למה אני לא מצליח להראות טיפת חמלה כלפי מי שסובלים כי לא נעים להם לדרוש?

^^^ זה סתם גזענות
ושמת לב לזה שענית לשאלה בשאלה כי יש בך חסימה פנימית

שואל השאלה:
זה משפט משיר של איזי, אבל אני מרגיש שהוא נכון לגביי
אני לא מצליח להביע סימפתיה עם אנשים שונים ממני, והם לא מרגישים בנוח להציף את הכאב שלהם לידי

אין פה שום גזענות חחח
ראיה פוליטית זה לא גזע, זאת השקפת עולם
אני אומרת שזאת סוגיה שתואמת לשמאל כי ככה או ככה הוא יגרום לאפליה רגשית כלפי צד מסוים, כדי להעצים אחר רק אם הוא מתקשר לאג'נדה שלו

שואל השאלה:
^^אני יודע
אני לא מצליח לגרום לשינוי
אני יודע שהבעיה היא אצלי אבל אני לא מצליח לשנות את זה
אולי נולדתי ככה אולי זה משהו מילדות

שואל השאלה:
אנונימית התגובה שלך רק גורמת לי להיסגר במקום להיפתח
ולהרגיש פחות בנוח לנסות להביע סימפתיה עם שונים ממני

^^^זה שאת מגדירה משהו לסוג מסוים של אנשים זה גזענות זה ליטרלי הפירוש של המליה גזענות

^^במה אתה מרגיש שאנשים שלא דורשים שונים ממך

^^^^זה הכל בראש,
יש סיבה אחת שאתה לא יכול להזדהות עם אנשים
והיא כי אתה לא באמת מצליח להזדהות עם הרגשות של עצמך
תפתור את זה תבין מה מונע ממך ותתחיל לחוות רגשות אמיתיים

זה כן

שואל השאלה:
זה לא קשור

כי אתה שמאלני

מתי בכית לאחרונה

שואל השאלה:
איך אני עושה את זה פרקטית
אני כבר חודש שלם אוכל את עצמי על זה שאני צריך להיות יותר כזה אבל לא יודע איך בפועל עושים את זה
כאילו היו לי שנים שלמות של כעס ושנאה, והכל בגלל אירועים ספציפיים שקרו לי שבגללם הכללתי קבוצות שלמות של אנשים והחלטתי להפסיק להביע סימפתיה כדי לא להתאכזב אחר כך

^^^המשפט שאמרת לא נכון אין המון ילדים נעדרים ואם יש אז אכפת לאנשים
וזה לא שאין לך רגשות אתה פשוט אומר אני לא צריך ל"בזבז" את הרגש על הילדה הזאת
אז אני אומר תחשוב שאתה אחד מהורים שלה
האם עכשיו אתה חושב שיש המון ילדים נעדרים והילד הזאת לא חשובה

שואל השאלה:
אתה צודק

שואל השאלה:
אולי בעצם יש בי פחד
שאני אביע סימפתיה והזדהות, ואז נגיד ימצאו את הגופה שלה וכולם יבכו ויהיו עצובים כי היא לא בחיים, ואז גם אני אהיה עצוב מזה
ואולי בגלל זה בחרתי להביע אדישות, כדי לא להתאכזב
אוף
למה אני בגישה הזו בכלל
עם החטופים שהיו בעזה אני ממש לא ככה אני הבעתי המון סולידריות
למה עם היימנוט אני לא מצליח להראות הזדהות

עכשיו אחרי שהבנתי מה הבעיה פשוט תנסה לחשוב ככה כל פעם ואם זה לא עובד אני חושב בעל מקצוע רוב הפעמים יוזר

כי היימונוט לא יודעים מי חטף אותה או איפה היא לעומת זה את החטופים ידעו
וגם עם היימונוט פחות דיברו על זה וזה בעיה ממש גדולה ולא העמיק בדבר כי יש בזה חילוקי דעות אבל הבנת את הרעיון

שואל השאלה:
יכול להיות
אני רץ בין מקום למקום ולא מצליח לעצור ולהתעכב על המקרה הזה

שואל השאלה:
אני בוכה כל יומיים בערך מהרגע שהבנתי שהבעיה היא אצלי ולא באנשים אחרים (לפני חודש בערך הבנתי את זה)
כי אני מריץ המון סיטואציות שבהן במקום להראות חמלה והזדהות, הראיתי שנאה, נכנסתי לויכוח, ניסיתי להשפיל אנשים שונים ממני ולטעון למה אני צודק והם טועים
ולפני חודש התחלתי להבין שעשיתי טעות

מה אתה מגדיר שונות בזה שהוא לא דומה אפילו בקצת או רק אם הוא שונה ממך בהרבה

שואל השאלה:
לצורך הדוגמה הילדה היימנוט שהיא נעדרת כבר שנתיים
אני לא מצליח להביע סימפתיה, המקרה הזה לא מרעיד אותי
אני מתעלם מזה באדישות של "יש המון ילדים נעדרים ולאף אחד לא אכפת, אז גם ממנה לא אמור להיות לי אכפת, סתם ילדה שהלכה לאיבוד ההורים שלה אשמים שהם לא שמרו עליה" או משהו בסגנון הזה

אני לא יכולה עם אנונימית היא הרגה אותי

ולשאלה אני מבינה את זה מאוד
אני בדיוק ככה.
הרבה פעמים(אני מדברת מהחוויה שלי) זה שכן מרגישים אבל לא חווים את זה
כמו חלק אחר שאתה חוסם אותו.

מה שעוזר לי זה
1. לכתוב מה אני מרגישה בדף עד שאני מגיע לזה.
2. לעצום עיניים לנשום ולנסות להבין מה אני מרגישה