13 תשובות
אני פה לדבר
היי
זה באמת לא פשוט...
אני לא כל כך יודע מה קורה בין אמא שלך לבינך אבל אם אין מצב לחזור לבית באמת הייתי מציע לנסות לחפש מקום אחר...
יש סיבה מסויימת שפתאום חברות שלך מתרחקות ממך?
יש עוד משהי אחת שאת סומכת עלייה שתוכלי לדבר איתה?
Qew
שואל השאלה:
באמת שאין לי מושג למה הן מתרחקות ^^
אני לא מנסה להיות "over" חמודה בצורה שהיא כבר מפחידה.
אבל אני גם לא רעה ואדישה מידיי.
אני מנסה להיות טבעית ולזרום ולהיות חמודה איתן וכיפית.
אנונימית
זה מובן מאוד
וזו תקופה קשה ואני מבין אותך לגמרי
אבל שוב זו תקופה והיא תעבור גם אם היא נראית ארוכה עכשיו
אגב כשאנחנו מרגישים שהכל קורס, דווקא דברים קטנים יכולים לעזור
יש משהו אחד קטן שאת כן אוהבת לעשות כרגע? מוזיקה מסוימת סדרה ציור אפילו סתם ללכת עם אוזניות ולשמוע שירים?
אם תצליחי למצוא אפילו 10-15 דקות ביום לדבר אחד כזה שמרגיש שלך
זה אולי יש לך חברה קרובה שאת כן סומכת עליה
אפילו אם זה לא חברה ממש קרובה כרגע, אולי יש מישהי בפנימייה או מורה או יועצת שאפשר פשוט לספר לה?
Qew
שואל השאלה:
האמת אני אוהבת שירים אבל בפנימייה יש טלפון רק 3 שעות ביום ככה שאין לי הרבה זמן שירים.
ובנוגע לטייל בחוץ אסור לי לצאת שבועיים עכשיו כי אחרתי מיציאה בשעה
יועצת זה הבן אדם האחרון שאני אשתף אותו^
אנונימית
וואי ממש מוגזם אולי כדי לך לחפש פנימייה אחרת? קלה יותר?
Qew
שואל השאלה:
אתה חמוד שאתה מנסה לעזור אבל חשבתי על הכל, אני תקועה ככה ^
אנונימית
אבל גם אמרת שאמא שלך זורמת להעביר אותך מקום לא?
אז אולי תנסי למצוא מקום טוב יותר?
Qew
שואל השאלה:
לעבור מקום זה להתחיל לימודים מחדש בכיתה יא שזה לא קל.
והבית ספר פה מעולה
גם לקח זמן עד שמצאתי פנימייה עם רמה דתית מסויימת מאוד ותואמת למה שרציתי
אנונימית
זה באמת לא פשוט לעבור עכשיו פנימייה אם את ביא ועד שמצאת את המקום שלך. רק תיזכרי שזו תקופה וגם אם זה נראה באמת מצב רע תמיד תזכרי שזה יעבור! בסוף זה יעבור!
ואולי תפתחי לבנות אחרות ?
ואולי בסוף גם מסתדר לך עם חברות שלך?
הכי חשוב זה להישאר חזקה כמה שאת יכולה (זה בסדר אם יהיו רגעים שאת תישברי)
כי התקופה הזאת בונה אותך
ואל תשכחי שהשם תמיד רואה ומקשיב לך
בכל מצב
ואני יהיה פה תמיד לפרוק
Qew
שואל השאלה:
חחללחחח תודה
אקח לתשומת ליבי ^
אנונימית
כל הכבוד שפנית ברשת כדי לקבל עזרה לפתרון הקשיים שלך, כי זה לא מובן מאליו!
אני מתרשם שאת ילדה נבונה ורגישה שרוצה לקבל את החום מהבית ולחזור לסביבה הטבעית שבה גדלת ולא מתאקלמת בפנימייה שנשלחת אליה, בעל כורחך.
תפני ליועצת בפנימייה כדי להתייעץ איתה איך אפשר לעזור לך או שתפני לרווחה בטלפון 118 ותבקשי עזרה.
אני שולח לך חיבוק חם ומאחל לך שתמצאי במהרה פתרון למצבך.
היי אנונימית יקרה,
נשמע שאת מרגישה ממש לבד בתוך כל זה כאילו בכל מקום שאת מנסה לפנות אליו משהו נסגר בפנייך.
מצד אחד החברות בפנימייה מתרחקות דווקא כשאת יותר מכל צריכה קרבה, וזה בטח מבלבל ומתסכל כשאת משקיעה מאמץ להיות נעימה ולנסות לשמור על קשרים.
ומצד שני, גם המחשבה להתקרב לבנות אחרות מרגישה לך לא מתאימה כרגע כאילו אין שם מקום שאת באמת יכולה להיות בו עצמך.
והלימודים.. כשהלב מלא דאגות וקושי לא תמיד אפשר פשוט להתנתק כדי להתרכז. זה יכול לגרום לתחושה של כישלון, גם אם את באמת מנסה.

נשמע שגם השיחה עם אמא הייתה רגע מאוד כואב. אולי אפילו כמו איבוד של מקום שהיה אמור להיות הכי בטוח.

היי, אני מתנדב בעמותת סה"ר, מקום שמאפשר שיחה רגועה ומכילה ברשת. ייתכן שתמצאי שם רגע של הקלה או הבנה, לצד מתנדבת מנוסה שתהיה פשוט נוכחת עבורך ותאפשר מרחב פריקה חופשי.
הסיוע יכול להיות אנונימי לגמרי בצאט שלנו (קישור למטה), וגם יש אפשרות לכתוב בוואטסאפ: 055-957-1399.

שולח חיבוק ווירטואלי חם =)
מתנדב סה"ר.