4 תשובות
היי נסיכה
אני מבינה, גם אני בתקופה שאני מרגישה בקרשים
אבל תשתדלי לקחת גם את הדבר הכי קשה בצורה חיובית
אני מבטיחה שכל הרע זה הכנה לטוב שמחכה לך
אני מבינה, גם אני בתקופה שאני מרגישה בקרשים
אבל תשתדלי לקחת גם את הדבר הכי קשה בצורה חיובית
אני מבטיחה שכל הרע זה הכנה לטוב שמחכה לך
למה ככה אשמח לדבר איתך בואי לשיחה אם בא לך בפרטי
ממה שאת כותבת כאן משתקף תסכול עמוק. הרגשה כללית כאילו הכל מייאש ואין מוצא.
ומייד אני רוצה לעזור, להושיט יד ולתת כיוון.
ראשית - אולי כדאי בכל זאת לחפש נקודות אור? מעצם העובדה שבאת לסטיפס כדי לפרוק עולה התחושה שיש כאן שותפים. לא רק כאלו שיודעים איך את מרגישה ומרגישים כמוך אלא גם אלו שמגלים הזדהות ועושים מאמץ לעזור. אז מן הסתם יש גם נקודות חיוביות בעולם הזה.
ובנוסף - הבסיס הוא שעם הרגשות כאלו לא רצוי להישאר לבד. את יודעת את זה מעצם העובדה שבאת לסטיפס כדי לפרוק. אולי כדאי ללכת עוד קצת בכיוון הזה. פני לקבלת עזרה, בשלב הראשון זה יכול להיות אל כל אדם מבוגר שאת מכירה ומוכנה לשתף אותו ולקבל את עצתו. זה יכול להיות הורה שלך, ידיד של המשפחה או איש חינוך בבית הספר שלך, מחנכת, מורה יועצת וכדומה.
אם עדיין את רוצה להמשיך ולהתייעץ תוכלי לפנות לעמותות שקמו כדי לתת יד תומכת במצבים קשים. הפניה יכולה להיות גם אנונימית. תוכלי לבחור מתוך העמותות הבאות
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
פני לקבלת עזרה, יש בחוץ אנשים שישמחו לסייע.
שיהיה בהצלחה מכל הלב!!
ומייד אני רוצה לעזור, להושיט יד ולתת כיוון.
ראשית - אולי כדאי בכל זאת לחפש נקודות אור? מעצם העובדה שבאת לסטיפס כדי לפרוק עולה התחושה שיש כאן שותפים. לא רק כאלו שיודעים איך את מרגישה ומרגישים כמוך אלא גם אלו שמגלים הזדהות ועושים מאמץ לעזור. אז מן הסתם יש גם נקודות חיוביות בעולם הזה.
ובנוסף - הבסיס הוא שעם הרגשות כאלו לא רצוי להישאר לבד. את יודעת את זה מעצם העובדה שבאת לסטיפס כדי לפרוק. אולי כדאי ללכת עוד קצת בכיוון הזה. פני לקבלת עזרה, בשלב הראשון זה יכול להיות אל כל אדם מבוגר שאת מכירה ומוכנה לשתף אותו ולקבל את עצתו. זה יכול להיות הורה שלך, ידיד של המשפחה או איש חינוך בבית הספר שלך, מחנכת, מורה יועצת וכדומה.
אם עדיין את רוצה להמשיך ולהתייעץ תוכלי לפנות לעמותות שקמו כדי לתת יד תומכת במצבים קשים. הפניה יכולה להיות גם אנונימית. תוכלי לבחור מתוך העמותות הבאות
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
פני לקבלת עזרה, יש בחוץ אנשים שישמחו לסייע.
שיהיה בהצלחה מכל הלב!!
אנונימית יקרה,
מה שאת מתארת נשמע כמו הצפה אמיתית תסכול שמצטבר עד שכבר אין לאן לשים אותו. כשמרגישים ככה, הכול יכול להיראות שחור ומעיק, גם בלי מחשבות אובדניות, וזה עדיין כואב מאוד. התחושה שאין לי כבר איפה לפרוק היא תחושה מאוד בודדה.
לא תמיד צריך להבין מה לעשות עכשיו. לפעמים הצעד הראשון הוא רק לעצור רגע בתוך הבלגן, לנשום, ולתת לתחושה הזו מקום בלי להילחם בה. זה לא אומר להיכנע זה רק אומר שאת אנושית, ושמשהו בפנים מבקש הקלה.
אפשר לנסות לפרק את זה לחלקים קטנים:
מה הדבר שהכי לוחץ ברגע הזה? מה מעייף אותך הכי הרבה עכשיו? לא לפתור רק לזהות. לפעמים זה כבר מוריד קצת מהעומס.
ואם את מרגישה שאין לך כבר למי לפנות, זה לא אומר שנגמרו האפשרויות. את לא צריכה להחזיק את זה לבד, גם כשזה רק תסכול עמוק. יש מקום בטוח לפריקה בלי שיפוט, בקצב שלך.
אם תרצי, אפשר לפנות אלינו בסה"ר ולדבר על כל זה כמו שהוא, בלי לסנן ובלי להסביר יותר מדי:
צאט אנונימי: https://sahar.org.il/help
וואטסאפ: 055-9571399
מחזק אותך,
מתנדב סה"ר
מה שאת מתארת נשמע כמו הצפה אמיתית תסכול שמצטבר עד שכבר אין לאן לשים אותו. כשמרגישים ככה, הכול יכול להיראות שחור ומעיק, גם בלי מחשבות אובדניות, וזה עדיין כואב מאוד. התחושה שאין לי כבר איפה לפרוק היא תחושה מאוד בודדה.
לא תמיד צריך להבין מה לעשות עכשיו. לפעמים הצעד הראשון הוא רק לעצור רגע בתוך הבלגן, לנשום, ולתת לתחושה הזו מקום בלי להילחם בה. זה לא אומר להיכנע זה רק אומר שאת אנושית, ושמשהו בפנים מבקש הקלה.
אפשר לנסות לפרק את זה לחלקים קטנים:
מה הדבר שהכי לוחץ ברגע הזה? מה מעייף אותך הכי הרבה עכשיו? לא לפתור רק לזהות. לפעמים זה כבר מוריד קצת מהעומס.
ואם את מרגישה שאין לך כבר למי לפנות, זה לא אומר שנגמרו האפשרויות. את לא צריכה להחזיק את זה לבד, גם כשזה רק תסכול עמוק. יש מקום בטוח לפריקה בלי שיפוט, בקצב שלך.
אם תרצי, אפשר לפנות אלינו בסה"ר ולדבר על כל זה כמו שהוא, בלי לסנן ובלי להסביר יותר מדי:
צאט אנונימי: https://sahar.org.il/help
וואטסאפ: 055-9571399
מחזק אותך,
מתנדב סה"ר