14 תשובות
בית המשפט לא שמאלני זה קשקוש וטיוח המציאות שעוד לא שמעתי
מסכים עם התגובה הראשונה אין מה להוסיף
מסכים עם התגובה הראשונה אין מה להוסיף
^ אני כתבתי את ההודעה הראשונה. אז אתה מסכים או לא?:)
^^ חחחחחחחחחח אתה קורע אם אתה חושב שבית המשפט נטרלי!!!! קורע מצחוק
באמת
^^ חחחחחחחחחח אתה קורע אם אתה חושב שבית המשפט נטרלי!!!! קורע מצחוק
באמת
^^^
בית המשפט הוא שמאל על מלא.
על פי תחקיר של תנועת רגבים:"הכל מדיד":
בית המשפט הוא שמאל על מלא.
על פי תחקיר של תנועת רגבים:"הכל מדיד":
שואל השאלה:
7^
> "השם של "ועדת חקירה פוליטית" הוא בכלל ועדת חקירה ממשלתית."
לא נכון. אין כזה דבר "ועדת חקירה ממשלתית". יש "ועדת בדיקה ממשלתית", שזו ועדה ששר או קבוצת שרים יכולה למנות בשביל לחקור נושאים ספציפיים במסגרת המשרד שלהם ולא בדיקה מערכתית כוללת. הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר ה7.10 מכנה אותה "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" ולא "ועדת חקירה ממשלתית" (השם "ועדת חקירה ממשלתית" אפילו לא מתאים כי על פי ההצעה מי שבוחרים את חברי הועדה הם חברי כנסת ולא שרים). זה עוד לא שם רשמי כי מדובר רק בהצעה שאפילו לא עברה קריאה ראשונה, וכדי לא לבלבל עם "ועדת חקירה ממלכתית" החלטתי להשתמש בשם "ועדת חקירה פוליטית", שמשקף את זה שכל חברי הועדה יבחרו על ידי פוליטיקאים על פי ההצעה. אגב, גם "ועדת חקירה ממלכתית" זה לא שם רשמי. בחוק, ועדה כזאת פשוט נקראית "ועדת חקירה".
> "עכשיו מדובר בנושא הרבה יותר מהותי וחשוב שהם כבר לא מוכנים להקריב בשביל שופטים מושחתים."
בזמנו חברי הקואליציה הנוכחית דאגו להזכיר לנו שוב ושוב עד כמה הנושא חשוב וכמה קריטי להקים אך ורק ועדת חקירה ממלכתית וכמה שיותר מהר כדי להגיע לחקר האמת. את טוענת שהם שיקרו ולא באמת האמינו שהנושא חשוב? את טוענת שהם האמינו כבר אז שהשופטים מושחטים ובכל זאת קראו להקים ועדת חקירה ממלכתית? אם כך, למה שנחשוב שהם לא משקרים גם עכשיו ומנסים לשים להטיל את אחריות מינוי חברי הועדה בידיים של מושחטים כמו שאת טוענת שניסו לעשות אז?
> "נראה לך שבאמת יתנו לזה לקרות?"
אם רוב חברי הכנסת באמת מאמינים שזה הדבר הנכון, אני לא מבינה מי את חושבת שיעצור אותם. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהקואליציה עושה משהו שיש לו התנגדות ציבורית רחבה.
> "ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה שמתנהלת על ידי מערכת המשפט"
לא נכון. חברי ועדת חקירה ממלכתית ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, אבל מאותו רגע מי שמנהל את הועדה הוא ראש הועדה באופן עצמאי ובלתי תלוי באף אחת מרשויות השלטון.
> "ועדת חקירה פוליטית - כל צד מונה אחראים לדעתו, וככה יש ייצוג של כולם."
על פי ההצעה, זה קורה רק בתנאים מסויימים. אם לדוגמה יש חוסר הסכמה בין ראשי סיעות האופוזיציה יש חוסר הסכמה לגבי המועמדים (לצורך הדוגמה, ממש לא קשה לדמיין חוסר הסכמה בין אביגדור ליברמן לאחמד טיבי), אז יו"ר הכנסת יכול לבחור את כל ששת חברי הועדה (כשעל שלושה מהם הוא צריך את אישור ראשי מפלגות הקואליציה).
> "בית המשפט הוא שמאלני לגמרי"
בלי להכנס לפסיכו אנליזה על שופטי בית המשפט העליון, עובדתית, בית המשפט העליון פסק לטובת הממשלה הנוכחית ברוב המכריע של העתירות נגדה.
> "לכן זה לא בסדר לתת להם להיות אחראים"
כשחברי הקואליציה הנוכחית דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות, נשיאת בית המשפט העליון הייתה אסתר חיות. בתחילת המלחמה, אסתר חיות עדיין הייתה נשיאת בית המשפט העליון. אם הממשלה לא סומכת על נשיא בית המשפט העליון הנוכחי, יצחק עמית, היא הייתה יכולה להקים את ועדת החקירה בתחילת המלחמה ולהטיל את אחריות מינוי חברי הועדה בדיוק על אותה האישה שהם בעצמם דרשו שתמנה את חברי הועדה שהם דרשו להקים קודם לכן. אם מסיבה כזו או אחרת החליטו שלא בסדר לתת לה להיות אחראית, הם היו יכולים להקים את ועדת החקירה בזמן הכהונה של עוזי פוגלמן שהיה למשך שנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. וכמובן שאם גם הוא לא היה ראוי לדעתם, נשארה האפשרות של יצחק עמית. למעשה, מעולם לא הייתה ממשלה שהייתה לה יכולת השפעה גדולה יותר על זהות נשיא בית המשפט העליון ברגע הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
> "מה אכפת להם לעשות ועדת חקירה ממשלתית?"
(אני מניחה שאת לא מתכוונת לועדת בדיקה ממשלתית אלא לועדת חקירה פוליטית) טיעון נפוץ לדוגמה הוא שאם פוליטיקאים ימנו את חברי הועדה, גם אם הם מגיעים מצדדים שונים של המפה הפוליטית, יהיה להם אינטרס למנות חברי ועדה שיבקרו ביותר חריפות את מערכות הביטחון (צבא, מוסד, שב"כ, וכו') ופחות את ההחלטות המערכתיות של פוליטיקאים משני הצדדים, מה שיעוות את תוצאות החקירה ויוביל ללמידה לא מיטבית מהטעויות.
^
התחקיר שצירפת כתבה שמתייחסת אליו (אגב, מומלץ לצרף את המקור עצמו) בעייתי מכמה סיבות.
1. הוא עדכני רק ל2018, כלומר עברו מאז 7 שנים. נשיא בית המשפט העליון התחלף פעמיים מאז.
2. מדובר בתחקיר אך ורק על עתירות לגבי בניה בלתי חוקית בגדה המערבית.
3. הוציאו מנתוני התחקיר מקרים חריגים, אבל אם משאירים אותם בפנים זה יכול להשפיע על התוצאות מפני שאותם מקרים חריגים נוטים באופן משמעותי נגד מסקנות התחקיר.
4. צמד המילים "פסק דין" לא מופיע אפילו פעם אחת בתחקיר. מסיבה כזו או אחרת, רגבים החליטו לא לבחון בכלל איך בסופו של דבר פסקו השופטים ולבסס את כל התחקיר על התנהלות המשפט. אם כבר אספו וסידרו את כל הנתונים, מצער שלא הציגו את הנתון הכי חשוב.
7^
> "השם של "ועדת חקירה פוליטית" הוא בכלל ועדת חקירה ממשלתית."
לא נכון. אין כזה דבר "ועדת חקירה ממשלתית". יש "ועדת בדיקה ממשלתית", שזו ועדה ששר או קבוצת שרים יכולה למנות בשביל לחקור נושאים ספציפיים במסגרת המשרד שלהם ולא בדיקה מערכתית כוללת. הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית לחקר ה7.10 מכנה אותה "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית" ולא "ועדת חקירה ממשלתית" (השם "ועדת חקירה ממשלתית" אפילו לא מתאים כי על פי ההצעה מי שבוחרים את חברי הועדה הם חברי כנסת ולא שרים). זה עוד לא שם רשמי כי מדובר רק בהצעה שאפילו לא עברה קריאה ראשונה, וכדי לא לבלבל עם "ועדת חקירה ממלכתית" החלטתי להשתמש בשם "ועדת חקירה פוליטית", שמשקף את זה שכל חברי הועדה יבחרו על ידי פוליטיקאים על פי ההצעה. אגב, גם "ועדת חקירה ממלכתית" זה לא שם רשמי. בחוק, ועדה כזאת פשוט נקראית "ועדת חקירה".
> "עכשיו מדובר בנושא הרבה יותר מהותי וחשוב שהם כבר לא מוכנים להקריב בשביל שופטים מושחתים."
בזמנו חברי הקואליציה הנוכחית דאגו להזכיר לנו שוב ושוב עד כמה הנושא חשוב וכמה קריטי להקים אך ורק ועדת חקירה ממלכתית וכמה שיותר מהר כדי להגיע לחקר האמת. את טוענת שהם שיקרו ולא באמת האמינו שהנושא חשוב? את טוענת שהם האמינו כבר אז שהשופטים מושחטים ובכל זאת קראו להקים ועדת חקירה ממלכתית? אם כך, למה שנחשוב שהם לא משקרים גם עכשיו ומנסים לשים להטיל את אחריות מינוי חברי הועדה בידיים של מושחטים כמו שאת טוענת שניסו לעשות אז?
> "נראה לך שבאמת יתנו לזה לקרות?"
אם רוב חברי הכנסת באמת מאמינים שזה הדבר הנכון, אני לא מבינה מי את חושבת שיעצור אותם. זו לא תהיה הפעם הראשונה שהקואליציה עושה משהו שיש לו התנגדות ציבורית רחבה.
> "ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה שמתנהלת על ידי מערכת המשפט"
לא נכון. חברי ועדת חקירה ממלכתית ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, אבל מאותו רגע מי שמנהל את הועדה הוא ראש הועדה באופן עצמאי ובלתי תלוי באף אחת מרשויות השלטון.
> "ועדת חקירה פוליטית - כל צד מונה אחראים לדעתו, וככה יש ייצוג של כולם."
על פי ההצעה, זה קורה רק בתנאים מסויימים. אם לדוגמה יש חוסר הסכמה בין ראשי סיעות האופוזיציה יש חוסר הסכמה לגבי המועמדים (לצורך הדוגמה, ממש לא קשה לדמיין חוסר הסכמה בין אביגדור ליברמן לאחמד טיבי), אז יו"ר הכנסת יכול לבחור את כל ששת חברי הועדה (כשעל שלושה מהם הוא צריך את אישור ראשי מפלגות הקואליציה).
> "בית המשפט הוא שמאלני לגמרי"
בלי להכנס לפסיכו אנליזה על שופטי בית המשפט העליון, עובדתית, בית המשפט העליון פסק לטובת הממשלה הנוכחית ברוב המכריע של העתירות נגדה.
> "לכן זה לא בסדר לתת להם להיות אחראים"
כשחברי הקואליציה הנוכחית דרשו להקים ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלות, נשיאת בית המשפט העליון הייתה אסתר חיות. בתחילת המלחמה, אסתר חיות עדיין הייתה נשיאת בית המשפט העליון. אם הממשלה לא סומכת על נשיא בית המשפט העליון הנוכחי, יצחק עמית, היא הייתה יכולה להקים את ועדת החקירה בתחילת המלחמה ולהטיל את אחריות מינוי חברי הועדה בדיוק על אותה האישה שהם בעצמם דרשו שתמנה את חברי הועדה שהם דרשו להקים קודם לכן. אם מסיבה כזו או אחרת החליטו שלא בסדר לתת לה להיות אחראית, הם היו יכולים להקים את ועדת החקירה בזמן הכהונה של עוזי פוגלמן שהיה למשך שנה ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון. וכמובן שאם גם הוא לא היה ראוי לדעתם, נשארה האפשרות של יצחק עמית. למעשה, מעולם לא הייתה ממשלה שהייתה לה יכולת השפעה גדולה יותר על זהות נשיא בית המשפט העליון ברגע הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
> "מה אכפת להם לעשות ועדת חקירה ממשלתית?"
(אני מניחה שאת לא מתכוונת לועדת בדיקה ממשלתית אלא לועדת חקירה פוליטית) טיעון נפוץ לדוגמה הוא שאם פוליטיקאים ימנו את חברי הועדה, גם אם הם מגיעים מצדדים שונים של המפה הפוליטית, יהיה להם אינטרס למנות חברי ועדה שיבקרו ביותר חריפות את מערכות הביטחון (צבא, מוסד, שב"כ, וכו') ופחות את ההחלטות המערכתיות של פוליטיקאים משני הצדדים, מה שיעוות את תוצאות החקירה ויוביל ללמידה לא מיטבית מהטעויות.
^
התחקיר שצירפת כתבה שמתייחסת אליו (אגב, מומלץ לצרף את המקור עצמו) בעייתי מכמה סיבות.
1. הוא עדכני רק ל2018, כלומר עברו מאז 7 שנים. נשיא בית המשפט העליון התחלף פעמיים מאז.
2. מדובר בתחקיר אך ורק על עתירות לגבי בניה בלתי חוקית בגדה המערבית.
3. הוציאו מנתוני התחקיר מקרים חריגים, אבל אם משאירים אותם בפנים זה יכול להשפיע על התוצאות מפני שאותם מקרים חריגים נוטים באופן משמעותי נגד מסקנות התחקיר.
4. צמד המילים "פסק דין" לא מופיע אפילו פעם אחת בתחקיר. מסיבה כזו או אחרת, רגבים החליטו לא לבחון בכלל איך בסופו של דבר פסקו השופטים ולבסס את כל התחקיר על התנהלות המשפט. אם כבר אספו וסידרו את כל הנתונים, מצער שלא הציגו את הנתון הכי חשוב.
אנונימית
"ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה שמתנהלת על ידי מערכת המשפט"
לא נכון. חברי ועדת חקירה ממלכתית ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, אבל מאותו רגע מי שמנהל את הועדה הוא ראש הועדה באופן עצמאי ובלתי תלוי באף אחת מרשויות השלטון."
רק אענה על זה
ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון. שהוא שמאלני.
אם מי שממנה הוא שמאלני-> הוא ימנה שמאלנים, וככה "ראש הועדה" שפועל באופן עצמאי, הוא לא נטרלי ויתפור את התיק נגד הממשלה. עסקת מסקנות פשוטה
מעבר לזה כתבת הרבה יותר מדי בשביל שאענה על זה. מוזמנת לצפות קצת ערוץ 14 :))))
לא נכון. חברי ועדת חקירה ממלכתית ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון, אבל מאותו רגע מי שמנהל את הועדה הוא ראש הועדה באופן עצמאי ובלתי תלוי באף אחת מרשויות השלטון."
רק אענה על זה
ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון. שהוא שמאלני.
אם מי שממנה הוא שמאלני-> הוא ימנה שמאלנים, וככה "ראש הועדה" שפועל באופן עצמאי, הוא לא נטרלי ויתפור את התיק נגד הממשלה. עסקת מסקנות פשוטה
מעבר לזה כתבת הרבה יותר מדי בשביל שאענה על זה. מוזמנת לצפות קצת ערוץ 14 :))))
שואל השאלה:
^
> "ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון. שהוא שמאלני."
כמו שכבר הסברתי, הייתה לממשלה בחירה בין שלושה נשיאי בית המשפט העליון.
> "מוזמנת לצפות קצת ערוץ 14"
אני אצטט משהו חכם שמישהי פעם אמרה לי: "כדאי שתקראי עובדות.. ולא מה שאנשים חושבים בערוצים שונים..". אני מעדיפה לבסס את הטענות שלי ישירות על מקורות ראשוניים ומסמכים רשמיים, ועל פרסומים בתקשורת רק כשלא נותרה ברירה.
^
> "ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון. שהוא שמאלני."
כמו שכבר הסברתי, הייתה לממשלה בחירה בין שלושה נשיאי בית המשפט העליון.
> "מוזמנת לצפות קצת ערוץ 14"
אני אצטט משהו חכם שמישהי פעם אמרה לי: "כדאי שתקראי עובדות.. ולא מה שאנשים חושבים בערוצים שונים..". אני מעדיפה לבסס את הטענות שלי ישירות על מקורות ראשוניים ומסמכים רשמיים, ועל פרסומים בתקשורת רק כשלא נותרה ברירה.
אנונימית
^^^
1. עקרונית החוק שמקדמת הממשלה הוא מאוד דומה לועדת חקירה פרלמנטרית, והסיבה שהממשלה לא מקדמת ועדה כזאת.
זה כי צריך הסכמה של האופוזיציה, ובגלל שהאופוזיציה לא רוצה שיחקרו גם אותה אלא רק את הקוליציה היא מתנגדת, ודורשת שמי שימנה את חברי הוועדה הוא שופט שמאלני.
1. עקרונית החוק שמקדמת הממשלה הוא מאוד דומה לועדת חקירה פרלמנטרית, והסיבה שהממשלה לא מקדמת ועדה כזאת.
זה כי צריך הסכמה של האופוזיציה, ובגלל שהאופוזיציה לא רוצה שיחקרו גם אותה אלא רק את הקוליציה היא מתנגדת, ודורשת שמי שימנה את חברי הוועדה הוא שופט שמאלני.
אנונימי
שואל השאלה:
^לא צריך הסכמה של האופוזיציה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. ראה חוק יסוד: הכנסת סעיף 22, ופרק שמונה של תקנון הכנסת.
אני לא יודעת איך בדיוק אתה מגדיר "דומה", אבל יש הרבה הבדלים בין ועדת חקירה פרלמנטרית לועדה שמוצעת. למעשה, חוק ועדות חקירה (שמגדיר ועדת חקירה ממלכתית) מוזכר כמה פעמים בהצעה, כולל סעיף 14. להצעה שאומר ש"בכל ענין שאינו מוסדר בחוק זה, יחולו הוראות חוק ועדות חקירה", למעט סעיף 16. לחוק ועדות חקירה (שמסדיר את היחס בין הועדה לבין היועץ המשפטי לממשלה), וש"סמכויות הנתונות לממשלה מכוח חוק ועדות חקירה, ולא נקבעה לגביהם הוראה בחוק זה, יהיו נתונות לכנסת". חוק יסוד: הכנסת לעומת זאת, לא מוזכר בהצעה אפילו לא פעם אחת.
^לא צריך הסכמה של האופוזיציה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית. ראה חוק יסוד: הכנסת סעיף 22, ופרק שמונה של תקנון הכנסת.
אני לא יודעת איך בדיוק אתה מגדיר "דומה", אבל יש הרבה הבדלים בין ועדת חקירה פרלמנטרית לועדה שמוצעת. למעשה, חוק ועדות חקירה (שמגדיר ועדת חקירה ממלכתית) מוזכר כמה פעמים בהצעה, כולל סעיף 14. להצעה שאומר ש"בכל ענין שאינו מוסדר בחוק זה, יחולו הוראות חוק ועדות חקירה", למעט סעיף 16. לחוק ועדות חקירה (שמסדיר את היחס בין הועדה לבין היועץ המשפטי לממשלה), וש"סמכויות הנתונות לממשלה מכוח חוק ועדות חקירה, ולא נקבעה לגביהם הוראה בחוק זה, יהיו נתונות לכנסת". חוק יסוד: הכנסת לעומת זאת, לא מוזכר בהצעה אפילו לא פעם אחת.
אנונימית
^^^^
לא הבאתי את התחקיר עצמו כי היה צריך להוריד אותו קודם.
1. התחקיר מציג מהשנים 2005-2018 כלומר תקופה בת 13 שנה שהם היו 3 שופטי עליון, וכולם התנהלו בצורה מפלה.
2. נכון, על מנת להציג את היחס על אותה עבירה על שני הצדדים, אם יקחו 2 עבירות שונות יהיה אפשר לטעון על העבירה.
3. זה לא משפיע, בגלל שיש אפליה בנתון גבוה למשל צו ביניים לעתירות הימין 1.7% בניגוד לשמאל שמגיע לעשרות אחוזים. צריך כמות גבוהה של עתירות על מנת להפשיט בצורה מובהקת , ואם הייתה כמות כזאת הם לא נחשבו חרגיגי
4. פסק הדין לא תמיד קובע האם עתירה הייתה בעד הימין או השמאל, לכן הלכו לפי פרמטרים של יחס לעתירה.
לא הבאתי את התחקיר עצמו כי היה צריך להוריד אותו קודם.
1. התחקיר מציג מהשנים 2005-2018 כלומר תקופה בת 13 שנה שהם היו 3 שופטי עליון, וכולם התנהלו בצורה מפלה.
2. נכון, על מנת להציג את היחס על אותה עבירה על שני הצדדים, אם יקחו 2 עבירות שונות יהיה אפשר לטעון על העבירה.
3. זה לא משפיע, בגלל שיש אפליה בנתון גבוה למשל צו ביניים לעתירות הימין 1.7% בניגוד לשמאל שמגיע לעשרות אחוזים. צריך כמות גבוהה של עתירות על מנת להפשיט בצורה מובהקת , ואם הייתה כמות כזאת הם לא נחשבו חרגיגי
4. פסק הדין לא תמיד קובע האם עתירה הייתה בעד הימין או השמאל, לכן הלכו לפי פרמטרים של יחס לעתירה.
זה די פשוט,הם יודעים שהם פישלו והם לא יתנו לאנשים לחקור אותם,וזה גם עובד על הביביסטים די בקל כפי שאתה רואה פה
אנונימי
בית המשפט הוא לא שמאלני ולא ימני. בית המשפט הוא צד ניטרלי. זה לא ברור בכלל שהוא "שמאלני" כי זה לא נכון. אם כבר זה מאוד ברור שועדת חקירה תהיה ימנית, כי הממשלה ימנית. וזה ממש לא טוב. ועדת חקירה לא יכולה להיות בעלת השפעות פוליטיות^^
אנונימי
כי לצערינו במקום למצוא חלופה אמיתית לועדת חקירה הם מנסים למסמס את זה
דבר ראשון, כדאי שתקראי עובדות.. ולא מה שאנשים חושבים בערוצים שונים.. השם של "ועדת חקירה פוליטית" הוא בכלל ועדת חקירה ממשלתית.
האם את יודעת מה זה אומר ? מה זה אומר ועדת חקירה ממלכתית/ממשלתית כשאת מדברת על הנושא הזה?
לשאלתך "למה בקשר לפרשת הרוגלות חברי הקואליציה התעקשו על ועדה ממלכתית", התשובה פשוטה. עכשיו מדובר בנושא הרבה יותר מהותי וחשוב שהם כבר לא מוכנים להקריב בשביל שופטים מושחתים.
ולגבי השאלה למה הם לא מנסים להפוך את כל החקירות לממשלתיות -
נראה לך שבאמת יתנו לזה לקרות? אם על ועדה אחת יש כזה הרבה רעש וחוסר הסכמה, אז נראה לך שאם היו מבקשים להפוך את כל החקירות לכאלו זה היה עובר בגרון, או הופך את זה ללגיטימי(כמו שאת חושבת שאמור להיות)
אני רק אגיד למקרה שאת לא יודעת
ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה שמתנהלת על ידי מערכת המשפט
ועדת חקירה פוליטית - כל צד מונה אחראים לדעתו, וככה יש ייצוג של כולם.
בחקירה ממלכתית, בית המשפט הוא שמאלני לגמרי, זה די ברור. לכן זה לא בסדר לתת להם להיות אחראים, בכללי צריך להחליף את כל בית המשפט כי הוא אמור להיות נטרלי, אם הוא היה נטרלי אז לא הייתה את הבעיה הזו בין הועדות וזה גם למה השמאל מתעקשים על ועדה ממלכתית.
מה אכפת להם לעשות ועדת חקירה ממשלתית? שלכל צד יהיה ייצוג הולם ?
האם את יודעת מה זה אומר ? מה זה אומר ועדת חקירה ממלכתית/ממשלתית כשאת מדברת על הנושא הזה?
לשאלתך "למה בקשר לפרשת הרוגלות חברי הקואליציה התעקשו על ועדה ממלכתית", התשובה פשוטה. עכשיו מדובר בנושא הרבה יותר מהותי וחשוב שהם כבר לא מוכנים להקריב בשביל שופטים מושחתים.
ולגבי השאלה למה הם לא מנסים להפוך את כל החקירות לממשלתיות -
נראה לך שבאמת יתנו לזה לקרות? אם על ועדה אחת יש כזה הרבה רעש וחוסר הסכמה, אז נראה לך שאם היו מבקשים להפוך את כל החקירות לכאלו זה היה עובר בגרון, או הופך את זה ללגיטימי(כמו שאת חושבת שאמור להיות)
אני רק אגיד למקרה שאת לא יודעת
ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה שמתנהלת על ידי מערכת המשפט
ועדת חקירה פוליטית - כל צד מונה אחראים לדעתו, וככה יש ייצוג של כולם.
בחקירה ממלכתית, בית המשפט הוא שמאלני לגמרי, זה די ברור. לכן זה לא בסדר לתת להם להיות אחראים, בכללי צריך להחליף את כל בית המשפט כי הוא אמור להיות נטרלי, אם הוא היה נטרלי אז לא הייתה את הבעיה הזו בין הועדות וזה גם למה השמאל מתעקשים על ועדה ממלכתית.
מה אכפת להם לעשות ועדת חקירה ממשלתית? שלכל צד יהיה ייצוג הולם ?
שואל השאלה:
^^אם יש לך דפדפן מודרני שיכול להציג pdf, אין צורך בהורדה. מצורף המסמך המלא.
1. אין לי מה להוסיף למעט זה שהיו 5 נשיאים שונים לבית המשפט העליון במהלך התקופה, אבל רק 3 מהם התחילו וסיימו את כהונתם בתקופה.
2. אם רוצים להראות מגמה באופן כללי, אפשר לתת דוגמאות נוספות. עתירות לגבי מעצר מנהלי, ערעורים לגבי עבירות אלימות, וכו'. כמובן שיש להשוות עתירות דומות, אבל אין צורך למגבלה עד כדי כך ספציפית אם מה שמחפשים זו אכן תופעה כללי. לכל הפחות, הכותרת "מדד האיזון של בג"ץ" הייתה פחות מטעה אם היה נוסף לה "בענייני בניה בלתי חוקית בשטחים", שכן זה הדבר היחיד שהתחקיר מתימר לבדוק.
3. אחד הדברים שמדדו לתחקיר הוא מספר הימים לתגובה מקדמית או צו ביניים. בעתירות שסווגו כ"שמאל", הממוצע ששומש לתחקיר הוא 19.27, ולאלו שסווגו "ימין", 30.54. לכאורה פער משמעותי "נגד" העתירות שסווגו כ"ימין". אם נחזיר את החריגים שהוצאו לנתונים אז הממוצעים יהפכו ל41.92 לשמאל, ו40.98 לימין. כלומר, פער (קטן) "נגד" העתירות שסווגו כ"שמאל". תוצאה הפוכה.
4. פסק הדין הוא בהגדרה מה שקובע איזה צד זכה במשפט. נכון שיש דברים נוספים שיכולים להיטיב עם הצדדים, אבל בסופו של דבר המטרה של עתירה היא קבלת פסק דין למעט במקרים מאוד חריגים. אם לדוגמה נגלה ש100% מהעתירות שסווגו "ימין" התקבלו ו100% מאלה שסווגו "שמאל" נדחו, אני מניחה שתסכים שיש טעם נפגם בהשמטת הנתון. בהתחשב בעובדה שרגבים כבר תרחו לאסוף ולסדר את הנתונים, קשה לי לחשוב על סיבה טובה אפילו לא להזכיר את הנתון, גם אם יוחלט לא להשתמש בו למסקנות הסופיות. המצב הוא לא שטענו בתחקיר את הטענה שלך לגבי זה שפסקי דין הם לא בהכרח אינדיקטיבים, המצב הוא שיש בתחקיר התעלמות מוחלטת מהעובדה ששופטים כותבים פסקי דין כחלק מרכזי מעבודתם.
הנה מספר נקודות נוספות שלא העליתי קודם:
5. בתחקיר, העובדה ש"עתירות הימין" נשארו על שולחן בג"ץ לפחות זמן מאשר "עתירות השמאל" מוצג כנתון שמראה על הטיה נגד הימין. קשה לי מאוד להבין איך העובדה שבית המשפט הכריע יותר מהר בעתירות של צד אחד מראה דווקא על נטיה נגד הצד הזה. לא ראיתי במסמך טענה שבית המשפט לא יכל להספיק ללמוד את החומר בזמן חיי "עתירות הימין" (20 חודשים בממוצע לספירתם), אז לא ברור לי על מה התלונה. לרוב בעלי דין דווקא שמחים להאיץ את התנהלות התיק שלהם.
6. על פי הנתונים המצורפים, מעל 74.6% (כמעט 3/4) מ"עתירות הימין" הן עתירות של רגבים (מי שהוציאו את התחקיר). לעומת זאת, מעל 51% מ"עתירות השמאל" הן עתירות של פלסטינים פרטיים ללא ארגון שנוסף להם (אף עתירת "ימין" בתחקיר היא לא של אדם פרטי). מבין הארגונים העותרים, הנפוץ הוא שלום עכשיו עם כ28% מהעתירות. כלומר, הנתונים של "עתירות הימין" הם למעשה בעיקר עתירות רגבים, ולכן יתכן שמקור ההטיה שנטענת בדו"ח היא ההבדל בין "עותרים ממסדיים" ל"פרטיים", או אפילו הטיה לכאורה שקשורה ספציפית לארגון רגבים, ולא לעמדה פוליטית.
^^אם יש לך דפדפן מודרני שיכול להציג pdf, אין צורך בהורדה. מצורף המסמך המלא.
1. אין לי מה להוסיף למעט זה שהיו 5 נשיאים שונים לבית המשפט העליון במהלך התקופה, אבל רק 3 מהם התחילו וסיימו את כהונתם בתקופה.
2. אם רוצים להראות מגמה באופן כללי, אפשר לתת דוגמאות נוספות. עתירות לגבי מעצר מנהלי, ערעורים לגבי עבירות אלימות, וכו'. כמובן שיש להשוות עתירות דומות, אבל אין צורך למגבלה עד כדי כך ספציפית אם מה שמחפשים זו אכן תופעה כללי. לכל הפחות, הכותרת "מדד האיזון של בג"ץ" הייתה פחות מטעה אם היה נוסף לה "בענייני בניה בלתי חוקית בשטחים", שכן זה הדבר היחיד שהתחקיר מתימר לבדוק.
3. אחד הדברים שמדדו לתחקיר הוא מספר הימים לתגובה מקדמית או צו ביניים. בעתירות שסווגו כ"שמאל", הממוצע ששומש לתחקיר הוא 19.27, ולאלו שסווגו "ימין", 30.54. לכאורה פער משמעותי "נגד" העתירות שסווגו כ"ימין". אם נחזיר את החריגים שהוצאו לנתונים אז הממוצעים יהפכו ל41.92 לשמאל, ו40.98 לימין. כלומר, פער (קטן) "נגד" העתירות שסווגו כ"שמאל". תוצאה הפוכה.
4. פסק הדין הוא בהגדרה מה שקובע איזה צד זכה במשפט. נכון שיש דברים נוספים שיכולים להיטיב עם הצדדים, אבל בסופו של דבר המטרה של עתירה היא קבלת פסק דין למעט במקרים מאוד חריגים. אם לדוגמה נגלה ש100% מהעתירות שסווגו "ימין" התקבלו ו100% מאלה שסווגו "שמאל" נדחו, אני מניחה שתסכים שיש טעם נפגם בהשמטת הנתון. בהתחשב בעובדה שרגבים כבר תרחו לאסוף ולסדר את הנתונים, קשה לי לחשוב על סיבה טובה אפילו לא להזכיר את הנתון, גם אם יוחלט לא להשתמש בו למסקנות הסופיות. המצב הוא לא שטענו בתחקיר את הטענה שלך לגבי זה שפסקי דין הם לא בהכרח אינדיקטיבים, המצב הוא שיש בתחקיר התעלמות מוחלטת מהעובדה ששופטים כותבים פסקי דין כחלק מרכזי מעבודתם.
הנה מספר נקודות נוספות שלא העליתי קודם:
5. בתחקיר, העובדה ש"עתירות הימין" נשארו על שולחן בג"ץ לפחות זמן מאשר "עתירות השמאל" מוצג כנתון שמראה על הטיה נגד הימין. קשה לי מאוד להבין איך העובדה שבית המשפט הכריע יותר מהר בעתירות של צד אחד מראה דווקא על נטיה נגד הצד הזה. לא ראיתי במסמך טענה שבית המשפט לא יכל להספיק ללמוד את החומר בזמן חיי "עתירות הימין" (20 חודשים בממוצע לספירתם), אז לא ברור לי על מה התלונה. לרוב בעלי דין דווקא שמחים להאיץ את התנהלות התיק שלהם.
6. על פי הנתונים המצורפים, מעל 74.6% (כמעט 3/4) מ"עתירות הימין" הן עתירות של רגבים (מי שהוציאו את התחקיר). לעומת זאת, מעל 51% מ"עתירות השמאל" הן עתירות של פלסטינים פרטיים ללא ארגון שנוסף להם (אף עתירת "ימין" בתחקיר היא לא של אדם פרטי). מבין הארגונים העותרים, הנפוץ הוא שלום עכשיו עם כ28% מהעתירות. כלומר, הנתונים של "עתירות הימין" הם למעשה בעיקר עתירות רגבים, ולכן יתכן שמקור ההטיה שנטענת בדו"ח היא ההבדל בין "עותרים ממסדיים" ל"פרטיים", או אפילו הטיה לכאורה שקשורה ספציפית לארגון רגבים, ולא לעמדה פוליטית.
אנונימית