8 תשובות
אני שמחה שנולדתי יהודיה גם אם אני לא מאמינה
אבל כן נראה לי פשוט שונה ככ
לא נראלי כאילו לא ככ אכפת לי
זה לא כל כך ישנה אבל כנראה שלא.
זה יותר תלוי בסגנון ומעמד המשפחה שאני נולדת בה וכמה המראה שלי מתאים לסטנדרט היופי המקומי ופחות המדינה עצמה.
יש מדינות שהייתי מעדיפה להיות בהם מעמד הבינים שנראה ממש טוב על פני להיות במדינה אחרת מעמד גבוה (דוגמא לכך היא צפון קוריאה).
אני לא מכירה מספיק מדינות נוצריות
אצלי אישית היהדות היא יותר לאום-זהות. פחות דת, כי אני לא מאמינה.
לא אשקר שהרבה פעמים יש בי איזשהו פחד להסתובב בעולם (ואפילו פה) בידיעה שאני יהודיה.. או יותר נכון, שאם ידעו שאני יהודיה וינסו לפגוע בי. כן המלחמה אני חושבת שגרמה לי להרגיש יותר שייכת לזהות ולעם הזה במובן מסוים, אבל יחד עם זאת עדיין יש הרבה פעמים פחד כזה.
אם היה לי כזה רע או לא הייתי מרוצה מהדת שלי עכשיו, אז כנראה שהייתי רואה לנכון לשנות אותה או במקרה שלי- להסתיר/ להכחיש לגמרי כי זה יותר יושב על הלאום מאשר דת. וזה לא מה שקורה אז..
אבל כן חושבת שיש מצב, ובאמת בהנחה וזאת מדינה שאני בחרתי שאני יודעת מה האופי שלה.
אני מניחה שלהיות יהודי זה באיזשהו מובן כמו להשוות את ההתמודדות שלי כאישה- שזה על פניו דורש ממך יותר ויותר קשה, אבל יותר כיף בעיניי. שביהדות זאת תחושת שייכות וחיבור מאוד מיוחדת לעם.. שאת האמת שהיום אני מרגישה את זה יחסית לעומת פעם שפחות.