקדיש שנה-שנתיים בזמן הצבא או אחרי הצבא כדי לקבל את הציון שצריך כדי להתקבל (דרך אגב ציון מטורף!). וחשבתי לעומק על מסלול צמרת ואני חושב שגם להתחייב לצבא זה קצת מפחיד ומרתיע אותי כי אין לי דרך לצאת מזה כל-כך, וגם מרגיש לי לא ריאלי לעצור את הלימודים שלי וההתמחות לאיזה 5.8/6.8 שנים (גם אם חוסכים לי מאות אלפי שקלים) וידוע לי שברפואה אף אחד לא צעיר אבל להתחיל התמחות בגיל 36 בערך אחרי שנים במרפאה צבאית זה לא נשמע כיף גדול. בסופו של דבר עבורי זמן הרבה יותר חשוב מכסף וכמובן שאפשר לחסוך ולהתנהל נכון כלכלית ולחיות סבבה לגמרי כסטודנט לרפואה. דרך אגב סתם שאלה - האם בטכניון כדאי ללמוד תכנית md phd? אני פשוט גר בצפון ואני מתלבט אם ללמוד שם, למרות שלפי מה שהבנתי בעברית הכי כדאי ללמוד אבל הבעיה המרכזית זה שאני אצטרך לחיות במעונות או בדירה ליד וזה הרבה כסף בהתחשב בעובדה שזה לימודים של מעל עשור.
אנונימי
שואל השאלה:
חח הלוואי ש710 היה מספיק.. צריך במינימום 730
חח הלוואי ש710 היה מספיק.. צריך במינימום 730
אנונימי
היי!! קודם כל ממש ממליצה לך ללכת לעקוב אחרי עמודים של צמרת ברשתות החברתיות (אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק), כמובן לזכור שזה מאוד אינדיבידואלי אבל זה יכול לתת לך איזשהו כיוון לאווירה במסלול. ממליצה גם להצטרף לקבוצת המועמדים בווטסאפ (לדעתי יש קישור באינסטגרם ובפייסבוק, אם אתה לא מוצא אתה יכול לשלוח לי הודעה) שולחים שם הודעות חשובות, תזכורות, מענה לשאלות ועוד כל מני דברים וזה יכול לעזור בהליך הקבלה (או בכלל בשלב ההחלטה!). לגבי השאלה, אני מאוד מבינה את ההתלבטות ואני גם הייתי במקום הזה לפני כמה שנים, מפחיד להתחייב למסלול כזה ארוך, צריך לעשות חושבים טוב אם זה תחום שבאמת מעניין אותך ואתה רואה את עצמך עובד בו בעתיד. אגיד שגם אני מאוד התעניינתי ברפואה ורציתי לעסוק בזה לפני, בסוף החלטתי ללכת על זה והיום אני במסלול (שנה חמישית) ולא מתחרטת לשנייה, נהנית ממש מכל רגע ולומדת המון! מתאהבים במקצוע לגמרי, והמעטפת שהמסלול נותן בשנות הלימודים מאוד מקלה ועוזרת. אבל כן תחשוב אם זה משהו שמתאים לך. לגבי מסלול phd, אני אישית לא עשיתי, מכירה כאלו שעשו/עושים וזה משהו שאפילו מעודדים במסלול, בכל מקרה זה גם משהו לחשוב עליו ועושים אותו בין שנה ג לשנה ד (3 שנים של הפסקה להשלמת phd) אז קצת מוקדם עוד בשלב הזה. יש למסלול המון יתרונות אך גם חסרונות, כמו בכל דבר, מוזמן לכתוב לי בפרטי אם יש לך שאלות וכמובן לזכור שהחוויה של כל אחד היא שונה. המון בהצלחה!! :)
שואל השאלה:
תודה על התגובה :) אני כרגע נמצא בקבוצת מועמדים של צמרת בוואטסאפ ואני בינתיים פשוט מנסה להוציא ציון גבוה בפסיכומטרי (למרות שכנראה לא אצליח להתקבל בשנה הזאת, אולי שנה הבאה תוך כדי שירות צבאי). לפי מה שקראתי והבנתי המסלול באמת מציע אחלה של תנאים ומבחינה כספית זה באמת מצוין, וגם באוניברסיטה העברית הלימודי רפואה ברמה גבוהה, וללמוד עם קבוצת חברים קרובה זה באמת כיף והופך את הלימודים לחוויה טובה יותר. אבל הקטע הוא שאחרי הסטאז אתה דוחה את ההתמחות שלך כרופא ב6 שנים ואפילו 7 שנים אם אתה עושה phd, והניסיון שאתה מקבל כרופא צבאי הוא לא אותו ניסיון שמקבלים בבית חולים ובמיוחד אם אתה לא מכוון להתמחות ברפואת משפחה/רפואת חירום. ואני מאוד מפחד שזה ימנע ממני להצליח בתחום וגם בכללי לא להתעסק בנושאים האלה כל-כך הרבה זמן הופך את החזרה להרבה יותר קשה ואתה כבר נהיה חסר מוטיבציה ומותש, ואתה יכול להתחיל התמחות בגילאים מאוד מאוחרים לכיוון ה35+ אפילו (תלוי מה אתה בוחר) וגם, אני מפחד שישימו אותי בתפקיד גרוע כל-כך הרבה שנים וכולנו יודעים שבצבא יכול להיות מאוד קשה ושיש אנשים ומפקדים שהם לא נחמדים בלשון המעטה. זה בעיקר החששות שלי, אני יודע שמן הסתם אני לא יכול לקבל הכל מהכל ותמיד יש מחיר לכל דבר וצריך לתת מעצמך, במיוחד שזה נוגע לצבא. אני באמת רוצה לתרום מחלקי ואין לי בעיה להיות מספר שנים בצבא אבל אני כן רוצה לדעת ולהיות בטוח שאני באמת אעשה משהו שאני אוהב ושאני אצליח לממש את היכולות שיש לי ושאני ארכש בתואר. החוסר וודאות בצבא מאוד מפחיד אותי, כי לפחות באזרחות אני יודע פחות או יותר מה אני אעשה כמתמחה וכו. ושוב, תודה על התגובה ותתקני אותי אם טעיתי במשהו, כנראה שכן אני לא בקיא בפרטים.
תודה על התגובה :) אני כרגע נמצא בקבוצת מועמדים של צמרת בוואטסאפ ואני בינתיים פשוט מנסה להוציא ציון גבוה בפסיכומטרי (למרות שכנראה לא אצליח להתקבל בשנה הזאת, אולי שנה הבאה תוך כדי שירות צבאי). לפי מה שקראתי והבנתי המסלול באמת מציע אחלה של תנאים ומבחינה כספית זה באמת מצוין, וגם באוניברסיטה העברית הלימודי רפואה ברמה גבוהה, וללמוד עם קבוצת חברים קרובה זה באמת כיף והופך את הלימודים לחוויה טובה יותר. אבל הקטע הוא שאחרי הסטאז אתה דוחה את ההתמחות שלך כרופא ב6 שנים ואפילו 7 שנים אם אתה עושה phd, והניסיון שאתה מקבל כרופא צבאי הוא לא אותו ניסיון שמקבלים בבית חולים ובמיוחד אם אתה לא מכוון להתמחות ברפואת משפחה/רפואת חירום. ואני מאוד מפחד שזה ימנע ממני להצליח בתחום וגם בכללי לא להתעסק בנושאים האלה כל-כך הרבה זמן הופך את החזרה להרבה יותר קשה ואתה כבר נהיה חסר מוטיבציה ומותש, ואתה יכול להתחיל התמחות בגילאים מאוד מאוחרים לכיוון ה35+ אפילו (תלוי מה אתה בוחר) וגם, אני מפחד שישימו אותי בתפקיד גרוע כל-כך הרבה שנים וכולנו יודעים שבצבא יכול להיות מאוד קשה ושיש אנשים ומפקדים שהם לא נחמדים בלשון המעטה. זה בעיקר החששות שלי, אני יודע שמן הסתם אני לא יכול לקבל הכל מהכל ותמיד יש מחיר לכל דבר וצריך לתת מעצמך, במיוחד שזה נוגע לצבא. אני באמת רוצה לתרום מחלקי ואין לי בעיה להיות מספר שנים בצבא אבל אני כן רוצה לדעת ולהיות בטוח שאני באמת אעשה משהו שאני אוהב ושאני אצליח לממש את היכולות שיש לי ושאני ארכש בתואר. החוסר וודאות בצבא מאוד מפחיד אותי, כי לפחות באזרחות אני יודע פחות או יותר מה אני אעשה כמתמחה וכו. ושוב, תודה על התגובה ותתקני אותי אם טעיתי במשהו, כנראה שכן אני לא בקיא בפרטים.
אנונימי
^ מבינה אותך לגמרי בעניין של הזמן, זה גם שיקול שפסל את המסלול מבחינתי
וממה שידוע לי יש גם בטכניון md phd, אבל אני חושבת שהאופציות לphd יותר מוגבלות מבעברית ובתא ומבן גוריון, אבל אל תתפוס אותי במילה כי אני ממש לא בטוחה לגבי זה
וממה שידוע לי יש גם בטכניון md phd, אבל אני חושבת שהאופציות לphd יותר מוגבלות מבעברית ובתא ומבן גוריון, אבל אל תתפוס אותי במילה כי אני ממש לא בטוחה לגבי זה
לא, תברח מהמסלול הזה
רק מציין שבטכניון תנאי הקבלה הרבה יותר קלים מהעברית תל אביב, תבדוק אם אתה עומד ברף שם
באותו הנושא: