10 תשובות
תבקשי מהם עזרה
תבקשי מהם עזרה
את צריכה עזרה אחותי
שואל השאלה:
אני רוצה להתחיל לטפל בעצמי לבד לא בא לי שידעו שעשיתי את זה כל כך הרבה זמן
אני רוצה להתחיל לטפל בעצמי לבד לא בא לי שידעו שעשיתי את זה כל כך הרבה זמן
חיים שלי אני מבינה אותך, אבל אני מבטיחה לך שאם תקבלי את העזרה שאת צריכה את תרגישי הרבה יותר טוב.
באלי להגיד לך שלא יעשו לך מה שלא תרצי בטיפול והכל יהיה בקצב שלך, אבל אני כנה איתך ואני אומרת לך מיש שפוגע בעצמו ברמה מסכנת חיים יכול להגיע לאשפוז במחלקה סגורה - ואת לא רוצה את זה.
מה שכן, יעזרו לך שם ואף אחד לא ממהר ודוחף לך אוכל לפה, הם רק רוצים שיהיה ל טוב ואת תהיי בריאה.
באלי להגיד לך שלא יעשו לך מה שלא תרצי בטיפול והכל יהיה בקצב שלך, אבל אני כנה איתך ואני אומרת לך מיש שפוגע בעצמו ברמה מסכנת חיים יכול להגיע לאשפוז במחלקה סגורה - ואת לא רוצה את זה.
מה שכן, יעזרו לך שם ואף אחד לא ממהר ודוחף לך אוכל לפה, הם רק רוצים שיהיה ל טוב ואת תהיי בריאה.
אני מבינה שאת לא רוצה להודות בזה אבל עדיף לך כי זאת הפרעה נפשית שמאוד קשה לצאת ממנה בשלב מאוחר אל תגיעי לזה וזה גם יהרוס לך בסופו של דבר את הקיבה זאת לא הדרך להוריד במשקל יש כל כך הרבה דרכים אחרות שיותר בריאות ולא פוגעים בגוף שלך אני ממליצה לספר להורים ולבקש עזרה ❤
שואל השאלה:
אני כבר שנה מקיאה ורק עכשיו שמים לב
אני כבר שנה מקיאה ורק עכשיו שמים לב
שואל השאלה:
אתם יכולים בבקשה לתת לי פרחים?
אתם יכולים בבקשה לתת לי פרחים?
שואל השאלה:
אני רוצה לשלוח למישהו הודעה ואין לי מספיק פרחים..
אני רוצה לשלוח למישהו הודעה ואין לי מספיק פרחים..
היי יקירה,
שומעת מדברייך עד כמה עניין האכילה מעורר סערות פנימיות.. יכולה לתאר איך יש את הצורך בהרגשת שליטה על המתרחש בגופך. נשמע כי ההתמודדות היומיומית מעוררת ביקורת עצמית נוקבת, שלא מרפה.
מדברייך מבינה שהמשפחה גילתה על ההקאות זמן רב מאז שזה קורה, ומדמיינת איך את מרגישה חשופה בתוך המקום הזה שהיה עד כה שלך. לעיתים זה יכול להרגיש כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. והמחשבות מציפות ולא נותנות רגיעה. שומעת עד כמה את רוצה להניח לעצמך ולתחושותייך מקום שקט ושליו, להרגיש מעט טוב יותר..
יקירה, נשמע שלא קל להתמודד עם התחושות האלו לבד. שווה לשקול לפנות לגורמים מקצועיים שיהיו שם עבורך :). ובנוסף, אולי אם יש מישהו בסביבה שלך שאת מרגישה שאפשר לשתף אותו ולפרוק את מה שקורה אצלך בגוף. השיתוף עשוי להקל מעלייך את העומס הנפשי.
מצרפת לך לינק למאגר ארגוני סיוע להפרעת אכילה, שתוכלי להיעזר בו במידת הצורך https://sahar.org.il/blog/help_type/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94/
מזמינה אותך לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו בעמותת סה"ר, שיוכל להקשיב לך ולהיות שם בשבילך, ואולי תמצאי לעצמך מעט שקט פנימי.
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך :)
מתנדבת סה"ר.
שומעת מדברייך עד כמה עניין האכילה מעורר סערות פנימיות.. יכולה לתאר איך יש את הצורך בהרגשת שליטה על המתרחש בגופך. נשמע כי ההתמודדות היומיומית מעוררת ביקורת עצמית נוקבת, שלא מרפה.
מדברייך מבינה שהמשפחה גילתה על ההקאות זמן רב מאז שזה קורה, ומדמיינת איך את מרגישה חשופה בתוך המקום הזה שהיה עד כה שלך. לעיתים זה יכול להרגיש כאילו הקרקע נשמטת מתחת לרגליים. והמחשבות מציפות ולא נותנות רגיעה. שומעת עד כמה את רוצה להניח לעצמך ולתחושותייך מקום שקט ושליו, להרגיש מעט טוב יותר..
יקירה, נשמע שלא קל להתמודד עם התחושות האלו לבד. שווה לשקול לפנות לגורמים מקצועיים שיהיו שם עבורך :). ובנוסף, אולי אם יש מישהו בסביבה שלך שאת מרגישה שאפשר לשתף אותו ולפרוק את מה שקורה אצלך בגוף. השיתוף עשוי להקל מעלייך את העומס הנפשי.
מצרפת לך לינק למאגר ארגוני סיוע להפרעת אכילה, שתוכלי להיעזר בו במידת הצורך https://sahar.org.il/blog/help_type/%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%9c%d7%94/
מזמינה אותך לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו בעמותת סה"ר, שיוכל להקשיב לך ולהיות שם בשבילך, ואולי תמצאי לעצמך מעט שקט פנימי.
מצרפת לך לינק לצ'אט.
שלך :)
מתנדבת סה"ר.