25 תשובות
לפי הכתבות, הממשלה החליטה להקים ועדת חקירה לא-ממלכתית לבדיקת מחדל 7 באוקטובר
כי גלית דיסטל ונתניהו לא מסכימים
אנונימי
שואל השאלה:
^^ אני שאלתי על ועדת חקירה *ממלכתית*
למה הקימו ועדה לא ממלכתית?
^^ אני שאלתי על ועדת חקירה *ממלכתית*
למה הקימו ועדה לא ממלכתית?
אהה טעות שלי
טוב נו זה כי לא רוצים שידעו מה קרה באמת וימצאו את הבוגדים :)
טוב נו זה כי לא רוצים שידעו מה קרה באמת וימצאו את הבוגדים :)
נתניהו מעולם לא הקים ועדת חקירה ממלכתית על שום תקלה אצלו. הוא מתנגד גדול להן-כל עוד הוא ראש הממשלה.
לא למירון, לא לשירפות הכרמל, לא לשביעי באוקטובר. אבל כל עוד הוא האופוזיציה הוא מאוד בעד ועדות חקירה ממלכתיות על תקלות של הממשלה
לא למירון, לא לשירפות הכרמל, לא לשביעי באוקטובר. אבל כל עוד הוא האופוזיציה הוא מאוד בעד ועדות חקירה ממלכתיות על תקלות של הממשלה
^אתה צודק
אנוכי אני בזה אתה צודק
אז איך אתה מסביר שהוא עדיין זוכה לרוב בארץ?
אנוכי אני בזה אתה צודק
אז איך אתה מסביר שהוא עדיין זוכה לרוב בארץ?
אנונימי
שואל השאלה:
^^ אבל נתניהו דרש ועדת חקירה ממלכתית לפרשת nso
^^ אבל נתניהו דרש ועדת חקירה ממלכתית לפרשת nso
^^הוא לא.
לפי שום פרמטר.
מעולם לא הצביע לו יותר מרבע מהקולות הכשרים.
מהעם הוא קיבל אולי עשירית מהקולות.
לפי שום פרמטר.
מעולם לא הצביע לו יותר מרבע מהקולות הכשרים.
מהעם הוא קיבל אולי עשירית מהקולות.
אבל הוא זוכה לתמיכה הכי רחבה מהציבור כאילו בסקרים המפלגה שלו הגדולה ביותר
ולפי זה מה שזה נראה כרגע הוא ממשיך לעוד קדנציה של 4 שנים
ולפי זה מה שזה נראה כרגע הוא ממשיך לעוד קדנציה של 4 שנים
אנונימי
^לא.
כרגע הקואליציה שלו מקבלת במקרה הטוב משהו באיזור ה50 חכים.
רחוק מאוד מהמספר הקדוש שהוא 61.
כרגע הקואליציה שלו מקבלת במקרה הטוב משהו באיזור ה50 חכים.
רחוק מאוד מהמספר הקדוש שהוא 61.
נחכה ונראה מה שנקרא
אנונימי
כן
יש לזה עוד כמעט שנה והרבה זמן לעשות שינויים
יש לזה עוד כמעט שנה והרבה זמן לעשות שינויים
1. ועדת חקירה ממלכתית זו ועדת חקירה אשר מי שממנה את חברי הוועדה זה נשיא בית המשפט העליון.
כיום מי שבתפקיד זה יצחק עמית, שלקח את התפקיד בניגוד לחוק.
2.לוועדת חקירה יש חיסון של כמה עשרות שנים, כלומר חומרי החקירה המסקנותה יהיו גלויים רק אחרי עשרות שנים. למשל החקירה של ילדי תימן שנעלמו, חומרי החקירה ומסקנותה קיבלו חיסון של מעל 70 שנה.
כך שאם תקום וועד חקירה ממלכתית על ה7 באוקטובר, לא נוכל לדעת כלום.
3. לועדת חקירה יש סמכויות גבוהות יותר, מאשר ועדת חקירה פרלמנטרית או ממשלתית.
4. הצד הימני מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בגלל שמי שימנה את חבריה זה יצחק עמית.
אשר הקואליציה מהממשלה לא סומכת עליו, בגלל הנטייה הפוליטית שלו המובקת שלו.
יצחק עמית כתב בדיון על אכיפה בררנית בהפגנות, שלא כל ההפגנות שוות, כלומר הוא הכשיר אכיפה בררנית.
יצחק עמית נתפס בניגוד עניינים כמה פעמים במשפטיו, בזמן הדיונים על מי יהיה נשיא בג"ץ, יצחק עמית ישתתף בהם שדנו בו.
ולכן לממשלה ובמיוחד לשר המשפטים אין אמון כלל בנשיא בית המשפט העליון, ולכן היא רוצה להקים ועדת חקירה משתי הצדדים כמו שקרה באחרי אסון מגדלי התאומים בארה"ב.
הממשלה רוצה להקים ועדת שתחקור לא רק צד אחד, אלא את שני הצדדים, כולל בית המשפט העליון, אשר סירס את צה'ל שוב ושוב ופגע בהרתעה.
כיום מי שבתפקיד זה יצחק עמית, שלקח את התפקיד בניגוד לחוק.
2.לוועדת חקירה יש חיסון של כמה עשרות שנים, כלומר חומרי החקירה המסקנותה יהיו גלויים רק אחרי עשרות שנים. למשל החקירה של ילדי תימן שנעלמו, חומרי החקירה ומסקנותה קיבלו חיסון של מעל 70 שנה.
כך שאם תקום וועד חקירה ממלכתית על ה7 באוקטובר, לא נוכל לדעת כלום.
3. לועדת חקירה יש סמכויות גבוהות יותר, מאשר ועדת חקירה פרלמנטרית או ממשלתית.
4. הצד הימני מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בגלל שמי שימנה את חבריה זה יצחק עמית.
אשר הקואליציה מהממשלה לא סומכת עליו, בגלל הנטייה הפוליטית שלו המובקת שלו.
יצחק עמית כתב בדיון על אכיפה בררנית בהפגנות, שלא כל ההפגנות שוות, כלומר הוא הכשיר אכיפה בררנית.
יצחק עמית נתפס בניגוד עניינים כמה פעמים במשפטיו, בזמן הדיונים על מי יהיה נשיא בג"ץ, יצחק עמית ישתתף בהם שדנו בו.
ולכן לממשלה ובמיוחד לשר המשפטים אין אמון כלל בנשיא בית המשפט העליון, ולכן היא רוצה להקים ועדת חקירה משתי הצדדים כמו שקרה באחרי אסון מגדלי התאומים בארה"ב.
הממשלה רוצה להקים ועדת שתחקור לא רק צד אחד, אלא את שני הצדדים, כולל בית המשפט העליון, אשר סירס את צה'ל שוב ושוב ופגע בהרתעה.
שואל השאלה:
^ אז למה נתניהו רצה ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלה nso?
^ אז למה נתניהו רצה ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הרוגלה nso?
^
את השאלה הזאת צריך לשאול אותו, מכיוון שאני לא יודע את התשובה.
אבל אני יכול להצביע על מספר גורמים:
1. הנשיא באותו זמן הייתה אסתר חיות ולא יצחק עמית, כך שחור אמון בין הממשלה לנשיא בג"ץ לא היה קיים.
2. נתניהו קרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בגלל שהיה באותו זמן ראש האופוזיציה, מהממשלה רצתה להקים ועדת חקירה בראשתה בלבד. ואילו כאן הוחלט להקים ועדת חקירה המורכבת גם מהקוליציה וגם מאפוזיציה.
3. החקירה ברגולות הייתה בעיקר נגד הפרקליטות, והמשטרה, ואולי כמה שופטים מחוזיים. ולכן יש פחות בעייה שבית המשפט העליון יהיה אחראי, כי זה פחות נוגע כלפיו. אבל כאן ב-7 באוקטובר רוצים לחקור גם את בג"ץ, על הסירוס של צה'ל, שינוי מדיניות הפתיחה באש, ולכן יש יותר בעייה שבג"ץ יהיה זה שישפוט.
את השאלה הזאת צריך לשאול אותו, מכיוון שאני לא יודע את התשובה.
אבל אני יכול להצביע על מספר גורמים:
1. הנשיא באותו זמן הייתה אסתר חיות ולא יצחק עמית, כך שחור אמון בין הממשלה לנשיא בג"ץ לא היה קיים.
2. נתניהו קרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, בגלל שהיה באותו זמן ראש האופוזיציה, מהממשלה רצתה להקים ועדת חקירה בראשתה בלבד. ואילו כאן הוחלט להקים ועדת חקירה המורכבת גם מהקוליציה וגם מאפוזיציה.
3. החקירה ברגולות הייתה בעיקר נגד הפרקליטות, והמשטרה, ואולי כמה שופטים מחוזיים. ולכן יש פחות בעייה שבית המשפט העליון יהיה אחראי, כי זה פחות נוגע כלפיו. אבל כאן ב-7 באוקטובר רוצים לחקור גם את בג"ץ, על הסירוס של צה'ל, שינוי מדיניות הפתיחה באש, ולכן יש יותר בעייה שבג"ץ יהיה זה שישפוט.
בקצרה: ביבי
שואל השאלה:
^^ אתה בטוח ששינוי מדיניות הפתיחה באש קשור לזה שחיל אוויר לא הוקפץ בשבעה באוקטובר?
^^ אתה בטוח ששינוי מדיניות הפתיחה באש קשור לזה שחיל אוויר לא הוקפץ בשבעה באוקטובר?
5^
1. יצחק עמית לא "לקח את התפקיד" בשום צורה, בטח ובטח שלא בניגוד לחוק.
הסיבה שיש שאומרים שיצחק עמית התמנה בניגוד לחוק היא שבית המשפט נאלץ להשתמש בסמכות שניתנה לו מפורשות בסעיף 15 (א) של "חוק-יסוד: השפיטה": "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין". בית המשפט נאלץ להורות ליריב לוין לכנס את הועדה לבחירת שופטים מפני שעל פי סעיף 7 (א) של "חוק בתי המשפט": "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה". למרות החוק, יריב לוין בחר במשך מעל שנה לא לכנס את הועדה לבחירת שופטים מה שהביא למצב שאפילו ממלא המקום של הנשיאה שפרשה היה צריך לפרוש גם ויצחק עמית הפך לממלא המקום של ממלא המקום, בנוסף לחוסר החמור בשופטים שנוצר בכל הערכאות כולל בית המשפט העליון (שכיום יש בו מחסור של מעל רבע מהשופטים, דבר שגורם לעיכובים ארוכים במשפטים רבים ובכך פוגע בתושבי המדינה).
בנוסף לכך שהמינוי היה חוקי לחלוטין, יצחק עמית עצמו לא לקח חלק לא בשפיטת העתירה שגרמה לכינוס הועדה ולא בהצבעה בועדה עצמה, ולמרות זאת קיבל את הרוב הנדרש בחוק למינוי.
2. אין לועדות חקירה ממלכתיות חיסיון באופן גורף. ועדת חקירה יכולה לפרסם דו"ח עם חלקים גלויים ועם חלקים חסויים, במידה והיא עוסקת בנושאים מסווגים שדורשים סודיות. ועדות חקירה ממלכתיות רבות פרסמו דו"חות גלויים לחלוטין. לדוגמה, ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון פרסמה דו"ח שכולו גלוי מיד עם סיום הפעילות שלה, תוך פחות משלוש שנים מרגע הקמתה. כמובן שבחקר האירועים שקשורים למתקפת השביעי באוקטובר יהיו הרבה דברים שישארו חסויים, אבל אותם דברים בדיוק ישארו חסויים בכל סוג של ועדת חקירה או בדיקה פשוט מפני שהם מסווגים, במידה שבכלל יבדקו.
לגבי ועדת החקירה לנסיבות פריצת מלחמת יום הכיפורים, לא כל הדו"ח הסופי שלה נקבע כחסוי. החלקים שכן נקבעו כחסויים נקבעו כחסויים ל30 שנים ולא 70, ולמרות זאת רוב הדו"ח הותר לפרסום אחרי כ20 שנים למעט כ48 עמודים שנותרו חסויים מתוך מאות.
3. על פי סעיף 22 של "חוק-יסוד: הכנסת": "סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה [פרלמנטרית] ייקבעו על ידי הכנסת". לכן אין הגבלה מפורשת בחוק שאומרת שהסמכות של ועדת חקירה פרלמנטרית תהיה גבוהה או נמוכה מזו של ועדת חקירה ממלכתית.
על פי סעיף 8א של "חוק הממשלה": "מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו [...], ובראש הועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה [ממלכתית]". כלומר, גם ועדת בדיקה ממשלתית יכולה להיות עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית בתנאי שיעמוד בראשה שופט בדימוס.
בכל מקרה, נראה מוזר מאוד לרצות שאחד האסונות הגדולים ביותר שקרו במדינה אי פעם, אם לא הגדול מבניהם, לא יחקר על ידי ועדת החקירה בעלת הסמכויות הרחבות ביותר שיאפשרו לה להגיע למסקנות המדויקות ביותר. כלומר, על ידי ועדת חקירה ממלכתית שהיא גם זו שמיועדת למקרים כאלו (בניגוד לועדת בדיקה ממשלתית ובמידה פחותה גם ועדת חקירה פרלמנטרית).
4. כמו שכבר הזכרתי, יצחק עמית לא השתתף בהצבעה למינויו לנשיאות בית המשפט העליון. הוא אכן נכח פיזית בלפחות דיון אחד בעניין מינויו, אך לא השתתף בו. אותו הדיון התקיים בין דיונים אחרים של הועדה בנושאים שונים, בהם כן השתתף. אף אחד מחברי הועדה לא טען שעמית הביע דעה בעניין מינויו, ובגלל שפרוטוקול הדיונים חסוי (למעט מקרים מיוחדים) אין סיבה להאמין שהשתתף בדיון בנושא.
בית המשפט העליון לא "סירס את צה'ל שוב ושוב", למעשה הרוב המוחלט של העתירות בנושאים ביטחוניים נדחו.
לגבי הטענה שלך על אכיפה ברירנית, לא מצאתי את המקרה עליו אתה מדבר. אשמח אם תוכל לצרף את מספר התיק כדי שאוכל לעיין בפסק הדין ולראות את ההקשר המלא לדברים שאתה טוען שכתב.
לגבי הטענה לגבי ניגודי עניינים, אני מכירה כמה טענות שונות לגבי ניגודי עניינים של יצחק עמית, כולן שקריות. לדוגמה, בעניין נבחרת הדירקטורים ועניין הבנק הבינלאומי. אשמח אם תציין מספר תיק ספציפי אליו אתה מתייחס כדי שאוכל ללמוד על מקרה שלא הכרתי או להראות שעמית פעל כמצופה ממנו (או גם וגם).
3^
1. מאז פרוץ המלחמה היו שלושה נשיאים לבית המשפט העליון, כולל אסתר חיות. הממשלה הייתה יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרוץ המלחמה בזמן כהונת כל אחד מהם. למעשה גם אם הועדה הייתה קמה בתחילת המלחמה, לא הייתה מניעה שהועדה תחקור את כל משך המלחמה ותגיש את הדו"ח הסופי שלה רק לאחר סיום המלחמה.
2. היו בזמנו חברי ממשלה שתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לדוגמה השר לביטחון פנים דאז. ממש לא היה קונצנזוס בממשלה לועדת חקירה שמורכבת רק מחברי קואליציה.
3. אני מאמינה שאתה מתייחס לעתירות בעניין הוראות הפתיחה באש בגבול עזה עם ישראל מ2018, תיק 3003/18. בתיק הזה העתירות נדחו פה אחד, ולא הייתה דרישה מצה"ל לשנות את דרכי הפעולה שלהם בשום אופן.
1. יצחק עמית לא "לקח את התפקיד" בשום צורה, בטח ובטח שלא בניגוד לחוק.
הסיבה שיש שאומרים שיצחק עמית התמנה בניגוד לחוק היא שבית המשפט נאלץ להשתמש בסמכות שניתנה לו מפורשות בסעיף 15 (א) של "חוק-יסוד: השפיטה": "לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין". בית המשפט נאלץ להורות ליריב לוין לכנס את הועדה לבחירת שופטים מפני שעל פי סעיף 7 (א) של "חוק בתי המשפט": "ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה". למרות החוק, יריב לוין בחר במשך מעל שנה לא לכנס את הועדה לבחירת שופטים מה שהביא למצב שאפילו ממלא המקום של הנשיאה שפרשה היה צריך לפרוש גם ויצחק עמית הפך לממלא המקום של ממלא המקום, בנוסף לחוסר החמור בשופטים שנוצר בכל הערכאות כולל בית המשפט העליון (שכיום יש בו מחסור של מעל רבע מהשופטים, דבר שגורם לעיכובים ארוכים במשפטים רבים ובכך פוגע בתושבי המדינה).
בנוסף לכך שהמינוי היה חוקי לחלוטין, יצחק עמית עצמו לא לקח חלק לא בשפיטת העתירה שגרמה לכינוס הועדה ולא בהצבעה בועדה עצמה, ולמרות זאת קיבל את הרוב הנדרש בחוק למינוי.
2. אין לועדות חקירה ממלכתיות חיסיון באופן גורף. ועדת חקירה יכולה לפרסם דו"ח עם חלקים גלויים ועם חלקים חסויים, במידה והיא עוסקת בנושאים מסווגים שדורשים סודיות. ועדות חקירה ממלכתיות רבות פרסמו דו"חות גלויים לחלוטין. לדוגמה, ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון פרסמה דו"ח שכולו גלוי מיד עם סיום הפעילות שלה, תוך פחות משלוש שנים מרגע הקמתה. כמובן שבחקר האירועים שקשורים למתקפת השביעי באוקטובר יהיו הרבה דברים שישארו חסויים, אבל אותם דברים בדיוק ישארו חסויים בכל סוג של ועדת חקירה או בדיקה פשוט מפני שהם מסווגים, במידה שבכלל יבדקו.
לגבי ועדת החקירה לנסיבות פריצת מלחמת יום הכיפורים, לא כל הדו"ח הסופי שלה נקבע כחסוי. החלקים שכן נקבעו כחסויים נקבעו כחסויים ל30 שנים ולא 70, ולמרות זאת רוב הדו"ח הותר לפרסום אחרי כ20 שנים למעט כ48 עמודים שנותרו חסויים מתוך מאות.
3. על פי סעיף 22 של "חוק-יסוד: הכנסת": "סמכויותיה ותפקידיה של ועדת חקירה [פרלמנטרית] ייקבעו על ידי הכנסת". לכן אין הגבלה מפורשת בחוק שאומרת שהסמכות של ועדת חקירה פרלמנטרית תהיה גבוהה או נמוכה מזו של ועדת חקירה ממלכתית.
על פי סעיף 8א של "חוק הממשלה": "מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו [...], ובראש הועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה [ממלכתית]". כלומר, גם ועדת בדיקה ממשלתית יכולה להיות עם סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית בתנאי שיעמוד בראשה שופט בדימוס.
בכל מקרה, נראה מוזר מאוד לרצות שאחד האסונות הגדולים ביותר שקרו במדינה אי פעם, אם לא הגדול מבניהם, לא יחקר על ידי ועדת החקירה בעלת הסמכויות הרחבות ביותר שיאפשרו לה להגיע למסקנות המדויקות ביותר. כלומר, על ידי ועדת חקירה ממלכתית שהיא גם זו שמיועדת למקרים כאלו (בניגוד לועדת בדיקה ממשלתית ובמידה פחותה גם ועדת חקירה פרלמנטרית).
4. כמו שכבר הזכרתי, יצחק עמית לא השתתף בהצבעה למינויו לנשיאות בית המשפט העליון. הוא אכן נכח פיזית בלפחות דיון אחד בעניין מינויו, אך לא השתתף בו. אותו הדיון התקיים בין דיונים אחרים של הועדה בנושאים שונים, בהם כן השתתף. אף אחד מחברי הועדה לא טען שעמית הביע דעה בעניין מינויו, ובגלל שפרוטוקול הדיונים חסוי (למעט מקרים מיוחדים) אין סיבה להאמין שהשתתף בדיון בנושא.
בית המשפט העליון לא "סירס את צה'ל שוב ושוב", למעשה הרוב המוחלט של העתירות בנושאים ביטחוניים נדחו.
לגבי הטענה שלך על אכיפה ברירנית, לא מצאתי את המקרה עליו אתה מדבר. אשמח אם תוכל לצרף את מספר התיק כדי שאוכל לעיין בפסק הדין ולראות את ההקשר המלא לדברים שאתה טוען שכתב.
לגבי הטענה לגבי ניגודי עניינים, אני מכירה כמה טענות שונות לגבי ניגודי עניינים של יצחק עמית, כולן שקריות. לדוגמה, בעניין נבחרת הדירקטורים ועניין הבנק הבינלאומי. אשמח אם תציין מספר תיק ספציפי אליו אתה מתייחס כדי שאוכל ללמוד על מקרה שלא הכרתי או להראות שעמית פעל כמצופה ממנו (או גם וגם).
3^
1. מאז פרוץ המלחמה היו שלושה נשיאים לבית המשפט העליון, כולל אסתר חיות. הממשלה הייתה יכולה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר פרוץ המלחמה בזמן כהונת כל אחד מהם. למעשה גם אם הועדה הייתה קמה בתחילת המלחמה, לא הייתה מניעה שהועדה תחקור את כל משך המלחמה ותגיש את הדו"ח הסופי שלה רק לאחר סיום המלחמה.
2. היו בזמנו חברי ממשלה שתמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, לדוגמה השר לביטחון פנים דאז. ממש לא היה קונצנזוס בממשלה לועדת חקירה שמורכבת רק מחברי קואליציה.
3. אני מאמינה שאתה מתייחס לעתירות בעניין הוראות הפתיחה באש בגבול עזה עם ישראל מ2018, תיק 3003/18. בתיק הזה העתירות נדחו פה אחד, ולא הייתה דרישה מצה"ל לשנות את דרכי הפעולה שלהם בשום אופן.
אנונימית
^^
לא יודע, לכן צריך הקמת ועדת חקירה שתחקור גם את זה.
חוץ מזה לא לא פתחו באש שהמחבלים פרצו את הגדר? הם לא נכנסו מהאוויר אלא מהקרקע.
לא יודע, לכן צריך הקמת ועדת חקירה שתחקור גם את זה.
חוץ מזה לא לא פתחו באש שהמחבלים פרצו את הגדר? הם לא נכנסו מהאוויר אלא מהקרקע.
שואל השאלה:
^ נו אז אין בעיה של הוראות פתיחה באש
אז לא צריך לחקור למה בג"ץ שינה לכאורה את ההוראות (שאגב האנונימית פה טוענת שזה בכלל לא נכון)
צריך לחקור למה חיל אוויר לא הגיע ב7:00 בבוקר לחסל את המחבלים, למה הוא הגיע רק ב14:00
אגב סמוטריץ' אמר במקרה שהם לא העבירו את הכוחות לעוטף עזה כי הם חיכו שחיזבאללה יתקיף ואז יילחמו בעיקר בצפון. צריך לאתר את מי שנתן את ההוראה הזו, כי הוא צריך לקחת אחריות על ההחלטות שלו. נכון, הוא בחר החלטה מושכלת, אבל הוא לקח הימור והוא טעה בהימור ולכן צריך לשלם.
^ נו אז אין בעיה של הוראות פתיחה באש
אז לא צריך לחקור למה בג"ץ שינה לכאורה את ההוראות (שאגב האנונימית פה טוענת שזה בכלל לא נכון)
צריך לחקור למה חיל אוויר לא הגיע ב7:00 בבוקר לחסל את המחבלים, למה הוא הגיע רק ב14:00
אגב סמוטריץ' אמר במקרה שהם לא העבירו את הכוחות לעוטף עזה כי הם חיכו שחיזבאללה יתקיף ואז יילחמו בעיקר בצפון. צריך לאתר את מי שנתן את ההוראה הזו, כי הוא צריך לקחת אחריות על ההחלטות שלו. נכון, הוא בחר החלטה מושכלת, אבל הוא לקח הימור והוא טעה בהימור ולכן צריך לשלם.
^לא סתם טוענת, מוזמנים לקרוא את פסק הדין בעצמכם. אצטט בשבילכם את הסיכום הקצר והחד-משמעי בסוף פסק הדין: "הוחלט פה אחד לדחות את העתירות. "
אנונימית
^^^
אנונימית כתבת תשובה מלאה עם מקורות, ולכן יקח לי יותר זמן לענות.
^^
צה'ל זה לא רק חייל אוויר, זה לא רק שלא היה חייל אוויר זה גם איפה היה צה'ל, זה הרבה תחומים.
ואחת הסיבות שצה'ל לא ירה זה בגלל ההוראות הפתיחה באש, ולכן כן צריך לחקור את בג"ץ.
בקשר להוראה של כוחות מול חיזבאללה, נכון צריך לחקור אבל לא רק את זה, אלא גם את מערכת המשפט, גם את צה'ל, שב"כ, הממשלה, הכנסת, כולל בג"ץ.
^
אני יפרט בתשובה לתגובתך הקודמת, אני רק יגיד בכמה מילים:
בג"ץ יש לו מספר דרכים להתמודד עם ביקורת, אם בג"ץ יפסוק בפסק הדין שלו נגד צה'ל, זה יגרום לסערה ברשת כמו שקרה באחת העתירות הראשונות נגד צה'ל.
לכן בג"ץ על הנייר דוחה את העתירה, אבל בפסק הדין כותב הגבלות נגד צה'ל, במקרים אחרים צה'ל על מנת לא לחשוף מידע מסווג, מוותר על העתירה ונכנע מראש כך שבג"ץ דוחה את העתירות, כי צה'ל כבר הקשיב להם.
\^
אנונימית כתבת תשובה מלאה עם מקורות, ולכן יקח לי יותר זמן לענות.
^^
צה'ל זה לא רק חייל אוויר, זה לא רק שלא היה חייל אוויר זה גם איפה היה צה'ל, זה הרבה תחומים.
ואחת הסיבות שצה'ל לא ירה זה בגלל ההוראות הפתיחה באש, ולכן כן צריך לחקור את בג"ץ.
בקשר להוראה של כוחות מול חיזבאללה, נכון צריך לחקור אבל לא רק את זה, אלא גם את מערכת המשפט, גם את צה'ל, שב"כ, הממשלה, הכנסת, כולל בג"ץ.
^
אני יפרט בתשובה לתגובתך הקודמת, אני רק יגיד בכמה מילים:
בג"ץ יש לו מספר דרכים להתמודד עם ביקורת, אם בג"ץ יפסוק בפסק הדין שלו נגד צה'ל, זה יגרום לסערה ברשת כמו שקרה באחת העתירות הראשונות נגד צה'ל.
לכן בג"ץ על הנייר דוחה את העתירה, אבל בפסק הדין כותב הגבלות נגד צה'ל, במקרים אחרים צה'ל על מנת לא לחשוף מידע מסווג, מוותר על העתירה ונכנע מראש כך שבג"ץ דוחה את העתירות, כי צה'ל כבר הקשיב להם.
\^
^
בג"ץ מוסמך להוציא צווים. בג"ץ לא כותב את ההחלטה של פסק הדין בחוות הדעת (אלא אם נאמר אחרת בהחלטה עצמה), באותו האופן שלדברי ההסבר בחוק אין משמעות משפטית במעמד חוקי. בסוף התיק הזה לא הוצא צו שמורה לצה"ל לעשות מעשה או להמנע מעשיית מעשה.
צה"ל לא חייב לחשוף מידע מסווג לציבור גם במקרים בהם עליו לספק אותו לבית המשפט. בדיוק בשביל זה שופטים מחוייבים בסיווג ביטחוני שיאפשר להם להיות חשופים למידע סודי, וקיימת האפשרות לדיון במעמד צד אחד. בכל מקרה בתיק הזה המשיבים רצו לקיים דיון במעמד צד אחד בו היו חושפים את בית המשפט למידע סודי אבל העותרים סירבו.
בג"ץ מוסמך להוציא צווים. בג"ץ לא כותב את ההחלטה של פסק הדין בחוות הדעת (אלא אם נאמר אחרת בהחלטה עצמה), באותו האופן שלדברי ההסבר בחוק אין משמעות משפטית במעמד חוקי. בסוף התיק הזה לא הוצא צו שמורה לצה"ל לעשות מעשה או להמנע מעשיית מעשה.
צה"ל לא חייב לחשוף מידע מסווג לציבור גם במקרים בהם עליו לספק אותו לבית המשפט. בדיוק בשביל זה שופטים מחוייבים בסיווג ביטחוני שיאפשר להם להיות חשופים למידע סודי, וקיימת האפשרות לדיון במעמד צד אחד. בכל מקרה בתיק הזה המשיבים רצו לקיים דיון במעמד צד אחד בו היו חושפים את בית המשפט למידע סודי אבל העותרים סירבו.
אנונימית
^
בתחקיר של צה"ל לגבי המקרה של בראל חדריה שמואלי נמצא שהבעיות לא היו בנהלי הפתיחה באש: "נדגיש, כי בתחקיר לא נמצא פער בכללי הפתיחה באש, אשר נתנו מענה מתאים לנסיבות המבצעיות."
בתחקיר של צה"ל לגבי המקרה של בראל חדריה שמואלי נמצא שהבעיות לא היו בנהלי הפתיחה באש: "נדגיש, כי בתחקיר לא נמצא פער בכללי הפתיחה באש, אשר נתנו מענה מתאים לנסיבות המבצעיות."
אנונימית
שואל השאלה:
^^ רגע מה? צה'ל עובדתית ירה במחבלים בשבעה באוקטובר, אבל היינו במיעוט מספרי בשעות הראשונות. לא היו בעיות של אסור לירות עליהם. אולי דיברת על בראל חדריה שמואלי אבל זה לא רלוונטי ל7.10
מה שאני אמרתי זה שלא הקפיצו את חיל האוויר לדרום, וחיל אוויר היה יכול להכריע את המערכה.
נשאלת השאלה מי נתן את הפקודה לחיל אוויר להתכונן למלחמה עם חיזבאללה ולא לרדת להילחם בחמאס, הוא האחראי לכישלון בטבח.
^^ רגע מה? צה'ל עובדתית ירה במחבלים בשבעה באוקטובר, אבל היינו במיעוט מספרי בשעות הראשונות. לא היו בעיות של אסור לירות עליהם. אולי דיברת על בראל חדריה שמואלי אבל זה לא רלוונטי ל7.10
מה שאני אמרתי זה שלא הקפיצו את חיל האוויר לדרום, וחיל אוויר היה יכול להכריע את המערכה.
נשאלת השאלה מי נתן את הפקודה לחיל אוויר להתכונן למלחמה עם חיזבאללה ולא לרדת להילחם בחמאס, הוא האחראי לכישלון בטבח.