17 תשובות
אוי ואבוי אמאלה העבודות האלה סיוט איף
אני לא מכירה את פרשת דרייפוס לא למדו אותי אבל תקשיבי יומן מסע זה ממש בקטנה פשוט תכתבי את הסיפור שלו כאילו הוא כתב אותו כאילו זה דף מהיומן שלו שהוא כותב על הסיפור והרגשות שלו וכאלה
אני לא מכירה את פרשת דרייפוס לא למדו אותי אבל תקשיבי יומן מסע זה ממש בקטנה פשוט תכתבי את הסיפור שלו כאילו הוא כתב אותו כאילו זה דף מהיומן שלו שהוא כותב על הסיפור והרגשות שלו וכאלה
שואל השאלה:
איך אני עושה יומן מסע
איך אני עושה יומן מסע
אנונימית
יומן מסע בעקבות פרשת דרייפוס: בין נאמנות למדינה לבין תחושת שייכות לאומית
ביומן הזה אני רוצה לשתף את המסע האישי שלי בעקבות קריאתי על פרשת דרייפוס, אחת הפרשות המדיניות והחברתיות המרתקות והטעונות ביותר בהיסטוריה הצרפתית. כשקראתי לראשונה על אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בצבא הצרפתי, שהועמד לדין בריגול ונגזר עליו גלות לכל החיים באי השטן, הרגשתי הלם וכאב עמוק. האנטישמיות שהובילה להאשמות המופרכות והצורך של המדינה להגן על עצמה מעל כל פרטיותו של האזרח הותירו בי תחושה של חוסר צדק מוחלט.
במהלך חקר הפרשה, שמתי לב כמה הקונפליקט בין נאמנות למדינה לבין הזהות הלאומית היהודית היה מורכב. מושגים כמו לאומיות ו-אנטישמיות בלטו במיוחד: הלאומיות הוצגה על ידי המדינה כתכלית עליונה, אך באותה נשימה, האנטישמיות הפכה את דרייפוס למטרה של דחייה חברתית ותעמולה ציבורית. הקריאה על מאבקו של דרייפוס והמאבק הציבורי של אמיל זולה, שהוציא לאור את מאמרו המפורסם jaccuse, גרמה לי להרגיש את החשיבות של עמידה על הצדק והכוח של קול אישי מול עריצות מוסדית.
מה שמדהים במיוחד הוא הקשר בין הפרשה לבין רעיון הציונות. כאשר קראתי על חיי היהודים בצרפת והתחושות של ניכור ואי-שייכות, הבנתי יותר את הצורך של העם היהודי במדינה משלו, מקום שבו זהותו לא תעמוד בסכנה רק בגלל השתייכותו הדתית או האתנית. מסע זה העצים בי את ההבנה עד כמה לאומיות ותחושת שייכות הן מפתח להבנה של ההיסטוריה שלנו ושל ההווה.
לסיכום, חקירת פרשת דרייפוס היא עבורי יותר מסיפור היסטורי היא חוויה אישית שממחישה את חשיבות הצדק, הזהות הלאומית והמאבק למען הזכויות של כל אדם. אני מרגישה שהמסע הזה תרם לי להבין את מורכבות ההיסטוריה ואת משמעותה גם בעידן שלנו
ביומן הזה אני רוצה לשתף את המסע האישי שלי בעקבות קריאתי על פרשת דרייפוס, אחת הפרשות המדיניות והחברתיות המרתקות והטעונות ביותר בהיסטוריה הצרפתית. כשקראתי לראשונה על אלפרד דרייפוס, קצין יהודי בצבא הצרפתי, שהועמד לדין בריגול ונגזר עליו גלות לכל החיים באי השטן, הרגשתי הלם וכאב עמוק. האנטישמיות שהובילה להאשמות המופרכות והצורך של המדינה להגן על עצמה מעל כל פרטיותו של האזרח הותירו בי תחושה של חוסר צדק מוחלט.
במהלך חקר הפרשה, שמתי לב כמה הקונפליקט בין נאמנות למדינה לבין הזהות הלאומית היהודית היה מורכב. מושגים כמו לאומיות ו-אנטישמיות בלטו במיוחד: הלאומיות הוצגה על ידי המדינה כתכלית עליונה, אך באותה נשימה, האנטישמיות הפכה את דרייפוס למטרה של דחייה חברתית ותעמולה ציבורית. הקריאה על מאבקו של דרייפוס והמאבק הציבורי של אמיל זולה, שהוציא לאור את מאמרו המפורסם jaccuse, גרמה לי להרגיש את החשיבות של עמידה על הצדק והכוח של קול אישי מול עריצות מוסדית.
מה שמדהים במיוחד הוא הקשר בין הפרשה לבין רעיון הציונות. כאשר קראתי על חיי היהודים בצרפת והתחושות של ניכור ואי-שייכות, הבנתי יותר את הצורך של העם היהודי במדינה משלו, מקום שבו זהותו לא תעמוד בסכנה רק בגלל השתייכותו הדתית או האתנית. מסע זה העצים בי את ההבנה עד כמה לאומיות ותחושת שייכות הן מפתח להבנה של ההיסטוריה שלנו ושל ההווה.
לסיכום, חקירת פרשת דרייפוס היא עבורי יותר מסיפור היסטורי היא חוויה אישית שממחישה את חשיבות הצדק, הזהות הלאומית והמאבק למען הזכויות של כל אדם. אני מרגישה שהמסע הזה תרם לי להבין את מורכבות ההיסטוריה ואת משמעותה גם בעידן שלנו
אני תמיד עושה גיפיטי ומבקשת שלא יכתוב ברמה גבוהה,ומקבלת 100
שואל השאלה:
אה באמת
אה באמת
אנונימית
שואל השאלה:
אבל זה עבודה מהמחשב הוא יבין שזה מהצאט
אבל זה עבודה מהמחשב הוא יבין שזה מהצאט
אנונימית
שואל השאלה:
וואי איך אין לי כוח לעבודה הזאת בסוף אמרו לי לשנות נושא
וואי איך אין לי כוח לעבודה הזאת בסוף אמרו לי לשנות נושא
אנונימית
העבודות האלה באמת מסריחות
גם את באתר של "הבגרות הגמישה" הזה?
גם את באתר של "הבגרות הגמישה" הזה?
שואל השאלה:
כן אין לי כוח לזה, ומה בסוף אומרים לי לעשות על נושא אחר
כן אין לי כוח לזה, ומה בסוף אומרים לי לעשות על נושא אחר
אנונימית
אוי
גם לי שינו נושא, אבל למזלי זה היה יחסית בתחילת העבודה
גם לי שינו נושא, אבל למזלי זה היה יחסית בתחילת העבודה
וואי גם לי יש את זה באזרחות מה עושים בזה בכלל וואי
אנונימית
lovely girl באיזה כיתה? זה נראה לי הגיוני לקבל 100 עם צאט כנראה את לא בתיכון עדיין אז לא מקפידים
אנונימית
שואל השאלה:
אני בי"א
אני בי"א
אנונימית
וואלה אני עשיתי את העבודה הזאתי שנה שעברה בכיתה י ועשיתי חלק וגפ בכתבה השיתופית עם עזרה של צ'אט ופשוט כתבנו את זה בצורה שלא תראה שצ'אט כתב את זה
איך רושמים את הראשי פרקים האלה?^ זה מזעזע
אנונימית
שואל השאלה:
אני יודעת שזה לא ברור מה אני אעשה
אני יודעת שזה לא ברור מה אני אעשה
אנונימית
זה צריך להיות כמו כתבה בעיתון?
ההוראות לא ברורות.
~אנונימי אחר~
ההוראות לא ברורות.
~אנונימי אחר~
אנונימי