אני אף פעם לא יוזמת להיפגש/ להתקשר לחברות

אני יכולה להגיד לך שהתחלתי לימודים השנה,
ונורא חששתי מהפן החברתי.
עשו לנו יום הכרות כזו והעברת מידע וכל התלמידים הגיעו ושאלו שאלות לגבי המכינה..
וכשנכנסתי לכיתה האינסטינקט הראשוני שלי היה לשבת בצד או בשורה הכי קרובה כדי לא למשוך תשומת לב מיותרת,
ואז שאלתי את עצמי, ככה אני רוצה שהשנה שלי תראה?
התשובה היא לא.
אז לקחתי את הרגליים שלי וישבתי ביחד עם שאר הבנות בשורה אחת לפני האחרונה.
ונחשי מה? אף אחד לא נשך אותי:)
גיליתי בנות מדהימות וגם בנים, התחברנו ואנחנו חברות ממש טובות, אחת מהן אפילו חברה שלי מעבר ללימודים.
שורה תחתונה - אל תפחדי מדחייה ותנסי. מקסימום תצליחי:)
וגם אם לא, זה בסדר, מנסים שוב במקום אחר.

שואל השאלה:
תודה מהממתת
אבל אני מתכוונת שאנשים שכבר חברים שלי
גם כאילו שנחשבים אפילו קרובים אני מפחדת ליזום מפחדת לעשות משהו

למה בעצם? מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות מעצם היזימה?
דחייה? אוקיי - ואז מה יקרה?
זה מינורי.
ברגע שתסכימי לקבל שגם דחייה זה משהו טבעי ולא בהכרח כתוצאה מטראומת עבר (לפחות אצלי זה היה ככה) שבאה להגיד לך "הנה לא רוצים אותך", יהיה לך כלכך הרבה קל.