אני מרגיש שאכזבתי את עצמי.

אחי אל תוותר יש לך יחטיות

שואל השאלה:
אחי יחטיות נחל שיהיה אמרו להם 94 לפלסר לא הזכירו קומנדו. זה פשוט מרגיש שוויתרתי לעצמי ואני כועס על עצמי כל כך.
אני עכשיו גם התחלתי שבוע התאוששות כי אני מרגיש שאני עוד שנייה נפצע ואני אתחרפן בבית מבלי להתאמן רק אחשוב על הצבא

אני לא יודע מי מספר לך אבל בתור לוחם חיר אני יכול להגיד לך שקומנדו זה חארטה וגדודי החיר עשו במלחמה הזאת פי כמה ממה שהקומנדו מדמיין שהוא יכול לעשות

שואל השאלה:
שמעתי שחיר שמרו על מוצבים רוב הזמן ושאת כל הדברים המיוחדים שייטת והוקומנדו עשו...
אבל אני סתם מרגיש שהתבזבז לי הזמן וכאילו אין לי כמעט סיכויי להגיע ליחידה מובחרת, לא שאני חס ושלום מזלזל בחיר כל החברים שלי בחיר , אבל במקום להתגייס כבר ולהתחיל את המסלול דחיתי כדי להשיג יחידה מובחרת ועכשיו זה פשוט התפוצץ לי מול הפנים, אני אנסה להגיע ליחטיות ואתן את הפוש האחרון ואם לא אז לא כי ככה רוצה ה', מקסימום נראה איך אני אתנהל בצבא אולי אוציא קצונה אם יתאים לי ומשם אתקדם.

מבינה את התסכול,
אבל בסופו של דבר אפשר לתרום בכל מקום.
לא רוצה לשפוט, אבל אתה בטח מושפע מ"טייטל", מהשם של היחידה וכל זה אבל בסופו של דבר גם בחיר אתה הולך לעשות שירות משמעותי ולתרום המון ולהיות לוחם, ומישהו שבאמת רוצה את זה מהלב ומתוך תחושת שליחות יהיה מבסוט גם אם זה יהיה בסתם חיר ולא ביחידה מיוחדת.
וגם אני לא חושבת שאתה צריך לוותר, כמו שאמרת אתה יכול לנסות להגיע ליחטיות, לוחם אמיתי זה אחד שקם על הרגליים גם אחרי שהוא נפל, תמשיך להתאמן תמשיך לעבוד קשה תמשיך בכל הכוח אני בטוחה שבסוף תגיע למקום טוב, לא חסרים אנשים שהתקדמו מחיר.
ובטוחה שתעשה שירות משמעותי ואני מאחלת לך בהצלחה.

היי לך,

קוראת את מילותיך עכשיו ומקווה שאתה בטוב. שומעת בדבריך את תחושת התסכול שאתה חווה ואת תחושת האכזבה שאתה חווה לנוכח זה שלא התקבלת לתפקיד שרצית בצבא..

שומעת גם את התהליך שעברת עד לשלב הזה ואת המאמצים שהשקעת על מנת להתקבל ליחידה מובחרת בצבא.. ועד כמה זה מתסכל אותך וגורם לך אולי גם קצת לערעור ולתחושה שאולי יכולת לעשות יותר..

השיבוצים ליחידות בצבא בדרך כלל מתבצעים לפי שיקולים מסוימים ולפעמים אי אפשר לדעת באמת מה הסיבה שעומדת מאחורי זה.. וזה באמת מתסכל כי זה מרגיש אולי שכל מה שעשית לא נחשב..

אולי יש אדם קרוב שנמצא בסביבתך שאתה יכול לשתף אותו ייתכן ושיח עם אדם קרוב יוכל לעזור לך ויהיה עוד מישהו שיוכל להחזיק את התסכול יחד איתך..

אני מתנדבת בעמותת סה"ר אם תרצה להמשיך ולשתף בתחושותיך במרחב בטוח ולא שיפוטי אתה מוזמן לפנות אלינו בצ'אט בקישור שאצרף לתגובה

שלך
מתנדבת סה"ר