עוד מישהו מתקרב לגיל גיוס ולא רוצה?

ברור שיש עוד
יש מלא אנשים כמוך

זה לא לעצור זה לחיות את החיים זו הזדמנות גם אם לא היה חובת גיוס הייתי מתגייסת

זה מביא לך מלא ערכים לחיים ותכונות חוזק ואתה לומד מלא על עצמך בשנים הללו

שואל השאלה:
הזדמנות למה? אני מעדיף ללמוד או לעבוד, להיות עם חברים ולהמשיך בחיים... לא להתגייס

תאמין לי בצבא בשירות משמעותי אתה תרוויח יותר מכל השנים שתעבוד בחייך. אתה לא מבין אפילו כמה אתה תלמד על עצמך ותשתנה לטובה איך תפתח משמעת חזקה ואופי חזק ותציב לעצמך יעדים, זה מביא המון נסיון לחיים והמון יתרונות

בתור אחד שהתגייס ועוד לתפקיד קרבי אני יכול לומר לך שזה לא לעצור את החיים שלך. כיאלו כן אתה יותר ממוקד בצבא ובתפקיד אבל בתכלס אתה עדיין נשאר אתה, אותם מחשבות, תחביבים, העדפות והאישיות שלך. אתה פשוט נכנס למסגרת מסויימת שתאמין לי היא לא כזו גרועה כמו שאתה חושב.

אם תהיה בקרבי אז בכלל אתה תיפתח לעולם שלא ידעת בכלל וזה ישנה את האופי שלך מאוד(פעם הייתי עם חרדה חברתית ומאוד ביישן אבל מאז הטירונות והגיוס בכללי אני יותר נפתח ומדבר והחרדה הזו כמעט נעלמה כי אני סהכ עם אנשים כל היום).

שואל השאלה:
כנראה אני הולך לקרבי כי יש לי פרופיל ודפר גבוהים נורא ואני נורא התאמנתי לזה בהתחלת המלחמה יותר לאחרונה פחות כי המוטיבציה קרסה ממש, אז נראה, לא יודע, זה מבאס אותי בטירוף

יהיה בסדר תאמין לי זה יועיל לך בהרבה מובנים תבוא בראש פתוח תנצל כל רגע

תראה, הגיוני שתהיה לחוץ מהצבא כי כולם ככה בהתחלה אבל אני יכול לומר לך שטירונות קרבית זה קשה בטירוף אבל בסופו של דבר רק צומחים מזה. אני בהתחלה הייתי מתבכיין על הכל שם ועשיתי למפקדים שלי רק רע מרוב שהיה לי קשה, אבל בסוף אחרי שיחה עם המכית האישית שלי שאני עד היום בקשר איתה(ובהמשך קיבלתי את הכומתה שלה) אני מאז לא מוותר גם אם קשה(למרות שהתפקיד שלי דיי משחיר אבל לא נורא מתמודדים).

הכל טוב

אני לא אוהבת שמסתכלים על דברים כלעצור. אפשר תמיד להמשיך לרוץ- לאן תגיע בסוף? אוניברסיטה, עבודה, ואז מה, עד הפנסיה תרוץ כדי לא לעצור? החיים זו חוויה, לא אוסף של דברים שאתה חייב להספיק עד גיל מסוים. להינות מהדרך תמיד