הגיוני שמאז שהפסקתי לשמור שבת לפני חודשיים בערך חודש קורים לי מלא דברים לא טובים זה קשור נרטצכם?

שואל השאלה:
???

ברור שכן
הלוואי שתחזור לשמור אותה והיא תשמור עליך שנאמר "כי אשמרה שבת א-ל ישמרני"

זהתלוי איך אתה מסתכל על זה.
בעיקרון בעולם הזה יש בחירה חופשית ואדם יכול לבחור לא לשמור שבת ולחיות חיים מאושרים כאן.
אבל זה תלוי מה אתה מאמין. אם אתה יודע שזה האמת רק שקשה לך אז זה משהו אחר

זה כי השבת נתנה איזה שלווה פנימית כזאת וברגע שמפסיקים יש כמו תחושת ריקנות, זה לא דברים רעים בורא עולם לעולם לא עושה רע לילדים שלו! שבת היא שלוות הנפש ומי שלא טעם ממנה לא ידע אף פעם, ובגלל שטעמת אז הכל נראה אחרת כשמפסיקים, מניסיון אני חזרתי לשמור והתמלאתי מחדש ( אין כוונה לפגוע במי שלא מאמין או לא שומר חלילה )

שום קשר קודם כל אם אני לא טועה ה לא נקמן הוא לא יעשה לך רע כי אתה לא שומר
חוץ מזה זה סתם מקרי זה כמו שאני אטען שבדיוק אחרי שהפסקתי להשתמש בעט פיילוט המזל שלי רע
זה לא עובד ככה זה קישור בלי ביסוס
אל תקשיב לאחרים שמנסים להפחיד אותך ואל תפחיד את עצמך לחזור לשמירת שבת כי אתה מפחד שיקרו לך דברים רעים
אם אתה רוצה תחזור כי אתה רוצה לא כי אתה מפחד

כן כי דברים לא קורים במקרה ויש השגחה ומי שיש לו יותר זכויות יקבל התראות בעולם הזה כדי שבעולם הבא יצטרך להתחשבן על זה פחות

^דברים לגמרי קורים במקרה

^ אתה חולק על רמב"ם מפורש שמביא ראיות מן התורה שזה לא נכון לחשוב ככה ומי שאומר הוא זה נובע מאכזריות וזה לשונו במשנה תורה: א מצות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור, שנאמר "על הצר הצורר אתכם; והרעותם, בחצוצרות" (במדבר י, ט)' כלומר כל דבר שיצר לכם כגון בצורת ודבר וארבה וכיוצא בהן, זעקו עליהן והריעו.

ב ודבר זה, דרך מדרכי התשובה הוא: שבזמן שתבוא צרה ויזעקו לה ויריעו, יידעו הכול *שבגלל מעשיהם הרעים* הרע להן: ככתוב "עוונותיכם, הטו אלה" (ירמיהו ה, כה) לכם, וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.

ג אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרוא נקרית' הרי זו דרך אכזרייות, וגורמת להם להידבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה וצרות אחרות: הוא שכתוב בתורה, "והלכתם עימי, בקרי. והלכתי עימכם, בחמת קרי" (ויקרא כו ,כז-כח), כלומר כשאביא עליכם צרה, **כדי שתשובו**, אם תאמרו שהוא קרי, אוסיף עליכם חמת אותו קרי" (הלכות תעניות א, א-ג)

קודם כל שיהיה ברור שאני מאמין.
עכשיו יש לך בעיה ענקית בלוגיקה שלך
אתה יוצא מנקודת הנחה שזה אמיתי שהכל נכון
וזה לא עובד ככה זה כמו שאני אמציא שיש חד קרן ושהוא אמר שמחר יהיה גשם גלידה
אין לך שום דרך להוכיח שאני טועה אבל לי אין דרך להוכיח שאני צודק
אתה לא יכול לצאת מנקודת הנחה ש ה אמיתי ואז לגבות את התאוריה שלך בעזרתו
כי ה לא בטוח אמיתי ודברים בכמעט 99% כן קורים במקרה והסיכוי שבגלל שהוא לא שומר שבת הוא מקבל מזל רע זה מתחת ל0.01

^ אם אתה אומר שהשם ח"ו לא בטוח אמיתי זה אומר שהבעיה היא אצלך ובטח שלא אצלי שאתה לא מבין שיש בורא לבריאה. אז איזה "מאמין" אתה? אתה אפילו לא מכיר אותו וכבר מתיימר לדעת מה שהוא כי אמרת שהוא לא נמקן אותו. הרי עליך קודם להכירו בשביל לדעת מהו. וברור שצריך להתייחס לאמיתות הדברים שניתנו לו בנוכחות של כל העם ששמע את אלוקים. אחרת איך אתה מוכיח את האמונה?

עכשיו סתם חרגת לויכוח על אמונה פנימית מול לוגיקה והסתברות
אני יכול גם להאמין וגם להבין שרוב הדברים בעולם מקריים לחלוטין אתה טוען שזה חלק מהשגחה אני טוען שזה אירוע טבעי ואין קשר בין מעשים לתוצאות שלו אף אחד לא צודק יותר אין תשובה נכונה או לא זה עניין אישי ועובדתי
אני כן מאין שהוא קיים אבל לא מניח מראש שכל דבר בעולם בהכרח קשור אליו אתה לעומת זאת לא רק מניח שהכל קשור אליו אלא גם שהוא התורה והרמבם ב100 אחוז צודקים ואז אתה מסביר ומנמק לפי הטענות שלהם וזה יפה ונכון במסגרת האמונה אבל זה לא דרך להסביר מיקריות
מה אם האדם אתאיסט או נוצרי או כמוני פתאום החוקים משתנים אין רמבם אין תורה זה ה אחר או שאין בכלל אותו לכן כשאתה מנסה להסביר טענה אתה לא יכול לצאת מנקודת הנחה שהכל נכון ואז לנמק בעזרת זה
זה כמו במתמטיקה אי אפשר להגיד שמשולשים חופפים ואז להשתמש בזה כדי "להוכיח" שהם חופפים על ידי זוויות או קווים אחרים זה פשוט מעגל לוגי אתה מניח את התוצאה מראש ואז בונה את ההוכחה מסביבה