הגיוני שאני לא מאמין באהבה יותר?

הייתי הכי לובר בוי בעולם הייתי בשתי מערכות יחסים בחיים שלי ואני בן 18 הראשונה הייתה 8 חודשים השנייה שנה והשנייה נגמרה לפני חודשיים,
השקעתי בבת זוג שלי המון קניתי לה פרחים נתתי לה זמן לבד זמן איתי קיבלתי את הדברים הטובים והרעים בה ולא שפטתי אותה, וגם בפרידה תמיד אמרו לי שמגיע לי אדם שבאמת מגיע לו אותי אבל אני באמת לא מבין אם אני כל כך טוב לך למה את כבר לא רוצה, ואולי אני נופל פשוט על אנשים לא בסדר תמיד אבל נגיד ממש שבוע שעבר סיפור קצר, אני הלכתי עם ידידה לתל אביב והיא הביאה חברה שלה שאני לא מכיר, הכרתי את החברה הזאתי פעם ראשונה אותו יום ובאותו יום היא ניסתה לעשות עליי מוב ובסוף התנשקנו ופתאום פיתחתי ממש דברים לאדם הזה ואני מדבר איתה בהודעות ונחמד לי ואז פשוט היום ידידה שלי אומרת לי שכדאי לי להפסיק לדבר איתה כי היא בקטע של מישהו אחר וניסצתה לנשק אותו אתמול, ואני באמת היא הייתה הנשיקה השלישת שלי בחיים וזה היה מוזר כי אני תמיד חושב על האדם לפני שאני עושה איתו משהו אבל זה היה שונה, אני פשוט מרגיש שלא משנה כמה אני אנסה ואהיה לובר בוי בעולם הזה אפילו עם בנות שמתחילות איתי אני לא מרגיש שזה יחזיק ואולי יהיה משיכה אבל זה יפסיק אחרי הכל, ואין ודעוות, אני פשוט מרגיש שאם הייתי טוקסיק לבנות זוג שלי ואפילו אלייה ומתנהג בצורה קצת מניפולטבית שאני יכול לעשות ודומינטנטית הן היו נשארות כמו שהייתי רוצה אבל אני האמנתי שאני לא צריך את זה ואני באמת אהיה אוהב והכל יהיה בסדר אבל עכשיו מרגיש לי שאין כבר למה להאמין באהבה כמו שהילד הקטן שהיה בתוכי פעם האמין ורק רצה להרגיש אהוב, ואני כותב את כל זה אבל יודע שיש לי בעיה כלשהי בראש שברגע שאישה מראה בי קצת עניין אני יכול לתת לה את העולם שלי אם היא מוצאת חן בעיניי

מישהו עוד מרגיש ככה?