זה מרגיש לי שכל עוד אני במדינה הזו אני "כלואה", מישהו מרגיש משהו דומה?

קשה לי, ואני שונאת את חוסר הסובלנות של עם ישראל כשזה נוגע לבעיה הזו. כל פעם שמישהו אומר שהוא רוצה לעבור הם מתנהגים כאילו הוא מינימום פושע שבגד במדינה.
אפשר באמת להאשים אנשים שהם לא רוצים לחיות במציאות אלימה, מצלקת, ומלאה בשנאת חינם?
ואפילו חוץ מהפאן הבטחוני, בקטע אישי יותר, אני מרגישה שאין מי שיבין אותי במדינה הזו. לא משנה לאן אני הולכת מה שאני אוהבת לעשות נחשב "מוזר", אין לי עם מי לדבר על התחומי עניין שלי אין עם מי לשתף.
באמת שאני אוהבת את המדינה הזו אבל אני מרגישה שאין לי מקום פה. זה מתסכל. זה מרגיש שכל עוד אני פה אני לא יכולה להתקדם עם החיים שלי למקום שבו אני אהיה מאושרת
ואני מסתכלת בחול ואני רואה שאפילו אנשים כמוני מוצאים את המקום שלהם, אני רוצה גם לחוות את זה