בלי הדת מה העניין שלנו הבני אדם להיות מוסריים?

אין צורך בדת
שקין הרג את הבל השם יתברך בא אליו בטענות ועדיין משה ע"ה לא נתן את התורה

יש לנו מצפון שאומר לנו מתי אנחנו מוסריים או לא
יש הרבה השפעה מהחברה ובגלל זה מוסר זה דבר משתנה

התנך זה ספר של ערכים שכן הרבה נורמות חברתיות היום מבוססות על הערכים האלה והם כבר מושרשים בחברה ללא תלות בתנך. להיות דתי זה הרבה מעבר ללשמור על ערכים. ולהיות דתי זה לא הכרחי לשמירה על ערכים כי כמו שאמרתי, הם כבר מושרשים. בין אם אתה מאמין או לא.

הרגשה זה לא אמיתי?

ממש לא
אני לא מאמינה ואני יותר מוסרית מכאלה בשכבה שלי שהולכים עם כיפות וציצית

כדי לחיות בשלום אחד עם השני
והדת זה לא המקור של המוסר או בלי דת אין מוסר, יש מקומות בעולם בלי דת והם מתקיימים בסדר גמור

שואל השאלה:
אבל מה העניין שלי להיות מוסרי, למה שאני לא ידאג לעצמי וזהו, זה סך הכל רגש וזה פשוט לא מעניין אותי

יש אנשים שרוצים שלאחרים יהיה טוב וכל המוסריות הזאת לא קשורה לזה

האדם הוא יצור חברותי שרוצה שיהיה לו סביבה תומכת
גם אם נניח שהלב נותן לך להיות לא מוסרי (השם יודע איך..) עדיין יש לך "אינטרס"

אתה מוזמן לעשות את זה
העניין של להיות מוסר זה לחיות בחברה עם עוד אנשים בשקט ובסבבה

אתה לא חייב להיות דתי כדי להיות מוסרי.
אגב מוסר זה פריווילגיה של מי שטוב לו. כשהמצב רע, המוסר משתנה מקצה לקצה הופך להשרדותי.

שואל השאלה:
אז בסדר אני מבין למה רוב האנשים כן מוסריים אבל אפשר לבוא בטענה לאדם שמחליט שהוא לא מוסרי?

בעיקרון כן
אתה חי בחברה עם עוד אנשים ואם מה שאתה עושה משפיע גם עליהם הם יכולים להתלונן על זה
אם אתה לא מוסרי אבל לא משפיע עליהם אין סיבה שיהיו טענות

האם באמת צריך דת בשביל לעצור את עצמנו מלעשות דברים נוראים לאחרים?
בסוף זו הידיעה שאתה רוצה לקבל יחס בסיסי מסוים, ויותר הגיוני לרצות ולצפות ליחס שאתה בעצמך דוגל בו כלפי אחרים...

ולמה שלא יהיה אפשר לבוא בטענה כלפי מישהו? אם מישהו פוגע בך מן הסתם שתבוא אליו בטענה
ככה זה, אם אתה פוגע אתה צריך לשאת בהשלכות... הפגיעה היא לא חד צדדית (לא אמורה להיות). אתה פוגע - אתה נפגע

זה רק מוכיח שהדת זה כלי להפחיד אנשים,כי יש אנשים שבאמת בלי הדת היו מראים את הפרצוף האמיתי שלהם

בלי קשר לדת, ללא מוסר ההאנושות לא תשרוד, אנשים מטבעם רוצים הכל ובכדי להשיג הכל צריך להיות האדם היחיד בעולם.., ללא מוסר כל אחד היה נלחם להיות האדם היחיד הזה..

ילדים מקבלים מוסר מההורים שלהם, הם מנחילים להם אותו מגיל מאוד צעיר וכך הם לומדים מוסר, לא בשום מקום אחר אפשר לרכוש כלים שילוו אותם לכל החיים. האושר שלהם להצליח לכבוש את הכעס שלהם ואת התשוקה ולהנהל כמו בני אדם מכובדים מקבל הרבה ערך במשפחה - והם נחשבים לבני אדם טובים. זה מה שממשיך את השושלת של המוסר

אף אחד לא צריך דת בשביל מוסר וערכים, לא צריך "עולם הבא" בשביל להיות אנשים טובים ולצאת ידי חובה ולקבל טוב בשביל להיות טוב
צריך להיות טוב כי זה טוב
אתה חסר מוסר וזה בסדר יש עוד אנשים כמוך אבל זה לא אומר שכולם ככה.

אני לא צריך ספר בן 2000 שנה ואל כדי להיות מוסרי, אם אתה אומר שהדבר היחיד שמונע ממך לרצוח ולאנוס זה שאתה מפחד מהגיהינום, מבחינתי אתה לא שונה מכאלה שהסיבה היחידה שלא מקיימים פשעים זה שהם מפחדים מהכלא

אם הסיבה שלך לא לרצוח זה פחד (מהגיהינום או מהכלא) זה אומר שאתה אדם שלא בריא בנפשו וכנראה יש לו נטייה לרצח (לדוגמה, אותו דבר על גניבה או מה שלא יהיה)

הבן שלי קלט בחוכמתו את אונס דינה בספר בראשית - הוא גם הבין שהכריחו אותה להתחתן עם האנס שלה בכיתה ג'. מה זה מוסר לומדים מהתורה, חבל על הזמן. הבן שלי בא בטענות למורה שלו בתנ"ך ואמר לה שזה רעיון גרוע שיכריחו את הנאנסת להתחתן עם האנס - ובעצם לתת לו לשחזר את האונס שוב ושוב - ולקורבן להיפגע בלי הפסקה עד סוף ימי חייה. בכיהת ג' הבן שלי קלט - שיש דברים מאוד לא מוסריים בדת. בדיקה קצרה של רשימת הפדופילים בישראל תניב לפחות 35 אחוזים של חרדים. איפה הם איבדו את המוסר שלהם אלה?!

מה הקשר יש גבולות ברורים של טוב ורע
לאף אחד אין זכות לקחת חיי אדם אחר למשל או לקיים יחסים ללא הסכמה

כי זה הדבר הנכון לעשות

^^^לא יודעת מאיפה את ממציאה את זה אהובה האונס רצה להתחתן איתה ובתגובה למעשה אחים שלה שחטו את כל העיר מה יש לך

קודם כל מי אמר שבלי דת אין משהו אמיתי?

דבר שני, המון ואף רוב המוסר שלנו היום בחברה המערבית הוא תוצאה של פילוסופיה חילונית. הרעיונות הליברלים, זכויות, שוויון, חירות, ועוד המון תיאוריות מוסריות ופוליטיות יצאו מאנשים לא מאמינים ועד היום מאמינים בהם מיליארדי חילונים.

ונניח נלך איתך ואין שום דבר "אמיתי" במובן מסוים כלומר אין נכון או לא נכון אובייקטיבי מוחלט, אלא "רק" רגשות, אז? אכפת לך מאמא, אבא, המשפחה והחברים שלך בגלל איזה טיעונים אובייקטיביים וכי הם עובדתית הכי חשובים או משהו כזה? או כי אתה אוהב אותם? אתה לא מרביץ לאיש אקראי ברחוב כי זה במובן מסוים מתיישב עם איזה טענה אובייקטיבית או כי אכפת לך מאנשים ואתה לא רוצה לגרום לסבל סתם כך? מה עם חמלה, אהבה, כבוד, האם הרגשות האלו לא מניעות אותך איך לפעול בעולם?

לדעתי אתה לגמרי צודק, אין באמת שום מוסר אובייקטיבי שאתה צריך לפעול לפיו. אם אתה לא מאמין בדת אין לך באמת סיבה מחייבת למה טוב ומה רע
אנשים חזקים באמת לדעתי מנחילים לעצמם מוסר משל עצמם, קובעים לעצמם את הערכים אחרי הרבה הטלת ספק, אבל גם הרבה הסתכלות והתבוננות לתוך עצמם והבנה של מה שבאמת חשוב להם ויעזור להם לחיות את חייהם. זאת בעיניי הדרך הכי בריאה ונאמנה לעצמך לחיות

כרגיל התשובה היא לקרוא ניטשה

שואל השאלה:
גברת טיטי זה נשמע שיש לך ילד ממש חכם אבל את לא ענית על מה ששאלתי, גם אם את לא מאמינה במוסריות שבתורה אבל עדיין מי שמאמין בה הוא יקיים אותה כי יש המשכיות ושכר עונש וכו' אבל לאדם שלא מאמין מה העניין שלו להיות מוסרי הרי מבחינתו אחרי שהוא מת אין כלום אז שידאג רק לעצמו וזהו

אתה אומר כאילו אנשים בלי דת אין להם ירכים, וזה לא נכון.
דת כן נונת יותר ערכים מסוימים. אבל זה לא שבלי דת אנשים נהיים מפלצות

ששואל השאלה יתקן אותי אם אני טועה, אבל אני חושב שאנשים פה לא הבינו את השאלה ממש. השאלה היא לא "איך אפשר להיות מוסרי בלי דת?" אלא "למה להיות מוסרי בלי דת?". זאת שאלה די מעניינת שאני חושב שהרבה האנשים צריכים לשאול את עצמם

שואל השאלה:
^בדיוק

אנונימי התשובה היא פשוטה:
אנחנו לא עושים קע לאחרים כי אנחנו לא רוצים שיעשו רע לנו. זה הכל.

מה זה אין פה שום דבר אמיתי?

לגמרי .בגלל זה צריך ללכת עם הדת זה הדרך שלנו בחיים.
מינוסים? תמשיכו

מסכימה

דווקא לרוב המאמינים הם פחות מוסריים ושונאים

לצערי כן.
-על פי מחקר מתברר שפחת השימוש במילים מוסריות, רבים מהמילים מוסריות איננו יודעים להבין אותם אפילו, מה שבעבר היה שגור ומובן על כל לשון.
-כל מדד מוסרי וזוגי, מראה שאנחנו בהתדרדרות מוסרית, מה שמתקשר לינארי עם עליית האתאיזם.
-העולם מתדרדר למוסר רגשי, ולא מוסר בהגדרתו, ואני חוזה שזה יהווה סכנה עצומה לאנושות, הלוואי והתבדה.
-החברה מונהגת על פי פיתויים, העקרונות הפכו את מקומם לרגשות.

לא בהכרח- אפילו לפי היהדות. נגיד- בעשרת הדיברות, תאוריה ידועה שה' הרחיב על הדיברות שיהיו בין האדם למקום יותר מהדיברות בין אדם לחברו כי הדיברות בין אדם לחברו לא היו חידוש, והדיברות בין אדם למקום כן.

מעבר לכך- יש המון פילוסופיה של אתיקה שלא קשורה לדת. כמו ה"טוב הכללי" של ג'ון סטיוארט מיל, "מוסר האדונים ומוסר העבדים" של ניטשה, או אפילו מוקדם יותר- סוקרטס ואריסטו.

אז אתה בא להגיד שאם לא היה כתוב בדת שאסור לרצוח, היית רוצח?

מוסר זה משהו שבני אדם פיתחו, ולא איזה אל מהשמיים.
אנחנו יצורים חברתיים שתלויים אחד בשני, ולמדנו לאורך אלפי שנים שכדי לשרוד ולהתקדם כקבוצה אנושית, צריך כללים, והכללים האלה נוצרו מלמידה חברתית, ומהבנה מה גורם לחברה לשגשג ומה הורס אותה.
מוסר אמיתי אף פעם לא מגיע מפחד מעונש או מהבטחה לפרס, אלא על הבנה של הערך האנושי והחברתי של זה, ולא כי מישהו מאיים עלי בגיהנום. דת לא מייצרת מוסר, היא מייצרת ציות. ואנשים שחושבים שהמוסר בזכות הדת כנראה אף פעם לא שאלו את עצמם בהקשר של מוסריות, אם משהו נכון או צודק, אלא מה האל ציווה אותם. וזה חד משמעית לא נקרא מוסר.
באותה מידה, בדת יש אינסוף מעשים לא מוסריים.
כמו סקילת אישה באבנים ("סקילת נערה שלא בתולה" - חומש דברים פרק כב)
סקילת ילד שלא מציית להורים שלו ("בן סורר ומורה" - חומש דברים פרק כא)
הריגת הומוהים ("משכב זכר" - חונש ויקרא פרק כ)
סקילה על חילול שבת ("מקושש עצים" - חומש במדבר פרק טו)
ויש עוד עשרות כאלה. אתה יותר מוזמן לבדוק אותי, ובעיקר לבדוק מה יש בדת הכל כך מוסרית שאתה כל כך מהלל.

מי שהורג כי אל ציווה עליו את זה, הוא לא פועל ממוסר, אלא מבצע פקודות.
מוסר דורש חשיבה ושיקול דעת, ודת דורשת ממך לכבות את זה ולציית.
וההיסטוריה מראה לנו טוב מאוד שדת
היא המתכון האולטימטיבי לדיכוי ואסון שנעשה בשם אמונה וציווי אלוהי.

הגיע הזמן להישען על עצמנו ולא על מיתוסים עתיקים. היום יש לנו חשיבה רציונלית, ידע מדעי וקוד מוסרי אנושי שנבנה כדי לאפשר לחברה שלנו לשגשג.

אני מסכים איתך שהדת היא הבסיס למוסר, אבל חייו של אדם לא צריכים להיות סובבים סביב הדת.

שואל השאלה:
לא אמרתי שאי אפשר להיות מוסרי בלי הדת, תקראו עוד פעם את השאלה

העניין שלנו להיות מוסריים מעבר לתועלת הכלל והיכולת לנהל חברה (חברה בלי מוסר פשוט מתפרקת, למשל זה אפילו הצליח לפרק את האימפריה הרומית ובקרוב את החברה שלנו), הוא מניעה פנימי, שכן עמוק בתוכנו כולנו מודעים לחוקי העולם אבל חלקנו בוחרים להתעלם וללכת אחר היצר הרע פשוט. במשפט של אחרית הימים כולנו נעיד על עצמנו על הדברים הרעים שעשינו, משמע שאנחנו יודעים מה טוב ומה רע (הרי אכלנו מפרי עץ הדעת)

מוסריות לא קשורה לדת, אם אתה מוסרי רק בגלל שהדת שלך אומרת לך לעשות את זה, אתה לא מוסרי. לא מאמינה ויותר מוסרית מכל הערסים עם הכיפות בשכבה. העניין שלנו כבני אדם להיות מוסריים זה כי קודם כל אנחנו יצורים חברותיים ואוטומטית נרגיש צורך. אבל אמרת לשים רגש בצד אז, אם כולם התעניינו אך ורק בעצמם לא נשרוד.

אפשר לומר שהדת היא כמו חוק
החוקים במדינה הם כמו ה"מוסר", וגם אם הם לא באים לנו בטוב אנחנו לא נעבור עליהם..

^ החוקים במדינות העולם ממש לא מוסריים ולא יכולים לשמש כמוסר כי הם נועדו מראש לרמות את בני האדם

דבר ראשון, יש דבר שנקרא מצפון. אם תתנהג חרא כל הזמן זה יתחיל להרגיש לך רע.
דבר שני, אם לא תתנהג בצורה מוסרית, אנשים לא ירצו להיות לידך, לא תתקדם בחיים ותדפוק הזדמנויות

כתוב בששת התחבולות של ג'יאנג זיאה:
"איפה שיש צדק ונדיבות לשם ימשכו לבבות האנשים"
אנשים אוהבים שנדיבים כלפיהם, שנוהגים בהם באנושיות ובצדק. מוסריות מורכבת מהערכים של אנושיות, נדיבות, צדק ויושרה.
ולכן, איפה שיש מוסריות לשם ימשכו האנשים.. אם המנהיג מוסרי: "כל אשר תחת השמיים יהיה כנוע לו." וזה הייסוד שבהקמת ממלכה וניהול מדינה.

השאלה שיש לשאול היא: כלפיי מי יש לנהוג במוסריות וכלפיי מי יש לנהוג באכזריות..

בנאדם שמוסרי רק בגלל הדת הוא בנאדם מזעזע

בגלל זה יש פילוסופיה.
דת היא רק דרך אחת להביע את המוסר, ודווקא הדרך הכי יעילה והכי פחות "מוסרית
" כיוון שהיא לעיטים באה (בעיני) עם כפיה ושטיפת מוח.
הפילוסופיה של המוסר היה קיים עוד שנים לפני.

דת זה בהחלט מקור מוסר זה למה אצל אנשים שמאמינים יש הרבה תרומות למען החברה

אם לא היינו מוסריים היה בלאגן אחד גדול ..

אני לא מאמין בדת,
ועדיין אפפר וצריכים להיות נחמדים מההבנה שעוד אנשים כמוני וכמוך תקועים בעולם הזה ומתמודדים עם החיים, ו

אנחנו צריכים לנסות לעזור אחד לשני עם כל השיט הזה שהוא החיים,
שהוא כבר ככה קשה מספיק לכולם גם אם לא נהיה מניאקים.

כדי לשרוד ולשגשג בצורה טובה ויעילה יותר?

בני האדם
ומה זה אומר "עניין של הרגשה"? ברור שמוסר הוא סובייקטיבי. יש כאלו שיפריע להם לאכול בשר, ויש כאלו שלא יפריע להם לרצוח. אבל אם אתה מוסרי רק כי הדת שלך אמרה לך, יש לך בעיה הרבה יותר יסודית מזה.

העניין שלנו להיות מוסריים הוא מהטבע שלנו. ה"רגש" הזה שדיברת עליו. אתה מוזמן להתעלם ממנו, לרצוח ולאנוס או מה שבא לך, וללכת לכלא.

^ אבל אז איך אפשר לדעת מה בסדר ומה לא? אפשר לתרץ מעשים רעים עם מלא כוונות טובות וכן ניתן להבאיש מעשים טובים ולהציגם כרעים

מצפון, אהבת האחר, החוק

אני מבין למה אתה מתכוון.
מוסר אצל לא דתיים זה יותר בכיוון של "בואו נעשה הכל כחברה כדי שלי ולכמה שיותר אנשים יהיה טוב כדי שיהיה סדר והחברה תתקדם" דוגמא: לרצוח בלי סיבה זה לא מוסרי כי אני לא הייתי רוצה שזה יקרה לי וכי זה פוגע בסדר של החברה.

הדת לא התחילה את המוסר אלא לקחה עליו בעלות, המוסר אינו שייך לדת ואם הוא משוייך לה - זה חד וחלק למטרות כלכליות. כל התנ"ך שלנו מלא במקרים שאין בהם מוסר

^ אל תשכחי שאת המוסר שאת שופטת לפיו בני האדם קבעו בשרירות. בעוד שהמוסר של התורה משקף את חוקי העולם

^^
*התנך מתאר מלא מקרים חסרי מוסר*, אכן, כמו שספר על מוסר אמור להיות.. התנך הוא ספר שכל מטרתו להראות את העקרונות החשיבה המוסרית על ידי הסיפור והנאמר בו.
ואכן כל פילוסוף והיסטוריון מערבי אומר ויודע שעקרונות המוסר של המערב באו מהתנ"ך.

נדמה שאת חסרת מושג מהו ספר מוסר, ובייחוד ספר שנשא את העולם המערבי על כתפיו. אם בעיניך המוסר אמור להיכתב בצורה של כללים, זוהי שגיאה יסודית שאינה קשורה למהות הספר, המוסר התנכי עובר בצורה של סיפורים.
וזה ידוע היטב לכל אדם שמבין דבר בסיסי בתולדות המערב.

אז בבקשה אנא ממך, היצמדי למדד, היצמדי למקורות, הביני יותר טוב, ואז תתבטאי.
מומלץ לכולנו.

ביהדות מדובר על מוסר, וכן גם בדתות אחרות כמו הבודהיזם.. ישנו גם את הלימוד הקונפוציאני העוסק במוסר שממנו התפתח למשל הבושידו של יפן.
לכל אחד יש את הדעה שלו למה זה מוסר אך שימו לב לבעיה אחת, אנשים רבים מפתחים את דעתם על סמך עצמם ואינם נעזרים בחכמים מהם,אינם שואלים כתבים עתיקים העוסקים בנושא ואפילו לא פונים להתייעץ עם חבר.. מתוך כך: המוסר שהם בונים לעצמם עשוי להיות מעוות והם עלולים להגיע למחשבות מרושעות ולוקות בחסר..
זו הבעיה בימנו: אנשים רבים מניחים שהמוסר שהם בנו לעצמם בלי שום ביסוס הוא הצדק האמיתי, בעוד שככל הנראה הוא לוקה בחסר והם לעולם לא יהיו מוכנים להודות בעובדה זו.
כשמבינים את זה, מבינים את החשיבות שבלמידה ומחקר.. זה בסדר שתלמד את קונפוציוס ותשאב ממנו רק חלק מתורתו, ישנם דברים שמתאימים לנו וישנם דברים שפחות מתאימים. העיקר הוא לבסס את עצמך אצל החכמים והאבות ואין כמו לבקש את עצתם של הזקן והחבר.

בתור אינבדואל אין

בגדול התשובה היא שאין משהו *נכון*
אבל, אני יכול להגיד לך מה *כדאי*, ואדם שחי בסביבה עם ציפיות ונורמות לפעמים מפנים אותן באיזשהו שלב והוא יכול לשפוט את עצמו ולהרגיש רע עם עצמו אחרי דברים שהוא עשה, והאדם הוא חיה חברתית
בנוסף הרבה פעמים בעולם אישי בלי חוקים קל לאבד אחיזה וליפול לדמיונות שלפעמים יכולים להפיל אותך, כמו לדוגמה להבריח סמים, מי שלא עשה את זה בגלל המוסר ואז הבין שהמוסר לא מחייב אותו הוא עלול לפספס עוד כמה סיבות לא לעשות את זה כי מבחינתו הסיבה הגדולה נפתרה ולא רלוונטית, והרבה פעמים הסיבות האחרות יכולות להישקל בצורה פחות טובה, גם כי יש פחות מקרים של אחרים בשביל להשוות, וכך להסתכן באיבוד החירות בתא קטן
אם יש אדם אפאתי לגמרי לסביבה או לחוש המצפוני והוא גם מקצועי במה שהוא עושה אין שום דבר שאפשר להגיד לו