למה בעצם מגעיל אותנו לאכול כשאנחנו חושבים על משהו מגעיל ? מה הקשר בין הדברים זה מטריף אותי

אכילה זו פעילה די אינטימית עם הגוף. כאילו, הוא מתרגש ממנה. אנחנו מכניסים משהו זר לתוך הגוף שתאורטית יכול מאוד להזיק לו.
אבולוציונית התפתחו מנגנונים שונים כדי לברור אוכל מזיק לעומת בריא- טעם טוב, ריח (תפיסת ריח של דברים רקובים כריח מאוד מסריח ומבחיל שירחיק אותנו מהם), ועוד דברים כאלה.
הנקודה היא שזה לא מפתיע בכלל שלא נעים לנו לאכול אוכל כשהמוח צף לו במחשבות על משהו מגעיל שהוא כנראה מאוד מזיק. הוא מקשר את המחשבה הגועלית לאוכל ולכן מנסה להרחיק אותנו ממנו.
הייתי מפרט עם דוגמאות אבל באמת שאין צורך.

שואל השאלה:
כן אבל למה זה קשור לאוכל?
למה זה מוריד את התיאבון? ^

זה כמו שיגעיל אותנו לחשוב/לדמיין עלההורים שלנו בזמן ס*ס כשתכלס הם בכלל לא בסביבה.
זה פשוט מגעיל