אני מפחדת לנהוג מה לעשות?

אין סיבה שזה יקרה כי עברת טסט. והאמת אם תדפקי שוב את האוטו יותר מפעם אחת אולי שווה לחזור למורה לנהיגה כי הוא לא יודע לעשות את העבודה שלו. אני רוצה להניח שאת לא סתומה ותדעי להפעיל שיקול דעת אחרי לפחות 28 שיעורים וטסט ויאללה

^^ה"אם" שאת מתארת זה משהו שיכול לקרות תמיד, לא משנה אם את נהגת חדשה או נהגת כבר 20 שנה על הכביש.

ואם תנהגי וילד ירוץ סתם ככה באמצע הכביש? ואם תנהגי ושיכור יסע באדום בדיוק כשאת פונה? ואם תנהגי ופשוט ירו בך במהלך הנסיעה? ואם תנהגי ותדפקי למישהו אחר את האוטו?

דברים רעים יכולים לקרות לך ואת יכולה לעשות דברים רעים לא משנה כמה ניסיון יש לך על הכביש, שכן כפי שאת רואה לא הכל תלוי בך.

אבל אנשים עדיין נוהגים גם כשהם יודעים שהם יכולים לדפוק למישהו אחר את החיים או שהחיים שלהם יכולים להידפק.

שמעי, בסופו של דבר, מטעויות לומדים. גם בן אדם שעבר טסט ראשון לא עשה אפס טעויות בשניה שהוא התחיל לנהוג לבד. הדדך הכי טובה לצבור ניסיון היא פשוט לעשות. אז בהתחלה נוסעים באזורים שקטים יותר, עם מלווה, נסיעות קצרות. לאט-לאט צוברים ביטחון. אבל העיקר זה לנסוע, אחרת לא יהיה לך את הביטחון הזה ואז תפחדי כל הזמן מה"אם" הזה

שואל השאלה:
עברתי טסט ראשוןן
וזה הרגיש לי כזה מזל נטו לא יודעת לא ציפיתי שאעבור אבל אני חסרת ביטחון בקטע הזה עובדה שרק ביציאה מהחנייה פישלתי עוד לפני שנהגתי באמת אז כאילו
אבל מצד שני באמת הכי מפחיד אותי החניות, בפניות וצמתים וכביש מהיר אני בסדר

^אני מבינה אותך. אומנם עברתי טסט רביעי אבל גם לי זה הרגיש בפוקס. גם אצלי החניות זה הדבר שהכי חששתי ממנו. אבל התאמנתי על זה. הייתי נוסעת בבקרים בשבתות כשאין הרבה תנועה או בלילות ומתאמנת. בהתחלה עם מלווה ואחרי זה לבד. רק ככה לומדים.

ושמעי, יש לי חברה שעברה טסט ראשון אחרי המינימום הנדרש בחוק שאחרי 8 חודשים הייתה בתאונה. אומנם תאונה קטנה שהיא לא אשמה בה בלי נזק לגוף ועם נזק מאוד קטן לרכוש, אבל עדיין תאונה. היא לא יכלה לנהוג אחרי זה במשך שנה לא כי שללו לה את הרשיון -- כפי שאמרתי, היא הצד הנפגע -- אלא כי מנטלית היא לא הצליחה.

בסוף אחרי עבודה עם פסיכולוגית היא חזרה לנהוג. היא הבינה שאין ברירה ותמיד יכול לקרות לך דברים רעים בכביש, אבל שעדיין יש מלא אנשים שבוחרים לנהוג על אף הסיכון שבכך. ושאי אפשר לוותר על הרכב בישראל בגלל שהתחב"צ פה מאוד גרוע.

גם הייתי פעם בהרצאה של מישהו שהרג מישהי בשוגג כשהוא נהג. אצלו הטראומה הייתה מאוד גדולה. הוא היה שנה בכלא וכמובן עם שלילת רשיון, והוא כבר 11 שנה בערך לא נוהג יותר. לא מסוגל מנטלית. וכשהוא עשה את התאונה הוא כבר היה עם 10 שנים ניסיון על הכביש. ושמעי, מה שקרה לו טכנית יכול לקרות לך ולכל בן אדם אחר שנוהג. תאונות קורות. ועדיין, יש מלא אנשים שבוחרים לנהוג כל יום. שמעתי את ההרצאה שלו בזמן שהייתי בתהליכי הוצאת הרשיון ועדיין בחרתי להוציא ולהשתמש ברשיון שלי לאחר מכן.

כל דבר שתעשי כרוך בסיכונים. זה פשוט שהסיכויים שיקרה לך משהו מאוד רציני כמו להיפצע קשה או למות או להרוג הם לא כאלה גבוהים והפחד מהם לא שווה את זה שלא תנהגי. אם כבר, לנהוג ולצבוג ניסיון יכול להפחית את הסיכויים שאת תגרמי לתאונה. כמובן לא ב 100%, אבל זה כן עובד. הרי אם תנהגי שיכורה ותעשי תאונה אז זה יהיה כי נהגת שיכורה, לא כי את לא יודעת לנהוג.

השקעת זמן בלהוציא רשיון ואת חיה במדינה שאי אפשר באמת להסתדר בה בלי רכב. תשתמשי ברשיון הזה.

שואל השאלה:
ומה אם אעשה תאונות? אדפוק מכוניות?

פשוט לנהוג. חשיפה זאת הדרך היחידה לעבור את זה ותאמיני לי שאת לא רוצה להיות זאת שמפחדת לנהוג. זה אומר תמיד להיות תלויה במישהו אחר וזה תמיד למצוא דרכים הרבה יותר מבאסות להתנייד. באמת שככל שנוהגים יותר הפחד עובר

מטעויות לומדים הכל בסדר