אני בת 23 ויוצאת עם מישהו כבר במשך 6 שנים (18+- אנשים בוגרים בלבד!)

את הסכמת להצעת נישואין?

תנסי לדבר איתו על הנושא הזה שזה מאוד חשוב לך ושזה החלום שלך ומה שיעשה אותך מאושרת.
תנסי להבין מהמקום שלו ותחשבו מה אתם עושים ביחד

זה מצב לא פשוט. מצד אחד את אוהבת אותו והוא חלק מאוד גדול מהחיים שלך, ומצד שני הרצון לילדים התחיל להתעורר וזה משהו שאי אפשר פשוט להתעלם ממנו.
אם הוא לא רוצה ילדים בשום מצב, את צריכה לשאול את עצמך אם תוכלי לחיות עם זה בעתיד.
אם את שואלת אותי באופן אישי, הייתי מוותרת על היחסים. ילדים שזה משהו שחשוב לי

הטבע של בני אדם זה להביא ילדים וזה חלק מהתפקיד שלנו בעולם הזה- המשכיות.
אני חושבת שאת לא צריכה לוותר על עצמך בשבילו ואם להיות אמא זה משהו שאת רואה בו עניין וחלק מהקיום שלך בעולם הזה אז תקחי צעד אחורה ותוותרי. יש עוד המון גברים בחוץ ואת לא צריכה לוותר על עצמך בגלל שאתם 6 שנים ביחד והתרגלת אליו .

^קל לך להגיד לוותר עליו, את אומרת 6 שנים כאילו זה כלום
תחשבי שהוא כל החיים שלה במשך כל כך הרבה זמן והחבר הכי טוב שלה, זה לא כזה פשוט

^זה לגמרי לא פשוט במיוחד שאת לא רגילה לחיות לבד, אבל אני מעדיפה לבכות על זה שעזבתי אותו מאשר לבכות איתו על זה שאין לי ילדים רק כי הוא לא רצה להביא ילדים. אם היא תוותר על עצמה בגללו היא תאכל את עצמה בעתיד

כן קל לי להגיד לה לוותר על היחסים, זה בזבוז זמן בעיניי. היא רוצה ילדים הוא לא רוצה ילדים ויש פה פער. הרצון לילדים זה דבר שהוא בסיסי

מסכימה ^

לגבי נטייה פסיכולוגית להמשכיות ליהיא הסבירה את זה מצוין כי זה באמת ככה, ההרגשה האימהית שלך הוא לגמרי מובן וטבעי בעיקר כשאנחנו מתבגרים,
אני לא חושב שצריך לוותר על הקשר הזה אלא להסביר לו את זה שאת רוצה להקים איתו משפחה ושהוא לא יצטרך להיות היחיד שפעיל בשביל לבנות את המשפחה הזו.

כמה את רצית שיהיו לך ילדים? אולי יש אפשרות להאמץ? תדברי איתו על זה ותגיעו למסקנה משותפת, מקווה מאוד שההרגשה הזאת תגיעה גם אצלו כי כשמתבגרים אז באופן טבעי הרצון הזה מגיע.

תדברי איתו על זה ותראו מה אתם עושים ביחד
אל תוותרי על להיות אמא אם זה באמת משהו שאת רוצה.תדברי איתו ובטוח אפשר למצוא פיתרון לכל דבר אפשר

אגיד לך מה.
זה לא הולך להשתפר אם לא תעלי את זה. שבי איתו ברוגע לשיחה, תסבירי לו שאת חושבת על ילדים לאחרונה ושאת לא רוצה לשים את שניכם במצב לא נעים. תראי איך הוא מגיב, תני לו לחשוב קצת ואם את עדיין תרצי ילדים והוא עדיין יהיה בראש של לא ירצה אז אין מנוס מלחתוך. זה משהו שחושבים עליו בגילאים האלה וזה שיקול רציני

דבר ראשון זה ממש גרוע שאת רוצה ילדים רק בגלל שאת רואה שלנשים אחרות יש אבל עדיין טוב שאת רוצה (מניע גרוע תוצאה טובה).
דבר שני את יכולה לנסות לדבר איתו על זה ולמצוא פתרון(אם לא עשית את זה קודם).

אני חושבת שאת לא צריכה לוותר את הרצון שלך על להביא ילדים לעולם בגללו, לדעתי הוא צריך לקחת צעד אחורה לגבי הרצון שלו לא להביא ילדים לעולם ולעשות צעד קדימה לעברך, לפחות שלא יחשוב רק על עצמו במערכת היחסים של שניכם.

תקשיבי עם אתם לא באותו מסלול וברור שבסופו של דבר תרצי ילדים תגידי לו להתראות עם כמה אהבה שיש לך זה החיים שלך ועם לא הוא יגיע מישהו אחר בחיים על תוותרי על עצמך בשביל מישהו אחר

בן כמה הוא היה שהוא אמר שהוא לא רוצה ילדים?
מקווה שהוא יגדל קצת ויחשוב כמוך. אין לי מה להגיד חוץ מ"לעשות את הדבר הנכון = לעשות את הדבר הקשה"

^^^ישראל 21 - זה לא רק בגלל זה, אלא שזה מזכיר לה את הרצון שלה.

קודם כל לדבר איתו על זה

אל תוותרי על ילדים.
תדברי איתו שיחה רצינית ואם הוא מספיק אוהב אותך הוא יעשה איתך ילדים אבל זה באמת משהו שלא מתוותרים עליו (ילדים)..

תשמעי זה קשה ברמות אבל לדעתי את צריכה לדבר איתו על זה, אין סיבה שאת תצטרכי לחיות את החיים שלך לא באמת כמו שאת רוצה אותם. אפשר להבין שאת אוהבת אותו ואת רוצה להיות איתו לתמיד אבל אני בטוחה שגם הוא לא ירצה שאת תהיי איתו אם את לא שלמה מספיק ואת מרגישה שאת רוצה ילדים ויודעת שלו זה יפריע

תשמעי אין כל כך מה לדבר איתו
הוא לא רוצה
אם את לא תפרדי ממנו את תתחרטי על זה כל החיים, בסופו של דבר נמאס מבני אדם
ילדים זה סיפור אחר

מכיר כמה סיפורים על זוגות כאלה, לרוב הם מתפשרים על ילד אחד

וואי אוף איזה מצב מסובך
דבר ראשון אתם מאורסים זה סיפור אחר. תדברי איתו על זה, את חייבת
אם אתם באמת אוהבים אחד את השני אתם תמצאו פיתרון. תנסו להגיע ממש לשורש הבעיה למה בעצם הוא לא רוצה ילדים?
ומעבר לזה, אם הוא בדעה חד משמעית שלא משנה מה המחיר הוא לא מביא ילדים- את חייבת לחשוב עם עצמך. את תרגישי חסך כל החיים שלך על זה שלא הבאתם? זה משהו שירדוף אותך? אם כן, ועם כל הכאב שבדבר, כנראה שתצטרכי לעזוב. זה נראה לא אפשרי וזאת באמת תהיה תקופה קשה אבל בסופו של דבר את תמצאי את עצמך ויותר מזה את תמצאי אהבה, את תמצאי מישהו שרוצה משפחה איתך ורוצה לגדל איתך בית.
אני מאחלת מלא בהצלחה❤

תדברי איתו שוב פעם בפעם אחרונה.
אל תשכחי שהתחלתם לצאת הייתם ממש ילדים וברור שהחשיבה שלך השתנתה.
אם זה הרצון שלך להפוך להיות אמא אל תתני לאף אחד לעצור אותך.
זה קשה אני יודעת אבל אני חושבת שאם הוא לא רוצה ילדים פרידה זאת האפשרות היחידה..
אל תדאגי את בת 23 את עדיין צעירה.

אני חושב שבעתיד הוא ירצה, לגברים זה מגיע מאוחר יותר. תראי איתו הרבה סרטים על משפחות עם ילדים קטנים וחמודים. לא צוחק...

את יכולה להביא מתרומת זרע ולחיות ביחד עם בן הזוג.. השאלה אם הוא יסכים לקבל את זה

לדעתי זה נקודת משבר זה לא סתם האם באלך לגור פה או שם ילדים זה הכל בתוך הטבע שלך זה לרצות ילדים ואם זה מתעורר עכשיו לא תוכלי להשתיק אז הברירה היא או שהוא יסכים ותגיעו לפשרה או שלהיפרד לפני שתהיי ממורמרת בעתיד

תאמצי כלב

אלייסטור את בת 23 מה את ממהרת לרצות ילדים החיים עוד לפנייך

תנסי לשכנע.. לדבר איתו על זה

אם האהבה חזקה מספיק הוא ישתכנע ויהיו לכם ילדים מקסימים כמו שאתם זוג מדהיםם

אני אישית חושבת שאם הוא לא רוצה ילדים ובסוף הוא יגיד שכן כדי לרצות אותך או משהו (אם תשכנעי אותו) אז יד מצב שהוא לא יאהב את הילדים או משהו ויתייחס אליהם לא טוב ככ.

לדעתי הקשר איתו יותר חשוב מילדים. אם את אומרת שהבנאדם הוא הכל בשבילך והיה כנה איתך מההתחלה לגבי זה אז באמת שווה לוותר על זה כי את רוצה ילדים? להיות כנה לפעמים זה נראה שלהביא ילד זה קצת אנוכי. אף אחד לא באמת עושה את זה כדי שהזן שלנו ימשיך לשרוד אלא אנשים רוצים ילדים כי זה עושה להם טוב, לדאוג למישהו, לגדל מישהו, סוגשל לחזור לתקופה הכי טובה שלך בחיים(ילד קטן) דרך החוויות שלו. אין לי בעיה עם זה ואני גם רוצה מאוד להביא ילדים לעולם, אבל לא הייתי מוותר על אהבת חיי שבאמת הכל בשבילי בשביל ילדים.

לדעתי הקשר חשוב יותר מילדים עדיף לך לוותר

שמעי, לדעתי את צריכה לדבר איתו על זה, כי זה לא הגיוני שאת תפסידי דבר כל כך גדול וקדוש בגללו, כן הוא לא אמור להסכים להכל כן, אבל את גם לא חייבת להסכים לכל מה שהוא רוצה, במיוחד בדבר כזה. אני יודעת שמה שאני יגיד יהיה קשה אבל אני רוצה לחשוף אותך לאפשרות שבאמת קיימת ( את לא חייבת לקחת את זה ללב), הוא פשוט יכול גם לרצות רק בגלל שאת רוצה את זה, לדעתי מגיע לך יותר.

^מזאת אומרת מגיע לה יותר? היא אומרת שהבנאדם הוא הכל בשבילה ושהוא היה כנה איתה לגבי זה מההתחלה. הרצון להביא ילדים הןא אגואיסטי. לא בהכרח לא מוסרי אבל אגואיסטי ללא ספק

^כי מגיע לה יותר נקודה
הוא חשוב בשבילה, אז למה שהיא לא תהיה חשובה לו? כי אם היא הייתה לו חשובה באמת הוא היה מוכן לעשות בשבילה את הכל אפילו לרצות ילדים, אבל כנראה שהוא לא הבן אדם הנכון, ופה המקרה האגואיסטיות היא לא להביא ילדים לעולם ( שחלק מהדתות זה משהו קדוש ), אלא שהוא חושב רק על עצמו ושם את הרצונות שלו לפני האשתו לעתיד. לסיכום, לדעתי לארוסתו מגיע מישהו יותר טוב שהיא תהיה הכל בשבילו.

^ סליחה? היא חזרה על זה שהוא הכל בשבילה. הןא אמר לה מההתחלה לגבי זה שהוא לא ירצה ילדים. את לא יכולה להגיד "למה שהיא לא תהיה חשובה לו" כי אפשר להגיד שלהכריח אותו להביא ילדים זה להגיד שהוא לא יהיה חשוב לה. אפשר להגיד שאם הוא היה חשוב לה באמת אז היא הייתה עושה הכל בשבילו כולל להתחשב ברצונות שלו שהוא היה כנה לגביהם מההתחלה. מה זה קשור לחלק מהדתות? היא שייכת לחלק מהדתות? את לא יכולה להשתמש בטיעונים האלה כי אפשר להביא טיעון נגדי מאוד בקלות.

אתם לא באותו ראש לגבי העתיד
זה יכול להרוס לך את כל החיים
זה החלום שלך והוא זה שעוצר לך אותו

^^ על זה שאוהבים זה תמיד יהיה שהצד השני יהיה חשוב בשבילם, אבל להגיד לה בגיל בתחילת הקשר ( שזה יוצא שהם היו בני 17 בסך הכל ) שהם היו בני נוער שהעתיד אצלם בשלב הזה ממש לא מסודר ולכן מן הסתם שעל ההתחלה זה לא יהיה לה משנה. הוא יכול לרצות את זה אוקי? אבל אם היא רוצה את זה אז זה או פרידה או שהוא עושה כן עושה את זה, כי בסוף התהליך של ההיריון עובר אצלה ובגלל שזה הגוף שלה היא מחליטה לגביו והוא לא ממש יכול להחליט על זה מה לעשות לה בעיניין של הנושא הזה, ובגלל שהוא יהיה מעורב בשלב של לחנך אותה יש לו אפשרות להגיד לפני אם הוא רוצה או לא רוצה.
* לגבי ההפרכה של הטענה שלי לא ממש הצלחת לעשות אותה כמו שצריך. מה שאתה עשית זה לחזור על אותו הסבר שהיה לך מקודם והדבר היחיד שהוספת זה שהתחלת לקשר מה שכתבתי בסוגריים, אחרי שכתבת שלהביא ילדים לעולם זה אגואיסטי ( שאין פה קשר לנושא של השאלה ) ולא לעיניין עצמו.

^ הוא לא מחליט? איך זה קשור לזה שהיא זו שתהיה בהריון? היא לא יכולה לכפות עליו להכניס אותה להריון. כן חזרתי על עצמי כי אני לא רואה איפה טעיתי בדיוק. לדעתי להביא ילדים לעולם זה אגואיסטי ולכן קשר עם אדם כזה יותר חשוב מילדים

^כי בסוף ילדים בעולם באים מהריון נכון?
נכון היא לא יכולה לכפות אותו, ולכן זה אם הוא מסכים או לא, כמו שהיא לא יכולה לכפות עליו שהוא יכניס אותה להריון אז גם הוא לא יכול לכפות עליה שהיא לא יכולה להביא ילדים לעולם בגללו.
אוקי נעזוב לרגע שזאת הדעה שלך ( מכבדת).
זה נכון שזה הרצון שלו, אבל גם לה יש לה רצונות משלה כי היא בכל זאת בן אדם כמוה, הוא לא יכול לכלוא אותה ולהגיד לה מה לעשות רק בגדר הרצונות שלו. ולכן אני בעד על זה שהיא תדבר איתו על זה ושהם יחשבו ביחד על הפיתרון.

^אובייסלי שהם צריכים לדבר על זה. ילדים באים מהריון אבל אין קשר, לא חייב להביא ילדים. זה לא "לכלוא אותה" זה סהכ לא להביא ילדים. שאגב הוא אפילו לא יודע שהיא רוצה כי הם עוד לא דיברו על זה

^ לא חייב להביא ילדים לעולם, זה לא חוק שחייב לקיים, אבל במקרה כאן היא כן רוצה להביא חיים לעולם, וזה כן לכלוא אם אותה אם הוא לא נותן לה את האפשרות הזאת. והריון כן קשור לילדים ולהחלטות, בדרך כלל בגלל שהאישה מסיעה את כל הכאב של ההיריון, אז בדרך כלל רוב הדברים היא מחליטה לגבי העיניין הזה.

^כואב לה אבל זה ממש לא אומר שהיא מחליטה אם מביאים ילדים או לא. זו החלטה של שני הצדדים

^ סליחה אבל האישה מחליטה נטו יותר מגבר לגבי הילדים, וזה גם לא רק בגלל ההיריון ( שזה ליטרלי הגוף שלה ), בסופו של דבר רוב הזמן האמא מעורבת יותר בחינוך של הילד ( ברוב המשפחות ) בזמן שהאבא הולך לעבוד.

^לא... ברור שזה הגוף שלה אבל אין קשר, היא לא יכולה להחליט אם להביא ילדים או לא. אמא שלי עובדת בדיוק כמו אבא שלי. שניהם מעורבים בחינוך. המצב שהגבר פחות בקטע של החינוך זה רק אצל משפחות פגומות(כמובן אם יש ברירה). ואפילו אם נניח שהאמא יותר מעורבת בחינוך, עדיין זו לא החלטה שלה אם להביא ילדים או לא