אנשים שהיו במחלקה פסיכיאטרית,איך זה?

תראי זה תמיד משתנה בין ביה"ח לביהח וזו חוויה אינדיבידואלית לכל אחד
לי אישית היה מדהים, באותה מידה היו כאלה שיטענו שלא

במחלקה של המבוגרים בדרכ מותר פלאפון, בנוער לא (בסגורות) רק כשהמשפחות באות לבקר

פסיכי

תלוי אם זו מחלקת נוער או מחלקת מבוגרים, בכל מחלקה יש יחס שונה.
אצל נוער יהיו יותר סבלניים, אצל המבוגרים יכולים לקשור מישהו להרבה זמן, יש כאלה שגם לא אכפת להם מהמטופלים והמטופלים משתינים על עצמם אפילו.
מותר טלפון נראה לי רק בביקור של מישהו שבא לבקר אותך.

שואל השאלה:
איך היה מדהים? כאילו,מה היה כל כך מדהים לגבי החוויה שם? האנשים,השירות,מה בדיוק

שואל השאלה:
הייטרית אני אשמח אם תרחיבי^^

שואל השאלה:
אני מדברת על מחלקות נוער

במחלקות נוער יש פעילויות שמעבירות את הזמן, יש ארוחות מסודרות, יש זמן לעשות כל מיני דברים כזה ולדבר עם חברים במחלקה.

מדהים נכנסתי אחת יצאתי אחרת בקטע טוב
הקשר עם הצוות היה נעים הפעילויות והטיפולים היו כיפיות
זו עדיין מחלקה פסיכיאטרית אז אין שם אווירה של חופשה בבוקרשט ויש פה ושם סיטואציות לא נעימות אבל החוויה הכללית אם אני צריכה לסכם היא ממש טובה.

היה לי חבר שהיה שם
לו זה היה רע לא נתנו להם טלפון ברמות מסויימות
היה להם רמה 1 2 3 וגם 4? אני לא זוכרת

ברמה 1 היית יכול להיות בטלפון ולצאת הביתה מידי פעם
ככל שזה נמוך יותר ככה מגבילים יותר

^ברמת קרקע היו לוקחים לך את הבגדים, ברמה א' היה לך את הבגדים בחזרה, יכולת להיות עם אוזניות חוטיות וללכת לפינת חי או לחוג תפירה הזה בשישי.
ברמה ב' אתה יכול לחזור הביתה לכמה שעות פעמיים בשבוע לא כולל סופ"ש.
ברמה ג' אתה יוצא פעמיים או שלוש הביתה לכמה שעות בשבוע וגם מבלה את הסופ"ש בבית. אבל יכולים לשחרר אותך בלי קשר לרמה שלך. יש כאלה שנשארים ברמה ג' שבועות בזמן שיש כאלה שמשתחררים ישר אחרי שהם עלו לרמה א'. בשום שלב אין טלפון, אבל אפשר להיות בטלפון כשמבקרים אותך.

^אה אופס(,:

הייתי במחלקת נוער פתוחה, אז זה כנראה שונה מאוד ממחלקות מבוגרים וממחלקות נוער סגורות.
סף הכל החוויה שלי הייתה טובה. לשאלותייך:
1. לא יכולתי להיות עם הטלפון בתוך המחלקה, אבל הייתי במחלקה שיוצאים בה הרבה הביתה/לבית ספר, אז כשהייתי יוצאת הייתי מקבלת את הטלפון בחזרה.
2. לא התעללו בי. היו רגעים לא נעימים, אבל שום דבר לא היה בגדר התעללות.
3. למה הכוונה בשירות? אנשי הצוות היו ברובם מקסימים וניסו לעזור. היו גם רגעים קשים יותר מול הצוות, אבל בסך הכל אני מאוד מעריכה את האנשים שעובדים שם.
4. היה יחס טוב-בינוני. היחס היה מעולה כל עוד את משתפת פעולה עם התכנית הטיפולית, אבל ברגע שהסימפטומים היו בולטים/היית במצוקה/לא שיתפת פעולה, היחס היה מתדרדר משמעותית. זה כנראה חלק מהגישה הטיפולית, אבל זה לא היה נחמד.