4 תשובות
תלוי מה המחלה לכל מחלה דרך התמודדות משלה
אנונימי
הרבה חוזק נפשי, הבנה של המצב והשלמה איתו, ורצון לעשות לעצמך טוב יותר ולא לאבד תקווה בטיפול בעצמך, זה תלוי מחלה אבל אם יש דרכים להקל אז לנסות אותן.
לדעתי זה הרבה עבודה עצמית נפשית כדי להתמודד עם זה כמו שצריך
כמובן שהגיוני לחוות עליות ומורדות כי זה מצב לא פשוט, אבל אם זה כרוני אז המצב קבוע ובמקום לשקוע עדיף לשמור על הראש מעל המים ולקבל את המצב
כמובן שקל יותר לומר מאשר לעשות
אבל זה בעיניי הדרך
לדעתי זה הרבה עבודה עצמית נפשית כדי להתמודד עם זה כמו שצריך
כמובן שהגיוני לחוות עליות ומורדות כי זה מצב לא פשוט, אבל אם זה כרוני אז המצב קבוע ובמקום לשקוע עדיף לשמור על הראש מעל המים ולקבל את המצב
כמובן שקל יותר לומר מאשר לעשות
אבל זה בעיניי הדרך
בגדול יש הרבה סוגים של מחלות כרוניות. הן שונות מאוד זו מזו אבל אני כן יכול לומר שהרבה פעמים את בסופו של דבר מתרגלת אליה וכבר לא מתבאסת ממנה יום יום.
אפשר להמשיל את זה לאדם עשיר שחי בחופש כל הזמן, מסתכל על מעמד הביניים ולא מבין איך הם יכולים לחיות ככה. אבל כשנשאל את מעמד הביניים הוא יגיד שהוא לא באמת כזה סובל, ויחשוב על העניים בדיוק את מה שהעשיר חושב עליו.
בקיצור, בעיקר לקבל את זה, לא להתאכזב מזה שוב ושוב, וכמובן להקל על המצב כמה שאפשר עם כל תמיכה רפואית קיימת. ולמזלנו יש היום המון.
אפשר להמשיל את זה לאדם עשיר שחי בחופש כל הזמן, מסתכל על מעמד הביניים ולא מבין איך הם יכולים לחיות ככה. אבל כשנשאל את מעמד הביניים הוא יגיד שהוא לא באמת כזה סובל, ויחשוב על העניים בדיוק את מה שהעשיר חושב עליו.
בקיצור, בעיקר לקבל את זה, לא להתאכזב מזה שוב ושוב, וכמובן להקל על המצב כמה שאפשר עם כל תמיכה רפואית קיימת. ולמזלנו יש היום המון.
אני כנראה מתמודד עם תרשת נפוצה (מחכה לתור לאבחון באפריל)
שנים שאני סובל מהרבה תסמינים שהורסים לי את החיים
מה שהכי עזר לי זה אנשים שהאמינו לי ולקחו אותי ברצינות, במיוחד בסביבה הקרובה
שנים שאני סובל מהרבה תסמינים שהורסים לי את החיים
מה שהכי עזר לי זה אנשים שהאמינו לי ולקחו אותי ברצינות, במיוחד בסביבה הקרובה
באותו הנושא: