כנסו נראלי הרסתי את עצמי סופית

אין לנו איך לעזור לך הסיטואציה שלך מסובכת מידי
לדעתי תנסי למצוא פסיכולוגית או יועצת, היא תוכל לעזור

הסיבה שאת מרגישה חוסר משמעות היא כי את עושה דברים שמעלים דופמין ואז יש לך ירידה. את צריכה מטרה לדעתי, משהו שתעבדי קשה במשך זמן כדי להשיג אותו.

היי,
אני מתרשם שאת ילדה רגישה שלא מוצאת את דרכה בחיים וזקוקה להכוונה. זה קורא להרבה ילדות בגיל ההתבגרות. כל הכבוד שבחרת לשתף ברשת את מצוקתך כי זה לא מובן מאליו!
כדי שלא תישארי לבד להתמודד עם מצוקתך, אני מציע שתשתפי בדברים את יועצת בית הספר וביחד איתה תנסי למצוא משמעות אחרת בחיים.
אם תרצי בנוסף לשוחח באנונימיות עם נציג שיקשיב לך, תפני לאחת משלושת העמותות הבאות שמיועדות לצעירים:-
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]

היי יקירה,
קוראת את המילים שלך, ומבינה מהן שהבדידות מייאשת אותך. שומעת במילים שלך עד כמה את רוצה שיראו אותך, שיאהבו אותך כמו שאת.. יכולה לתאר לעצמי איך מסעות הקניות שלך אולי מפצות על החורים שיש בלב.. נראה כי התסכול גובר בפעמים שאת מנסה להתקרב לחברה שוב ושוב.. כמה את נשמעת מיואשת ומלאת צער..

לפעמים, הכאב יכול להיות כל כך גדול.. וזה יכול להרגיש כמו שאת נושאת איתך שק עם משקולות שכבר עבר את המשקל הסביר, וזה מכביד על הכתף.. לא יכולה לדמיין כמה עצב את מרגישה.. ממה ששיתפת, מבינה שנפגעת גם מהיחס של המשפחה, כשאולי מה שרצית באותו רגע זה חיבוק ומילה טובה..
יקירתי, כמה אומץ נדרש כדי לשתף במרחב את התחושות.. וייתכן שזה יכול להעיד על מה שיש בתוכך. אולי בכל זאת יש מישהו בסביבתך שניתן לפנות אליו ולשתף. השיתוף יכול להקל מעלייך מעט את העומס ..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר, מזמינה אותך לשיחה אנונימית עם מתנדב.ת שלנו, שייתכן ויוכל להוות עבורך מרחב בטוח ומכיל.
מצרפת עבורך לינק לצ'אט.
שלך, בחיזוק :))
מתנדבת סה"ר.