זה מוזר שאני יותר בנוח עם מורים מאשר עם ילדים מהכיתה?

יש לי חרדה חברתית ואין לי חברים (בכלל) אבל זה לא שעושים עליי חרם או משהו, יש אפילו ילדים שאומרים לי שלום כל יום למרות שאנחנו לא ממש מדברים. אבל אני מרגישה הרבה יותר בנוח לבטא את עצמי ולדבר עם מורים מאשר ילדים אחרים, לפחות המורות הבנות.
זה מוזר?